תיאוריות אנתרופולוגיות: התיאוריה הסטרוקטורליסטית

התיאוריה הסטרוקטורליסטית

לוי שטראוס

  • "תוגת הטרופיות"- את לוי שטראוס עניינה עבודת השדה בברזיל אך ביומנו הוא תיאר מסע קשה אל תוך מעמקי הג'ונגל ואת התחושה שלו שאי אפשר באמת להבין אנשים שהם שונים מאיתנו לכן הוא הגיע לרעיון שהדרך היחידה להבין עולמם של אנשים אחרים זה לראות את דפוסי המחשבה האוניברסאליים שמשותפים לנו ולהם- זהו מנגנון בינארי- חשיבה דרך ניגודים. היה מושפע מהבלשנות והוא לוקח את זה לצד של התרבות.
  • עיקרון החשיבה הבינארי- הוא מולד, אוניברסאלי וההבדלים בין תרבויות נובעים לא ממבנה חשיבה אלא מהאלמנטים שבעזרתם חושבים, מהחומרים השונים המצויים בכל קבוצה אנושית.
  • הניתוח הסטרוקטוראלי- מתמקד במיתוסים שהם סיפורים לכאורה של פנטזיה אך יש מיתוסים דומים בכל העולם ולדעתו מיתוס זה העברה בסיסית של ידע לתרבות ועל ידי מיתוסים אפשר לנתח דברים מסוימים, סמויים של תרבות- כלומר, משמעות המיתוס נמצאת במבנה שלו. לדוגמא: סיפור "זהבה ושלושת הדובים"- זהבה מסמלת את האדם הנאור שהגיע מהתרבות ושלושת הדובים מסמלים את הטבע- זה צמד ניגודים בסיסי וזהבה, כמו הדובים הם יצורים כלאיים שמאפשרים למזג או לתווך בין הניגודים.
  • נטייה לדואליות- באופן טבעי: "אני מול כל העולם", "חומר מול רוח"- זו חשיבה שמפרידה ויש לנו השתוקקות למזג את השניים: לאחד את העולם.
  • סיפור אדיפוס- בשביל לספר את המיתוס צריך ללכת לפי השורות- דבר קורה אחרי דבר. בכדי להבין את המיתוס צריך ללכת לפי הטורים ולהסתכל על כל טור כיחידה.
  • שני ניגודים ואלמנט מתווך– המיתוס יוצר סינתזות בין הניגודים ומקהה את חומרת הניגודים אך לא פותר את הניגודים- בכך המיתוס יוצר לעצמו מציאות בה האדם יכול להתמודד עם הבינאריות הטבועה בחוויה האנושית.
  • יחסי שארות– יחסי שארות הם יחסי חליפין הדדים, זוהי מערכת שמסדירה החלפת נשים בין קבוצות שונות בנישואין ומתוך כך מגדירה קשרים בין קבוצות- לכן, לטענתו של שטראוס, ישנו איסור על גילוי עריות כוון שזה מפריע לחליפין בין קבוצות שזה הבסיס לאינטראקציה בין הקבוצות.
  • מושג הטנטרה– בפילוסופיה של המזרח משמעותו מיזוג. מקור הסבל של האדם היא בחוויה של ההפרדה, של הדואליות ודרך הטנטרה, האיחוד דרך המין ניתן לבטל את החוויה הדואלית. דואליות- היכולת של האדם לתפוס את עצמו בנפרד מכל דבר בעולם- למשל: הפרדה בין נפש וגוף.
  • גישתו של לוי שטראוס– הוא נבדל מהמסורת הפונקציונאלית כוון שהוא חוקר תרבות כתופעה עצמאית בחברה- במבנה החשיבה. שטראוס אינו מחפש מה שגלוי לעין אלא הוא מתעסק במה שסמוי ועמוק, שהינו אוניברסאלי.
  • ביקורת על שטראוס– ניתוח שהוא פחות הומאני, לא מתעניין באנשים עצמם. חסר ניתוח תוכן הסמל והמשמעות שלו.

מארי דגלאס– ניו סטרוקטוראלית

  • התעניינה במהות התרבות דרך כלי סטרוקטוראליים. היא מגיעה מהתרבות האמריקאית אשר מחפשים את התרבות באישיות (גישה נגדית). הדבר המהותי לכל התרבויות זה מיון- היא בוחנת את החוקים שמגדירים זיהום וטוהרה על מנת להבין באמצעותם את המבנה הכללי של המחשבה ושל הגבולות הפנימיים והחיצוניים של כל תרבות.
  • זיהום-הטקסט התנכי מגדיר אילו חיות מותר ואסור לאכול ומגדיר את החיות האסורות כטמאות למגע. החיה האסורה היא מכוערת, שמנה או מלוכלכת כאלו שהציגו את החוקים כדרך להפריד בין היהודים לעובדי אלילים שבסביבה, אלו שרואות את הבחירה בחיות שרירותית ואת החוקים כאמצעי חינוך למשמעת.
  • טהור/ קדוש- לטענתה של דאגלס קדושה באה לביטוי בשני עקרונות:

א-     שלמות- גוף שלם, שלמות הפעולה

ב-     הפרדה בין קטגוריות- אסור ליצור הכלאה בין מינים שונים, חוסר ערבוב.

כלומר, שמירה על הסדר ותחימה של מרכיבים בתרבות (מכאן לטענתה איסורים על משכב בהמה, ממזרים, ניאוף, גילוי עריות, הומוסקסואליות- כל מה שמבלבל סדר בסיסי)

  • חוקי הכשרות הם מטאפורה של קדושה– החיות האסורות למאכל הן אלה שמבלבלות את הסדר בכך שהן אינן חברות מושלמות בקבוצתן וקבוצתן עצמה מהווה סטייה.- כלומר, כל היצורים שנחשבים טמאים אינם בעלי תכונות מלוכלכות כלשהן, אלא הם פשוט לא שייכים, הם מפריעים לשלמות ולאחידות, לסדר. דברים שהם לכלוך בהקשר אחד אם ישמו אותם במקום המתאים להם יהיה בסדר. לכל תרבות יש מודל של טוהר וסדר ותבנית בסיסית שעליה צריך לשמור. להגן מפני הבלגן.
  • ביקורת על מארי דאגלס– ישנם בעלי חיים שלא נופלים תחת ההסברים שלה- תרנגול חי ביבשה, אינו עף, נחשב ציפור, אך אינו טמא.

זיגמונד באומן

  • מתבסס על ניתוחה הסטרוקטוראלי של מארי דאגלס בהקשר של הגרמנים הנאצים- בתקופת מלחמת העולם השנייה הגרמנים ניסו להילחם בזיהום והם הגדירו את היהודים כזיהום. הגדרה של אנשים כזיהום נובעת מהגדרתם כמפריעים לסדר: לא מתאימים, לא בזמן הנכון או במקום המתאים- מקלקלים את התמונה.

ראה גם:הגישה הסטרוקטורליסטית

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות