היבטים במדיניות חברתית- סיכום: שיעור 8- השוק החופיש

היבטים במדיניות חברתית- סיכום: שיעור 8- השוק החופיש

איזה שירותי רווחה אנחנו מקבלים דרך השוק החופשי?

שירותי סיעוד, בריאות הנפש, השמה בתעסוקה, פנסיה (חלקית).

מה הבעיות בכך?

כשל במידע – לחברת הביטוח יש חוסר במידע בנושא תעסוקה. יש Moral hazard.

Adverse selection- המבטח עושה ברירה במבוטחים שלו. הפרמיות עולות וזה לא מחזיק את עצמו כלכלית.

מתי עובד שוק הביטוח?

תנאי ראשון: כשההסתברויות להתחרשות אירוע ביטוחי לא תלויות אחת בשנייה.

תנאי שני: הסיכוי לאירוע ביטוחי קטן מ-100%.

תנאי שלישי: הסיכון ידוע וניתן להערכה.

תנאי רביעי: אין בחירה מכוונת של אדם לפי מצבו. Adverse selection. רמאות או הסתרת מידע הם אחת הבעיות של ביטוח אקטוארי. המבטח לא תמיד יודע את המצב לאשורו.

מה מבדיל ביטוח אקטוארי מביטוח חברתי? מה קורה כשאנחנו עוברים מביטוח של נכסים לביטוח של שירותים חברתיים?

בשירותים חברתיים יש תלות בהסתברויות (מגיפה, למשל).

המדינה אומרת שהביטוח הוא חובה. זה מבטל את ה-adverse selection. זה גם מחליש את ה=moral hazard. ביטוח מדינתי עשה גם דבר נוסף – ניתק את שלב התשלום של הפרמיה משלב התשלום של הקצבה או התשלום לקרות האירוע הביטוחי.

החוזה הוא לא שלם (broken contract). המדינה יוצרת ביטוח אחר – התשלומים יכולים להיות מותאמים לאדם. אם אתם מרוויחים הרבה ואני יודע שבביטוח האבטלה אשלם לכם הרבה, אז אתם תשלמו הרבה. אני יכול להשתמש בביטוח המדינתי במנגנון לחלוקה מחדש.

השוק הפרטי לא יכול לספק את אותה רשת ביטחון שמדינת רווחה היתה רוצה לתושביה.

כשלי שוק מרכזיים:

–          מיופיה – קוצר ראייה.

–          Externalities – השפעות חיצוניות. זה מונע השפעות חיצוניות כמו פשיעה וכו'.

–          א-סימטריה במידע.

–          מוצר ציבורי.

למה השוק החופשי כן עובד?

–          יתרונו ביעילותו.

האם ההתערבות המדינתית לצורך הפעלת שירותים פוגעת בצמיחה הכלכלית או תורמת לצמיחה הכלכלית?

אין לכך תשובה מוסכמת וידועה.

עם ההתפכחות מתפישת השוק החופשי הדיון מורכב. התפתחה הבנה שאם לא נבטח אנשים בשירותי רווחה אז נשלם בהשפעות החיצוניות, בצמיחה וכו'.

איזה פרמטרים מדינה צריכה למקסם?

האם ממקסמים שוויון, צמיחה, הזדמנויות?

נחזור להתנהלות השוק:

הנחות של השוק החופשי ורציונליות:

יש כמה אלטרנטיבות והפרט בוחר את החלופה שממקסמת את התועלת שלו.

סיימון: יש הפרדה בין רציונליות פורמלית (חישוב מלא של הסתברויות ותועלות) לבין רציונלית סובסטנטיבית (רציונליות מהותית) – נקודת המבט של כל אדם בנפרד.

אנתוני דאונס ניתח אופי הצבעה של אנשים. כדי שנוכל לנתח את ההתנהגות של כל הפרטים צריך לעבוד על רציונליות פורמלית. כי רציונליות מהותית לא מאפשרת להסיק מסקנות מצרפיות על כל הפרטים.

השוק החופשי מניח רציונליות פורמלית – הוא מניח שהפרטים ימקסמו תועלת. אך מסתבר שפרטים לא מתנהגים לפי הציפיות של תיאורטיקני השוק החופשי. יש שני סוגי סטיות מאותה התנהגות: כהנמן וטברסקי הצליחו להגדיר כלל שרואה מה תהיה הסטייה שלנו מעקרונות השוק החופשי. הם הצליחו להראות ששנאת סיכון ואהבת סיכון את הבחירות שלנו.

אריאל רובינשטיין ודן אריאלי מנסים למצוא את הסטיות שעוד לא עברו את הערוץ של הפיכתן לשיטתיות.

פנסיה תקציבית: אתה מממן את דור ההורים.

קרן אישית: אתה משלם לקרן ומזה תקבל את הפנסיה.

צ'ילה: גורמים פרטיים מפעילים את תוכניות הפנסיה וגם המימון פרטי (של האנשים).

הבחירה היתה של הפרט לבחור בין עשרים קרנות.

בצ'ילה מוזגו לא מעט קרנות והשוק הפך ל-4-8 קרנות.

מדינת הרווחה:

אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה: וויליאם בוורידג' –

Means tested – "הרווחה עוברת להיות רווחה לעניים" (corpi). הקצבה נשחקת. בעל השכר הגבוה לא מקבל שום דבר והקצבאות לעניים נשחקות. הסולידריות מתפרקת. הנטייה להפוך כל קצבה ל-means tested ( לעומת אוניברסאלית) מייצרת רווחה ענייה יותר.

בישראל עברה החלטה דרמטית – היה ניסיון ליצור דירוג קצבאות זקנה על פי גיל.

אחד העם מוטרד מ"הבעיה הערבית".

ב-48 בן גוריון ממשיך את מדיניות הרווחה של ארגוני המגזר השלישי.

עד 1994 אספקת השירותים ממשיכה עם ההסתדרות.

ההסתדרות:

בעלי אידיאולוגיה של שיתופיות.

המדינה קמה לאחר שיש כבר מוסדות רווחה.

1985 – משבר כלכלי גדול בישראל. יש אינפלציה של 5%. השכר נשחק. העובדים רוצים יותר שכר. יש מגבלות על יבוא וניסיון של הממשלה לשמור על שער החליפין. תוספות השכר עולות כסף לממשלה והממשלה מגייסת כסף כדי לממן את זה.

נוצרה היפראפלציה. סטגפלציה – גם קיפאון וגם אינפלציה.

שלוש מדינות לפי אספינג אנדרסן: קורפורטיסית, סוציאל דמוקרטיה, ליברלית.

שתי אמות המדינה – decomodification. Stratification.

ממשל גולדה בשנות השבעים מובילה גל חקיקה חברתית.

נקודת המפנה – הפנתרים השחורים. מאז הפנתרים השחורים התקבלו החלטות ש"מסיטות את הספינה".

בגין – שיקום שכונות – תיוג , stratification. בגין מצליח לפנות לעולם ולגייס משאבים. תפשת הפילנתרופיה של הימין הכלכלי בישראל – הימין רואה פילנתרופיה כיכולת להקטין ממשלה. הפילנתרופיה יוזמת והממשלה נותנת אכסניה – מבנים.

שנות השבעים עד 85 מדינת ישראל נעה במגמות סוציאל-דמוקרטיות וליברליות.

מ-85 הג'יני מתחיל לעלות, ב-94 יש חוק ביטוח בריאותי. בריאות היא הוצאה שלא מצטמצמת.

מדדי תפוקה של הבריאות: כיסוי (כלי),

מס הבורסה 94 – מעלים נטל על עשירות מסוים ומכניס כסף לקופה הכוללת.

2001 – ביבי משנה את קצבאות זקנה, הבטחת הכנסה. (מ-1,400 שקל ל-1,100).

מאז יש שינויים של גיל הפנסיה, פנסיה חובה.

היבטים במדיניות חברתית – סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: