תיאוריות אנתרופולוגיות: יחסיות תרבותית/ רלטיביזם תרבותי

יחסיות תרבותית/ רלטיביזם תרבותי

תחילת המאה ה20- מעבר מיבשת ליבשת

פראנץ בועז מתחיל את דרכו כגיאוגרף ועושה הסבה לאנתרופולוגיה. הוא מבחין שהאנשים שהוא חוקר הם בעלי טכנולוגיות פשוטות (תרבות פרימיטיבית) אך כשהוא מבקש מהם למקם אותם על מפה, הם יודעים לעשות את המפה ממש מדויקת ולכן הוא אמר שאי אפשר לדרג תרבות כי יש לכל תרבות היבטים שונים והתרבות הזו יכולה להיות מאוד מפותחת.

  • פרטיקולריזם היסטורי- (זו גישתו של פראנץ בועז) חקר מפורט של שבטים בודדים: עדיף לא לחקור את התרבות אלא כל שבט בנפרד. לטענתו שינויים בתרבויות אנושיות לא התרחשו בקו אחד אלא בריבוי של מגמות מפוצלות מקבילות.
  • בועז מציע גישה דיפוזיוניסטית– אם מוצאים דמיון בין תרבויות במקומות שונים בעולם זה קרה בגלל הגירה, התבוללות וכד' כלומר, ישנו חלחול ופעפוע של מנהגים וצורות תרבותיות שעוברות ממקום למקום. התפתחות החברה נעשית בצורה איטית והדרגתית כתוצאה מאימוץ תכונות מחברות אחרות בסביבה הגיאוגרפית. תפקיד החוקר הוא לאתר מאין הגיע המנהג או הצורה התרבותית.
  • ההבדל בין הגישה האבולוציוניסטית לגישה הדיפוזיוניסטית- לפי הגישה האבולוציוניסטית- כל התרבויות בעולם מתפתחות באותו האופן. לעומת זאת בגישה הדיפוזיוניסטית פראנץ אמר שכל תרבות בעולם מתפתחת באופן אחר ותפקידו של האנתרופולוגיה זה לברר בירור ספציפי של התרבות אותה הוא חוקר. הוא אמר שאם יימצא מאפיינים דומים בחלקים שונים בעולם שלא היה בהם קשר אז זה אומר שהמוח האנושי פועל בצורה דומה.
  • עבודת השדה עדין לא התעצבה אצל פראנץ בועז אך כבר היה תפיסה לגבי זה שאת עבודות המחקר צריך לעשות בשטח ולא מהכורסא. עבודת האתנוגרף (רישום עם) זה לאסוף מידע דקדוקי שיכול להסביר את הטקסטים. התוצאות של המסעות האנתרופולוגיות, זה להשיג דגימות שאותם אפשר לנתח. פראנץ בועז הביא למתודולוגיה, בשל היותו מתחום הגיאוגרפיה, את בחינת הממצאים המדויקים. בועז לוקח תפיסות של מחקרים, מעבדה ובעזרתם מתאר מושגים מהשדה. לדעתו צריך לתעד באופן מלא וללא סלקציה על מנת להבין את השבטים הנחקרים על מנהגיהם ודרכי החשיבה שלהם לפני המגע עם התרבות המערבית.

התפיסה של היחסיות תרבותית/הרלטיביזם התרבותי

 יחסיות תרבותית היא תבנית על חשיבתית שמשפיעה על צורת ההסתכלות ועל בנית התיאוריה, מהותה שכל תרבות של כל חברה ראוי לה שתיבחן במושגיה היא. אין ערכים מוחלטים אלא רק יחסיים. אין תרבות אחת שממנה נגזרת האמת והנכון המוסרי או שעל פיה נמדדות תרבויות אחרות. בועז היה האקדמאי הראשון שהגדיר אותה את הגישה הזו.

בועז היה יהודי גרמני שגדל בגרמניה והיגר לארה"ב- כלומר כל החוויות שהוא חווה השפיעו על תפיסת עולמו. בועז מגדיש את זמנו ל"מחקרי הצלה"- לתעד את התרבות שעוברת תהליכי שינוי על ידי כך ששלח את התלמידים שלו לראיין אינדיאנים זקנים, חפצים שיש לקחת על מנת לתעד את הכל ושלא ילך לאיבוד.

  • הגישה הרלטיביסטית– אין היררכיות, אין נק' מסוימת שממנה ניתן להעריך תרבות אחרת. הגישה שוללת את התפיסה שיש תרבות מסוימת שהיא נק' השוואה. כל תרבות צריך לחקור בשל עצמה. זו גישה הומאנית שמדברת בעיקר על שוויון.
  • גישתו של בועז- היסטורית, דיאכרונית. מחקר דיאכרוני– מחקר חותך זמן. תיאור שינויים לאורך זמן.
  • גזע- מבחינה פוליטית מהגרים מגזעים שונים הגיעו לארה"ב ואנשים בארה"ב מאוד התעסקו בהגירה- מה הגירה של אנשים שונים לארה"ב תעשה לאמריקאים? התעסקו בגזע, שגזע הוא מושג מרכזי ואמרו כי הגזע של האדם משפיע על התרבות, האישיות. ראו את האדם כיצור ביולוגי שהגזע מסמל אותו- סימל את התקופה.
  • הפרדה בין תרבות לגזע- בועז התנגד לעמדה (הרווחת בתקופתו) שהגזע מגדיר התפתחות תרבותית, בועז  רצה להפריד בין תרבות לגזע. הוא אמר שיש גזעים שונים וזה לא בהכרח מעצב את האנשים. מה שמעצב אותם זה התרבות שלהם.  בועז בסוף ימיו עובר להדגיש את זה שאדם הוא לא רק ייצור ביולוגי ועוסק יותר ויותר בנושא התרבות. בנוסף להיותו חוקר,בועז גם היה אקטיביסט- עסק, הדריך אנשי ממשל, עסק בלתת להם כלים איך להתמודד עם תרבויות שונות שהם פגשו. יש קשר בין אקטיביזם לאנתרופולוגיה. יש אנשים שצריך להפריד בין פוליטיקה ומדע ויש אנתרופולוגים שחושבים שאין ערך למחקר או חוקר אם אין לו מטרה מוסרית לשנות משהו בעולם באיזו שהיא דרך.
  • נקודות מבט על ההתפתחות– לדעת בועז, אין גורם יחיד כגון אזור גיאוגראפי שמעצב את התרבות אלא בכל תרבות יש מאפיינים שונים מעצבים ומשפיעים. והקשר בין היחיד לבין תרבותו הוא המפתח להבנת התרבות וההתנהגות האנושית.

מושגים מרכזיים ממדעי הטבע של אותם ימים שהשפיעו על תפיסתו של פראנץ בועז:

  • אמפריצזם- הכל ניתן ללמוד דרך החושים, מה שלא ניתן לתפיסה חושית ותצפית אינו יכול להיחשב לחלק מהמציאות.
  • פוזיטיביזם- הכל מדע. הכל ניתן לחקור בצורות מדעיות, גם מדעי הטבע וגם מדעי החברה צריכים להתבסס על מידע הניתן למדידה, בר השוואה. ניתן לשחזור ולהפקה מחדש בנקודות זמן אחרות. המצב האידיאלי הוא מידע הנאסף בתנאי מעבדה, מתנהג על פי חוקים טבעיים שאותם צריך לחשוף.
  • המדע השכל וההיגיון מחליפים טענות ישנות לקיומו של האל, לסמכות אימפריאלית או מסורתית והופכים לבסיס הבלעדי המנחה את ההתנהגות האנושית.
  • הקשר בין האנתרופולוגיה לפוליטיקה- פראנץ חשב שהאנתרופולוגיה והפוליטיקה לא צריכה להיות ביחד ושיש צורך לעשות הפרדה.
  • אסכולת תרבות ואישיות- שמם של תלמידיו של בועז.

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות