תיאוריות אנתרופולוגיות: מרגרט מיד

מרגרט מיד ורות בנדיקט

הן מתחילות מהנקודה של איפה צריך לחפש את התרבות באישיות. כי תרבות מעצבת אישיות. במצבים מסוימים אנחנו שופטים אנשים לפי מימדים שלנו ולא על פי התרבות של אותו אדם. אסכולה זו מחברת בין פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה כאשר האנתרופולוגיה מדברת על העריצות, היחסיות של אותה התקופה בפסיכולוגיה כאשר היו אלה תפיסות מוטות חברתית. נק' המוצא שלהן שעיצוב האישיות- תהליך למידה, רכישה המתרחש בתרבות הן המשפיעות על חייו של האדם. הן משתמשות בחוויות הילדות המוקדמות כמשפיעות על האישיות אבל מעמידים זאת במבחן השוואתי בין תרבותי.

  • התבגרות נערות בסמואה- בועז שלח את מרגרט מיד תלמידתו לעשות עבודת שדה ולחקור את התבגרותן של נערות בסמואה כדי להראות שכל הטענות של פרוייד ואחרים בתרבות המערבית לא נכונות. אחת הטענות המרכזיות כנגד זה- בועז שלח אותה מלכתחילה לחקור דבר שיישרת את הרצונות שלו. בנוסף, מרגרט מיד אשר הציגה את הנערות הללו כנערות פתוחות, מיניות לא גרה עם הנערות אותן חקרה והבנות עבדו עליה וסיפרו לה סיפורים בדויים.
  • סיפרה של מרגרט מיד- "מין ומזג"- מרגרט אמרה שהייתה בשבטים בה התרבות אינה כה מפותחת- תרבויות שיותר מחוברות לטבע, תרבויות שלא כופות התנהגות וגילתה 3 סוגים של שבטים:

1-     תרבות נשית– הארפאשים יושבי ההר- גברים ונשים עוסקים בעיקר בטיפוח, של גינות המזון ושל הילדים. מקיימים אידיאל נשי (משתפת פעולה, בלתי תקיפה, נענית לזולת, אימהית) במושגים מערביים. במחלוקות עושים שלום על ידי חילופי טבעות וקנסות- מעודנים ולא תחרותיים.

2-     תרבות גברית– המונדוגמרים יושבי הנהר- שבט של ציידי גולגולות וקניבלים. גברים סוחרים בנשים, הנשים חזקות- מטפסות על הקוקוסים, מעבדות אדמה, אלימות. התרבות הזו מעודדת היווצרות של אישיות גברית (אגרסיבית, בעלת יצר מיני חזק, מינימום של טיפוח אימהי, סוערת, אכזרית) לנשים ולגברים כאחד.

3-     תרבות מעודדת, החלפת תפקידים– הצ'אמבלים יושבי האגם- הנשים דגות ושמות מלכודות דגים במים, מבשלות, קולעות סלים, מתקנות את ציוד הדיג בעוד הגברים יושבים בבתי הטקס לבדם, מגלפים מסכות ומקלות לפולחנים, מסדרים תסרוקות ותופרים מלבושי חג. תרבות זו מעודדת גברים להיות "נשיים" (שוהים בתוך הבית, מתקשטים) ונשים להיות "גבריות" (שליטות, פעלתניות, חזקות, אמיצות, מפרנסות).

המסקנה:

אין לראות יסודות שעל פי תרבותנו ראינו אותם כנשיות או גבריות כמחוברות וקשורות למין זה או אחר. התרבות היא שמעצבת את האישיות. האופי האנושי ניתן לעיצוב על ידי התרבות, במיוחד ההתניה החברתית בגיל הרך.

כל תרבות מחזקת ומעודדת התנהגות "נכונה"- מה שמוגדר שם כנכון. התרבויות יכולות לעודד תכונות אופי על ידי חיזוקן או דיכוין באמצעות ענישה.

ביקורת על סיפרה של מרגרט מיד:

מרגרט לא מתארת את השפה שדברה עם האנשים שפגשה, מה היה מיקומה בקרבתם, איך אספה את המידע- היא מביאה תיאור של שבטים כמציאות אמפירית שקיימת "אי שם" באופן "אובייקטיבי". הממצאים שלה יותר מידי מסודרים ותומכים בתיאוריה שלה

  • "הסוטה" עפ"י מרגרט מיד- הסוטה הוא אדם שבשל תקלה בחינוך המוקדם או נטייה מלידה, או השפעות סותרות של מצב הטרוגני – אינו מקבל את הנורמות של תרבותו, אינו מוצא בהן היגיון ולא יכול לקיימן. אדם שנמצא במחלוקת עם הערכים של תרבותו. היחס לסוטה תלוי במידת הנוקשות שהחברה כופה את ערכיה- הכפייה להתנהג כבני מינך הופכת לאחד המכשירים החזקים ביותר שבאמצעותו משתדלת החברה לעצב את הילד הגדל למסגרות רצויות ומקובלות.
  • 3 אפשרויות לבנות חברה לפי מיד:

האנתרופולוגים עשו שימוש בקבוצות פרימיטיביות על מנת להדגיש את העליונות שלהם לעומתם. מרגרט מיד משתמשת בקבוצות הללו על מנת להעביר ביקורת על החברה שלנו, על עצמנו. ולכן היא הציעה כיצד לבנות חברה:

א-     לבנות כל מוסד בחברה באופן סותר, מנוגד ומשלים- תפקידים גבריים ותפקידים נשיים.

ב-     לקבל שאפשר לעצב גברים בדיוק כמו נשים ללא הבחנה לגבי האישיות הרצויה של שני המינים. המחיר- הקרבה של מורכבות וגיוון, תסכול אישי- הדגשה חד צדדית.

ג-       להכיר בכל נטייה, לא לעצב שום ילד לדפוס אחד של התנהגות אלא לקיים דפוסים מרובים- אינדיבידואליזם וחופש.

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות