תיאוריה ביקורתית: תומס הובס

תומס הובס

  • פרדוקס החברה: בספרו elements of law הובס מציג את הפרדוקס של הקיום החברתי:
  1. האדם זקוק לחברה
  2. האדם אינו חברתי מטבעו
  • מתוקף כך הוא שואל כיצד יוצרים חברה לייצור לא חברתי.
  • "לוויתן": בין בייקון (1620) לניוטון (1687) מופיע הספר "הלוויתן" של הובס ב-1651. הובס, באמצעות מתודה מדעית, בוחן את המדינה. הובס מנסה ליישם את העקרונות של בייקון על שאלות של מוסר ופוליטיקה. בספר "לוויתן" הובס עוסק ב"מצב הטבע", מצב היפותטי בו אין שלטון מדיני. הובס מנסה לבחון מה מניע את היצור האנושי ומכך להסיק כיצד יש לשלוט בו. הובס קבע כי האדם הוא יצור אגואיסטי המונע משיקולים אישיים ואינטרס עצמי. הוא רוצה למקסם את העונג ולהפחית את הכאב (עקרון העונג הוא עקרון המניע את האדם אצל הובס ולכל פעולה אפשר לעשות רדוקציה לעונג). הנחת יסוד זו בשילוב הנחות שהאדם זחוח, קצר ראייה, מרבה לטעות וכן כי במצב הטבע יש מחסור, אין כללי מוסר, קיים שוויון (יכולות שונות אך הבדלים מתקזזים) וזכות טבעית לשימור עצמי מובילות את הובס למסקנה כי ללא שלטון מונרכי בני האדם יגיעו למצב של מלחמת כל בכל. מאחר ובני האדם הם יצורים תבוניים, הם כורתים אמנה (בין האזרחים ובין עצמם), ממליכים על עצמם מלך אבסולוטי ומפקידים בידיו את חירותם. המלך על פי תפיסתו של הובס הינו שליט יחיד ואבסולוטי אשר בתמורה לחירות הנתינים יספק בטחון. הובס הצליח לעורר את חמתם גם של הפרלמנטרים וגם של המלוכנים.
  • המלך: המלך הוא אבסולוטי וגם הדת כפופה לו. היות וצריך להיות מונופול על הכוח לא יכולה להיות גם זרוע חילונית (של המלך) וגם זרוע דתית. קיומו של המלך הוא מצב נתון מבחינת הובס והוא אינו עוסק בשאלה כיצד בוחרים אותו.
  • · אגואיזם: הובס טוען כי האדם אגואיסט ומונע מאינטרס עצמי. הוא טוען שאפילו חמלה היא אגואיסטית שכן החמלה היא למעשה המחשבה על עצמנו באותה הסיטואציה וחמלה כלפי עצמנו. הנחת האגואיזם תחזור עם זיגמונד פרויד.
  • הובס והאל: בספרו על האופטיקה והעין הובס מתעלם מקיום האל. בני זמנו ראו בכך דבר שערורייתי. הוא טען כי בני האדם, הסובלים מפחד ובורות, ממציאים לעצמם את האל כדי להתנחם. המצאת האל רק מחריפה את הפחד. המחזיקים בגישה זו טענו כי אין "עולם הבא" וכי כאשר נתייצב מול המוות ונכיר בזמניותינו נהפוך ליותר משוחררים ויותר אנושיים. כאשר נמקד את תשומת ליבנו בהווה החיים יהפכו לטובים יותר. הובס טען כי אין הוכחה לקיום האל ולכן מקור הדת היא באדם.
  • ג'ון לוק: הנחות היסוד של ג'ון לוק בנוגע למצב הטבע שונות משל הובס. לוק טוען כי אם אדם פוגע בחירותי או בקנייני האינטואיציה שלי אומרת להענישו. למעשה, לכל החברה יש אינטרס להעניש על מנת להרתיע. זהו חוק הטבע, התבונה של האדם המאותתת לו כי יש לו זכות לשמור על חייו וקניינו. בהיעדר שופט מתחילה מלחמה כאשר כל אחד מנסה להגן על עצמו- לא מתוך רצון לפגוע באחר אלא בגלל היעדר סדר מוסדי-פוליטי. לכן, תפקיד השלטון הוא להוות את הגוף הבלעדי המחוקק חוקים ועונשים זאת בהינתן "אמנה חברתית" בין האזרחים. האמנה היא אלמנט רציונאלי, לא חד פעמי כמו אצל הובס (אצל הובס לאחר שיש מלך מתוקף ה"אמנה" הוא לא חייב כלום לציבור). החיים במדינה והציות לחוק אצל לוק הם מכיוון שמצב זה עדיף על מצב מלחמה. אצל לוק, בניגוד להובס, מותר למרוד בשלטון אם למרד יש יותר סיכוי למנוע מלחמת כל בכל מאשר המשך ציות לחוק. אם המרד יעצים את המלחמה עדיף לסבול תחת החוק. אלו הם זרעי הדמוקרטיה על אף שלוק דגל בשלטון מלוכני עם נימוקים תיאולוגיים (האל ברא את האדם כיצור תבוני וחופשי ויש לשמור על החופש שלו).
  • המהפכה המדעית והאדם כריבון על גורלו: המהפכה המדעית הובילה לרעיונות העומדים ביסוד התפיסה המוסרית המודרנית- האדם הוא ריבון על גורלו.

תיאוריה ביקורתית – סיכום

עוד דברים מעניינים: