סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: הקרנבל בריו – דה מטה וקורוז

הקרנבל בריו

ניתוח של דה מטה וקורוז, שואלים מעבר לבניית הלכידות.

  1. בעקבות טרנר אפשר לשאול איך אלמנטים כמו :צורת הטקס, השלבים, המשתתפים והתחפושות קשורים לאופי של חברה מורכבת.
  2. איך הטקס קשור למערכות כוח ואי שיוון בחברה בברזיל, הבנת הקונפליקט והחליפין בטקס.
  3. לעלות שאלות לא רק על הפן המשמר אלא גם על המתמר.
  • פתיחת הקרנבל, העברת המפתח מראש העיר למך הקרנבל מומו, ההכנות לקרנבל, הזמן המיוחד שנוצר- השיוון בין המשתתפים, רוחות הטירוף, הקרנבל יוצר חלום קולקטיבי של שמחה ופתרון קונפליקטים- אידיאל של חברה ברזילאית הרמונית.
  • תהלוכת בתי הספר לסמבה היא האירוע המרכזי, לכל קבוצה ייחוד, יש אלפי צופים אך נשמר סדר מופתי ע"י סדרנים וכוחות משטרה.

דה מטה

  • הקרנבל משפיע על כל האוכלוסיה ,מכל המעמדות, בברזיל. כדי להבין את השפעת הקרנבל צריך להבין את הליך הביצוע ,מתוך ניתוח תהליכי סמלי של טרנר עפ"י מימדים של מרחב, זמן ולבוש.
  • לקרנבל זמן מיוחד מהזמן הרגיל, הוא מתבצע בלילה ולא ביום, יש פה היפוך של זמן. ההיפוך בא לידי ביטוי גם מביצוע נשפים במקומות שונים בעיר.
  • המרחב בקרנבל הוא ציבורי- הרחוב. מרחב שבאופן יומיומי אין בו אירועים מיוחדים אך בקרנבל הוא הופך למרחב חדש- זה נעשה ע"י קישוטים וסימון המרחב המיוחד. יש פה טקס היפוך של זמן ומרחב הבא לידי ביטוי גם בהיפוך השלטון –מומו.
  • היפוך נוסף הוא המעמדי– בתי הספר לסמבה מורכבים גם מבני המעמד הנמוך הנחלקים לפי הפאבלות וגם מבני המעמד הגבוה שנותנים חסות לבתי הספר וגם שופטים. ההיפוך כאן בא לידי ביטוי בהשתתפות הפעילה של המעמד הנמוך והצפייה של המעמד הגבוה לעומת הזמן הרגיל בו הוא רק צופה על המעמד הגבוה מבחוץ. ההיפוך מחזק את ההשתתפות הרחבה של כל המעמדות בקרנבל.
  • במערכת ההיפוכים יש דגש על אלתור, הלחנה, ריקודים. יש תחפושות המייצגות דמויות שוליים לא מקובלות . הדגש הוא לא על אחידות והומוגניות אלא דווקא על הטרוגניות- השוני בתוך האחדות.
  • השילוב של כל המעמדות והאלמנטים ההיפוכיים עם היצירתיות מאפשר מקום לכל הפרטים.
  • יש כאן איחוד של תחומים שונים, נפרדים בד"כ מהחברה הברזילאית המובאים יחד לתקופה מוגבלת.

נוצר אופן ההתייחסות קומוניסט –בין בני אדם בצורה שיוונית, עם אחווה ללא התייחסות לסטטוס חיצוני.

  • המסר הוא שקיימים הבדלים בין אנשים אבל בעת ובעונה אחת יש שיוון בסיסי בין כולם.

דה קיורוז

  • פרשנות משלימה, עפ"י  התיאור, דה קיורוז טוען שיש רבדים שדה מטה לא לוקח בחשבון.
  • התהלוכה היא לא רק תצוגה מרהיבה אלא זו גם תחרות, הענקת הפרס מלווה במתח רב וחגיגות בשכונות המנצחות. אם יש בית ספר שלא זכה שנים בפרס שהוא זוכה זה אירוע שנחגג.
  • דה קרוז אומרת שמאחורי הקלעים עומד ארגון בתי הספר שהוא הכרחי להבנה. כל בית ספר צריך להיות רשום כארגון חוקי, כולם מצייתים לחוקי הארגון. הנשיאים של הבתי ספר מהווים ועדה מרכזית של הקרנבל והוועדה עוסקת לגבי פעילויות שמותרות ואסורות-בורת שופטים וחותמת על חוזים

יש מקום רב לפן הכלכלי. – יש צורך במשאבים רבים , חלקם מהממשל המקומי אך רובו מגיע מהפעילות הכלכלית שקשורה לעריכת הקרנבל.

  • בתי הספר הוקמו בפרברים העניים ביותר בריו (מכל הבחינות) , ועל הרקע הזה צריך להבין את פעילויות בתי הספר. את הניסיון להפגין דימוי חיובי כלפי המרכז העירוני, או המעמד הגבוה באמצעות השמירה על כללי הסדר המחייבים במסגרת  בית הספר. בנוסף הממשל שולט בבתי הספר וקובע את הנושאים. ישנם קנסות על אי עמידה בזמנים, ישנם סדרנים ושוטרים. ישנו ככלל דגש חזק על משמעת.
  • ארגון בתי הספר מהווה מתווך כלכלי לכל הגורמים החיוניים לקרנבל (מכירת כרטיסים, גיוס שומרי ראש) עבור חלק מהמתווכים הקרנבל מהווה נתיב של מוביליות חברתית– הכורגרפים הופכים כוכבים לאומיים.

הפרברים דרך הקרנבל קושרים קשרים כלכלים למרכז העירוני.

  • הפירוש מתמקד במימדים- יש היפוך מעמדי, גיאוגרפי וגזעי –כאשר המעמד הנמוך תופס את הבנה המרכזית בקרנבל- אך אסור להתעלם מהנצחת אי השיוון– יש כאן שכפול של הבדל המעמדות הקיימים. אך בצד זה ניצחון של זמני של המעמד הנמוך על המעמד הגבוה- כיוון שכולם מתורבתים, כולם דומים.

דוגמא נוספת לחיזוק האי שיוון היא במיקום של המעמד הגובה- ביציעים, יש כאן חיזור של המיקום הפוליטי כלכלי הגבוה שלהם. בני המעמד הגבוה למעשה נותנים לבני המעמד הנמוך להופיע לפניהם.

  • המעמד הנמוך מעצם ביצוע הקרנבל נכנע לערכי המשמעות של המעמד הגבוה- המעמד הגובה מנקודת מבטו מעניק למעמד הנמוך פרס על התנהגות טובה. יש כאן תירבות של ההמונים דרך הארגונים ובתי הספר.
  • התחרות בין בתי הספר מחברות בין המעמדות שביום יום יש בניהם הבדל אך ביום זה המעמדות לא קיימים. ע"י העצמת הקונפליקט בין בתי הספר יש טשטוש של המתח בין המעמדות. תשומת הלב מוסתת וממוקדמת בתחרות בין בתי הספר.
  • חיבור הניתוחים של דה מטה ודה קרוז מוצא ארבעה פירושים של הקרנבל:
  1. אינטגרציה מתוך היפוך- היצירתיות מביאה את כל הקבוצות ביחד ויוצרים תחושה של שיוון מוגבל.
  2. ניצחון המעמד התחתון-הם מראים כמה מוצלחים הם
  3. ניצחון המעמד העיון- נצחון המעמד העליון כי הם מאפשרים למעמד התחתון להשתתף בקרנבל.
  4. טשטוש הקונפליקט המעמדי- התחרות מטשטשת את הקונפליקט , יש טשטוש האינטגרציה מתעצמת.

כל אחד מהפירושים מסביר חלק ממורכבות ועוצמת הקרנבל. בקרנבל קיימים כל האלמנטים בו זמנית

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות