ריאליזם מעומעם – סיכום

דוברין האדם – ריאליזם מעומעם

תמורות בסיפור התלויות במספר תורמות לעמעום הריאליזם

מאפיינים ריאליסטיים: עיצוב הבדוי על רקע הממשי. (עיר בשנות החמישים, מושבה בשנות ה-30). מלאות ריאליסטית  הנמקות סיבתיות מסתברות (חיצונית: רצון למכור דירה – פרסום מודעה – אנשים ודוברין באים. סיבתיות פנימית: הרצון למכור את הדירה בעקבות מחלת הילד).

המספר: מספר דמות מוגבל בידיעתו ובמה שבכוחו למסור. סיפור רטרוספקטיבי – מספר שמודע לפעולת הסיפר.

תמורות בהצגת המציאות: בסיפור שלושה חלקים בהם המספר מתפקד באופן שונה.

חלק ראשון: המספר דמות מעמעם את הריאליזם בשל ערעור המהימנות של התיאור שלו (סובייקטיביות, מצב נפשי מעורער, תגובות תמוהות, יוצר קשרים סיבתיים לא מסתברים, פאסיביות המקבלת גזירת גורל, מציאות שנתפסת כבלתי ניתנת להבנה, תחושת סיוט). לא מתקיימת הדרישה למלאות ריאליסטית: הרקע של המשפחה אינו נמסר. החלשה של הזיקה החברתית (המשפחה מבודדת).

חלק שני: ההופעה של דוברין מקצינה מגמות נפשיות שבאו לידי ביטוי בחלק הראשון. מספר דמות אינו יכול לדעת מיהו האדם שהגיע לדירה. חוסר יכולת לנחש את זהותו של דוברין כפי שעשה לגבי שאר הקונים. המציאות מתוארת לא כפי שהיא אלא כפי שהיא מדומיינת או משוערת, הסיפור אינו מצליח למצוא אחיזה יציבה בממשות.

חלק שלישי: מפנה המוביל לפתרון הבעיה (המציאות חוזרת לקרקע יציבה דרך זיהוי האדם). הזיהוי משקם גם את ביטחון המספר וגם את האופי הריאליסטי בסיפור. הפענוח מספק הנמקות סיבתיות, הוא ממקם את הסיטואציה וההתנהגות של המספר בהקשר שמבאר אותן. הרקע גם מסביר יסודות נפשיים (הטראומה של הרצח) במספר ומאפשרים להסביר את ההתנהגות שלו. פרטים בחלק השלישי מאפשרים להסביר טוב יותר את חלקיו הקודמים ומאששים את הריאליזם. תיאור העבר הרבה יותר מדויק וריאליסטי.

העלילה: פתיחה בהווה הסיפורי. האקספוזיציה (אירועי המושבה) דחויה ומרוכזת.

הפקעת אירועים מהקשר דמוי ממשות: איזכורים מיתיים ואגדיים (קין והבל, האחים גרים) וקשירה לטקסטים אחרים. כך המימד הריאליסטי הופך לדגם מופשט – כלומר לא רק האירוע הקונקרטי אלא משמעות אוניברסאלית- עמעום הריאליזם.

אקספוזיציה בעלת תפקיד כפול: דחיית המסירה שלה תורמת לעמעום הריאליזם, ומאידך שיקום של אופיו הריאליסטי של הסיפור במבט לאחור. האקספוזיציה מעניקה לסיפור אופי בלשי.

התמה: בחלקים הראשונים העדר זיקה חברתית. אבל החלק השלישי מכניס לתמונה את יחסי האדם והחברה וקונפליקטים הקשורים בה.

ריאליזם מעומעם מול ריאליזם: הנמקות סיבתיות מסתברות מול הנמקות לא מסתברות. מלאות ריאליסטית מול תיאור חסר. הפרט מול החברה מול בידוד.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות