ירושלים לדורותיה – סיכום: מפילוג הממלכה עד ימי חזקיהו

מפילוג הממלכה עד ימי חזקיהו (930-727 לפנה"ס)

-גבולות הממלכה הרחבים בימי דוד ושלמה התאפשרו בשל המציאות במערב הסהר הפורה: חולשת מצרים, טרם התרחבות אשור וניצחון דוד על ארם. המציאות הזו השתנתה לקראת סוף ימי שלמה עם עליית שישק במצרים שחידש את שאיפותיה הטריטוריאליות בישראל, עצמאות ארם-דמשק ועליית האימפריה האשורית(35)

-בעת פילוג הממלכה נחלשה ישראל ככוח אזורי ועלה חוזקה של אשור שכבשה את ארם ב732 ואת ישראל ב720. (36)

-בעת הזו בולטת הברית המשולשת של ישראל ויהודה עם צור שהביאה רווחה כלכלית אך גם השפעות פיניקיות (36)

-לפי התפיסה המקראית מוסבר הפילוג, חורבן הבית והגלות בחטאי המלכים בעבודה לאלוהים זרים או בבמות (37). כמעט כל המלכים מתוארים כחוטאים למרות שחטא הבמות רע פחות. אך אירועים פוליטיים-מדיניים כמעט ואינם מוצגים בספר מלכים.

-עם המלכת רחבעם מתפלגת הממלכה וי-ם הופכת לבירת ממלכתה יהודה המצומצמת שנופלת בכוחה ממלכת ישראל הצפונית. (39) הסיבות לפילוג נתלות במקרא בנהיית שלמה אחר אלוהים זרים.

-ריכוז הפולחן בי-ם ככל הנראה גם הוא שימש סיבה לפילוג כאשר מקומות וכוהנים בשאר חלקי הארץ (כמה שילה) סבלו מפיחות במעמדם לאחר הקמת בית-המקדש (40)

-ירבעם בן נבט האפרתי ניצל את התסיסה נגד ריכוזיות י-ם וצבר כוח פוליטי דרך קביעת מוקדי פולחן חלופיים בבית-אל ובדן, שינוי מועד חג הסוכות ושיטת מינוי הכהנים (40)

-אך ערכה של י-ם עדיין נותר במידה מסוימת בקרב עשרת השבטים בהעדר בירה קבועה ושושלת יציבה בממלכת ישראל (42).

-מלכי יהודה מבצעים סדרה של פעולות לטיהור י-ם מעבודה זרה – אסא, יואש וחזקיהו (43-38)

-יהושפט ריכז בי-ם את המינהל והצבא וכן קבע בה מוסד שיפוטי עליון (49)

-בימי עוזיהו ויותם (770-734) ישנו פיתוח בבינוי בעיר (50).

חזקיהו (727- 698)

-ב-722 נכבשת ישראל ומסופחת לאשור ותושביה מוגלים. יהודה המשיכה כממלכה היהודית העצמאית היחידה. נפילת שומרון הביאה לחידוש מרכזיות י-ם כמקום שלטון ופולחן העם היהודי. (51)

-חזקיהו פעל בתחומים שונים לחיזוק מעמדה של י-ם כבירת העם. הוא טיהר את ביהמ"ק מהשפעות אשוריות שחדרו אליו בימי אביו אחז וכן הרס את הבמות וייצב את י-ם כמקום הפולחן היחיד (52). את הזמנתו לשארית הפליטה של השבטים לבוא ולעשות את הפסח בי-ם אפשר לפרש כהצהרה שעתה עליהם להתאחד מחדש סביב י-ם ושושלת דוד (53)

המרידה באשור:

-המרידה כחלק מהרפורמה לחידוש עצמאות יהודה. כהכנה למרד עסק חזקיהו בחיזוק הביצורים, דאגה למקורות מים (נקבת ובריכת השילוח), סתימת המעיינות מחוץ לעיר וכן ראורגינציה מנהלתית מתוך ציפייה למצור. (56-58)

-לפי המקרא הושמה י-ם תחת מצור צבאות סנחריב מלך אשור אך אלוהים היכה בהם והם נסוגו, לפי מקורות אשוריים לכד סנחריב את כל ערי יהודה וכלא את חזקיהו הנצור בי-ם תוך שהוא גובה ממנו מחיר כבד במיסים וקורע חלקים מהממלכה ומחלקם לשליטים באזור (60-62). המחקר מיישב את הסתירה ע"י שני שלבים במסע סנחריב: הראשון כניעת חזקיהו ותשלום מס והשני בתביעה של נענתה לכניעת י-ם והמלך ונסיגה אשורית שלא תועדה במקורות האשוריים (64)

-המלוכה ביהודה נותרה על כנה ושושלת בית דוד המשיכה לשלוט בי-ם, אך היא הייתה משועבדת כממלכה ואסלית לאשור עד ימי יאשיהו (67)

-מכל מסע הנקם של אשור שרדה רק י-ם, מה שביסס את המיוחס לה כעיר נצחית שחסות אלוהים פרוסה עליה (69).

יאשיהו (639- 609)

-מגמה של פולמוס בין טהרני הפולחן (חזקיהו, יאשיהו והנביאים ישעיהו, צפניה וירמיה) לבין אלו ששילבו פולחן של תרבויות זרות (אחז, מנשה). (72).

-ימי המלך מנשה מתוארים כשליליים מבחינת טהרת הפולחן ככל הנראה על רקע המצב הפוליטי של כפיפות מלאה לאשור. בימי יאשיהו התרופפה שליטת אשור וכוחה דעך לטובת מצרים ובבל ושוב מתואר תור זהב של רפורמות פולחניות ביהודה עצמאית יותר. (73)

-ביטול הבמות החל בתקופת חזקיהו ויאשיהו ממשיך בדרכו. הוא מחיל את הרפורמה וביטול הבמות גם על שטחי ישראל (משהתרופפה אחיזת אשור) והורס את הבמות שהקים ירבעם בבית-אל. בכך הוא גם מקרב את ישראל ליהודה וגם מונע את קיומו של מוקד פולחן חלופי לי-ם. (75)

-יאשיהו משתמש לצידוק פעולותיו בספר ש"נמצא" בבית-המקדש, אולי ספר דברים, ובו מדובר על ריכוזיות הפולחן באתר שנבחר ע"י אלוהים (75). הוא משנה את מנהג חג הפסח מקורבן בחיק המשפחה לקורבן לאומי שמתבצע אך ורק בי-ם (78).

-יאשיהו סיים את תהליך מיצוב י-ם כמקום הפולחן המרכזי, הבלעדי והנבחר של כל העם (79)

נושאים ומונחים

נושאים נוספים:

היחס לפולחן זר בתקופת המקרא

חשיבותה של ירושלים

ירושלים כמרכז דתי רוחני

אל עמראנה

המילוא

מפעלי הבנייה של בית דוד בירושלים

ירושלים בין חורבן בית ראשון ושיבת ציון

שיבת ציון וירושלים

התקופה הפרסית בירושלים

ירושלים בימי בית שני

מלכות אגריפס

שושלת בית צדוק

מתיתיהו אנטיגונוס

ירושלים תחת השלטון הביזנטי

היהודים בירושלים בתקופה הביזנטית

ירושלים והנצרות

ירושלים והאסלאם

ירושלים בין הנצרות והאסלאם

ירושלים בעקבות כיבוש צלאח אדין

הסכם יפו מול הסכם תל אל עג'ול – יפו

השלטון העות'מאני בירושלים – 2

הכיבוש הפרסי של ירושלים

מעמדה של ירושלים בתקופות העות'מאנית והבריטית

היציאה מהחומות

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: