מהי תקופת הנאורות? מאפיינים, רעיונות ועקרונות

עידן הנאורות או תקופת הנאורות הם כינוי שניתן לתקופה שמתחילה במאות ה-17 וה-18 שמתאפיינת במעבר מחשיבה אינטלקטואלית דתית לחשיבה רציונלית ומדעית. תקופת הנאורות היא היסוד התפיסתי של העולם המערבי והיא עיצבה את דמותו של העולם כפי שאני מכירים אותו כיום. הנאורות קשורה הדוקות בתופעות כמו המהפכה המדעית וכן אירועים היסטוריים כמו המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית, הנאורות כמו כן קשורב בעלייתה של הדמוקרטיה והלאומיות, עידן המהפכה התעשייתית ועוד תופעות תרבותיות שעיצבו את תרבות המערב עד עצם ימינו אנו.

נאורות

  • הנאורות היא מהפכה בתודעה העצמית, בתפיסת הידע ובתפיסת האדם. רעיונות מרכזיים בנאורות כפי שבאו לידי ביטוי במשנתם של הוגי הנאורות:
  • ההשכלה כמפתח לקדמה: הנאורות סברה שההשכלה היא המפתח לקדמה האנושית בכל המובנים – פיזית, טכנולוגית, מוסרית. תהליך העמקת הידיעה היא נטישת דעות קדומות והחלפתן בידע מבוסס.
  • ספק: הנאורות קשורה קשר הדוק למהפכה המדעית שקדמה לה במאה ה-17 והיא מחוברת למתודולוגיה של הספק. הספק הוא המכשיר שבאמצעותו נקלף את הדעות הקודמות ונחליף אותן בידע אמיתי ומבוסס.
  • מדע: המדע הוא המכשיר לביסוס הידיעה, כאשר עוברים ממדעי הטבע לחיי האדם. אם אנחנו מסוגלים לפענח את העולם סביבנו על ידי כלים מדעיים, אפשר לעשות כן על עצמנו ולשפר את חיינו. רנה דקארט הניח את התשתית החשיבתית לתפיסה המדעית המבוססת על ספק.
  • ההנחה בחקר הנאורות: האדם הוא "ריבון על גורלו". כדי להיות ריבון על גורלו עליו להיות חופשי. זה הבסיס לרעיון המודרניות שבני האדם הם יצורים ריבוניים על גורלם. עמנואל קאנט היה בין המנסחים של התפיסה של הנאורות כ"בגרות" של האדם.
  • · תפישת הידע שקדמה למהפכה המדעית: תפיסת הידע של ימי הביניים הייתה התפישה המסורתית, העבר הוא האידאל. תפישה זו זכתה לכינוי "סכולסטיקה אריסטוטלית". 3 הנחות יסוד בתשתית תפישה זו:
  1. מסורתנות: "האמת מאחורינו". האמת נמצאת בעבר וככל שפיסת הידע היא יותר קדומה כך היא יותר מהימנה.
  2. האמת נמצאת בספרים- בניגוד לחושים: על פי הנצרות האדם גורש מגן עדן לעולם שלנו- מעולם שכולו טוב לעולם לא שלם הכרוך בבשר, כאשר הבשר חוטא ומטעה ומכפיף אותנו לתשוקות. צריך לסמוך רק על מה שכתוב בספרים- הספרים צודקים והחושים מטעים. בהינתן התנגשות בין החושים והספרים, יש לסמוך על הספרים.
  3. דדוקציה: גזירה מעקרונות מופשטים לאמיתות פרטיות. זו שיטת המחשבה של הסקה מן הספרים.
  • סילוגיזם: תורת הדיון המשתמשת בסכולסטיקה אריסטוטלית. יצירת "אמיתות" באמצעות לקיחת אמירות מהספרים ויצירת דדוקציה.
  • המהפכה המדעית: התרחשה כנגד תפיסת הסכולסטיקה האריסטוטלית. מניפסט המהפכה המדעית נכתב ע"י פרנסיס בייקון ב-1620, "Novum Organum" (המכשיר החדש). מכשיר חדש לבניית ידע. 3 הנחות עומדות בבסיס תפיסה זו:
  1. האמת מונחת לפנינו: נסמך על שני הכללים הבאים.
  2. האמת בניסיון: הניסיון החושי מוביל לאמת ולא הספרים. החושים מאפשרים בחינה של המציאות.
  3. אינדוקציה: שיטת החקירה איננה דדוקציה. גוזרים מהפרט לכלל
  • תפיסת הקדמה: האמת נמצאת בעתיד. נותן תקווה ל"גן העדן" המצפה לנו לפנים.
  • אייזיק ניוטון: ממציא את המכאניקה המודרנית, החשבון האינפיניטסימאלי, מפענח את מסלולי הכוכבים, חוק כוח הכבידה ועוד. כותב ב-1687 את ספרו "פרינקיפיה- עקרונות מתמטיים של פילוסופית הטבע" (וכותרת המשנה- the system of the world). בשלושה חוקים פשוטים הוא מסביר את המכאניקה של הדומם, את העולם.
  • קיום האל: המטאפורה השלטת הייתה שהעולם הוא כמו שעון, ולפיכך יש שען. ניוטון טוען כי העולם כה מסודר עד כי זה מסביר את קיומו של האל. פענוח מסלולי הכוכבים היא הוכחה לחוקיות הקיימת בטבע, וזו הוכחה לקיומו של אלוהים.
  • ניוטון והמהפכה המדעית: המהפכה המדעית התחילה לפני ניוטון אך ניוטון "הכריע את המאבק". ספרו של ניוטון משנה את תפישת האדם את עצמו, האדם איננו נשלט על ידי כוחות שאיננו מבין. הוא יכול כעת לפענח את העולם ועל כן לשלוט בו. התבונה היא מכשיר השליטה.

ראה גם את הסיכום שלנו אודות ביקורת הנאורות של אסכולת פרנקפורט הבאה לידי ביטוי בספרם של אדורנו והורקהיימר "נאורות כהונאת המונים". כמו כן תוכלו למצוא סיכום אודות ההיבטים הסוציולוגיים של הנאורות ולקרוא על הקשר בין הנאורות ולבין התגבשות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.

תיאוריה ביקורתית – סיכום

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות