אנתרופולוגיה הקלאסית- המחצית השנייה של המאה ה-19
- אבולוציוניזם חברתי– תרבותי– ישנו רצף התפתחותי אחיד לחברות האנושיות, והתרבות המערבית המודרנית היא שיאה של ההתפתחות. כל החברות האחרות מדורגות ביחס אליה על רצף.
- השפעה דרוויניסטית– מדברת על השתכללות של בע"ח- יותר מותאמים לסביבה שלהם עד להתפתחות בני האדם. כל אנשי האקדמיה מאוד הושפעו מההשקפה הזו והם התאימו את החשיבה הדרוויניסטית לתפיסה התרבותית.
- התפיסה האבולוציונית אומרת שכדי להבין את התרבויות שבעולם צריך לדעת ולהבין את התפתחות האדם, הקשר בין התרבויות השונות בעולם הוא קשר אבולוציוני. יש כאלה תרבויות פחות מפותחות, אבל צריך לראות אותם כרצף אבולוציוני. ישנה התפתחות, התקדמות שמוביל להמצאת המדע-אם פעם היו צריכים להתפלל לאבן, הם התחילו להתפלל לאלוהים- הם התחילו להבין את המדע.
- פרייזר– "זמורת הזהב"- בו הוא אמר שכישוף, דת ומדע הם 3 צורות בהם בני האדם מנסים לשלוט בסביבה. האנשים "הפרימיטיביים" הם גם רצו לשלוט בעולם אז עשו זאת בעזרת כשפים. האדם היותר מפותח, התפלל לאלוהים. האדם המפותח מאוד יודע מתי כבר יש גשם והוא לא צריך את הדת כי יש את המדע הרציונאלי.
- מורגן– בדק משפחה והוא בדק במונחים שקשורים ליחסים משפחתיים והוא אמר שיש 5 שלבים בהתפתחות המשפחה:
– הפקרות פרימיטיבית- צורת השארות הראשונית
– נישואים קולקטיביים- משהו שארגן קשר ממוסד, מחייב.
– מטריארכאליות- הנשים הן השולטות
– פטריארכאליות- האב שולט, הגברים שולטים
– שוויוניות- משפחה עתידנית (אנחנו בדרך)
- ישנו קשר הדוק בין צורת המחשבה למערכת הפוליטית באותה תקופה שהאנתרופולוגים היו חלק ממנה. הביקורת המרכזית שהופנתה כלפי הגישה האבולוציונית הייתה לגבי ה-אתנוצנטריות.
- כל התיאוריות באנתרופולוגיה הזו היו מבוססות על העליונות של האדם המערבי ותפיסתו כשיא ההתפתחות האנושית.
- הביקורת כלפי ה- אתנוצנטריות התחילה להישמע מאוד חזק דבר שמצביע על רקע התקופה: תחילת המאה ה-20 שמדברות על שוויון. אחרי מלחמת העולם הראשונה, תנועות חברתיות שקמו מדברות על שוויון זכויות שמוליד את המהפכה הראשונה באנתרופולוגיה.
- פראנץ בועז– בהיסטוריה של האנתרופולוגיה נתפס כמי שמבשר את תחילת הגישה של היחסיות התרבותית. הטענה המרכזית היא שיש לבחון כל תרבות לגופה ולא לנסות ליצור רצף היסטורי התפתחותי אחד.- לכל תרבות היסטוריה משלה.
