סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: ניתוח הליך סמלי-טרנר

ניתוח הליך סמלי-טרנר

  • גישה המתווכחת עם הפונקציונליזם, הדגש בניתוח הוא על משמעויות עם מיקוד אנליטי של השלבים השונים בטקס.
  • טרנר לא רק ביקר אלא הציע דרך להתגבר על הדברים, הוא התמקד באופי הכפול של הטקס ישנו פן אחד שמשמר ומלכד אך יש פן נוסף המימד המתמר, המשנה –טקסי מעבר.
  • הוא מתמקד לא רק בסיבה לטקס אלא גם בביצוע ממש– באוסף הפעולות. לטענתו הצורה שבה מבוצעים הטקסים היא בעלת משמעות בפני עצמה. המאפיין המרכזי של צורה של טקסים זה המבנה המשולש שלהם, דוג': טירונות בצבא- שלב ההפרדה, המעבר והחזרה.

שלב ההפרדה

מעבירים פרטים ממעמד מסוים לאחר, בשלב זה מנתקים את עובר הטקס מהמיקום החברתי הישן, הפרדה של מרחב וזמן, נטישה של סמלים ומנהגים ישנים ונכנסים לשלב הבא שלב ההפרדה, דוג': הגיוס מלווה בהשלת סממנים אזרחים (שיער ,בגדים) כל דבר מהשלב הקודם.

שלב   המעבר

כבר לא בשלב הישן ועוד לא בשלב החדש, תקופה זו מאופיינת בחוסר תפקידים חברתיים, באיסורים ומבחנים. ישנה שחיקה של המצב האנושי הבסיסי על מנת להבנות את הסטטוס החברתי החדש. (טירונות)

שלב   החזרה

יש חזרה לחיים הרגילים אך בסטטוס חדש , למשל חזרה מטירונות.

  • הבנת הפן התימורי של טקסים מתמקד בשלב המעבר השלב הלימנלי (ון חנף) לא בפנים ולא בחוץ.
  • סמליות טקסי המעבר מלווה בדו משמעות –לכן מדמים את שלב זה ללימנלי סיפי, בין לבין.
  • בשלב זה אנשים נוטים לפתח חברויות חזקות שבהם ההבחנות בין האנשים הופכות ללא רלוונטיות-טירונות. הקשיים מביאים לתחושה של שותפות גורל , לאופן זה יחסים חברתיים קוראים קומוניטס :  יחסים בהם יש חוסר הבנייה ,או הבנייה מינימאלית של יחסים בין אנשים שמבוססים על תכונות חיצוניות, לא חשוב מאיפה באת יש יצירת קרבה. הלימינליות מתייחסת לשלב-היא חלק ממבנה הטקס,  הקומוניסט מתייחס לאופן הקשר-להתנהגויות, לרגשות וליחסים,קשור למונח קהילה- לסוג של הזדהות מיידית וספונטאניות אחד עם השני.
  • טרנר מפתח את הטענה ואומר שבכל החברות האנושיות הידועות אנו מוצאים קומוניסט, כשם שבכולם יש מבנה חברתי למשל מנהיגותי או מוסדי כך ישנם טקסים שבהם יש את היווצרות  של אותו אופן התייחסות.
  • הקומוניסט מאפשר את ההכרה בקשר האנושי הבסיסי ביותר בין בני האדם, הקומוניסט מזכיר לנו שיש לנו משהו משותף ברמה הבסיסית, אם ביום יום אנחנו מתייחסים אחד לשני לפי קטגוריות , בזמן הטקס אנחנו שווים, בעלי משהו משותף.
  • תקופות הקומוניסט הן קצרות ומסוכנות כיוון שהן יכולות איים על המבנה החברתי. דוג': ביום העצמאות יש תחושת שיוון של קולקטיב רחב שמתוכה יכול לצמוח הבסיס לביקורת על המצב הקיים. מבנה הקומוניסט לא שורד לאורך זמן ותמיד יתגלה בו בסוף האי שיוון והמבנה החברתי.
  • טרנר אומר שיש להכיר בקומוניטס ומבנה כשתי פנים לחברה– שהמבנים החברתיים הרגילים חייבים את הקומוניטס , כדי להזכיר את השיוון הבסיסי של החברה (למרות שיכול להיות מסוכן).
  • הוא תיאר טקס מעבר בו כל שנה מוציאים את הילדים ליער כדי לעבור טקס התבגרות ,הם מבודדים ביער, מכים, מתעללים בהם והם עוברים טלטולים רבים.
  • לפי ג'ונו הפונקציה של הטקס היא ללמד את הילדים תכונות גבריות מהן- סיבולת, ציות וגבריות. אך ישנו מימד נוסף –הסמלי –ע"י המכות הילדים הופכים לחומר האנושי הבסיסי ביותר , מפרקים אותם ואז בונים אותם מחדש. הם מבושלים כמו בשר עד שהופכים למשהו חדש.
  • עפ"י טרנר ברמה הפונקציונלית מטרת הטקס היא לכידות באמצעות הדגשת ההבדל בין המצב הרגיל- ע"י יצירת האבסורד והקיצוני מדגישים הנורמלי. בטקסי היפוך ע"י פירוש המהופך אנחנו נבין את המצב הרגיל. דרך ההיפוך ההיררכיה מחוזקת, הריטואל המלגלג מחזק את המצב הרגיל.
  • בשבט הזולו המצב שנשים מטפלות בבקר הוא פרדוקסלי ודרך כך מצביעים על הנורמלי. מימד נוסף שמוצג בטקס הוא אי השיוון בין המינים, הנשים מייצגות את הקומוניטס- אותה קהילה אנושית יסודית שבה כולם אמורים להיות שווים ולכן אין הבדלים.
  • בזמן ההיפוך הנשים הופכות עליונות לגברים ומורידות את הגברים לרמה שלהן.   הטקס מראה שכולם שווים ברמה הבסיסית, השיוון הוא חבוי ונסתר במבנה החברתי הרגיל. ע"י ערעור הקומוניטס יש טיהור של המבנה החברתי. יש אנשים נחותים בחברה בשל הדרג ההיררכי הנמוך שלהם אך אפשר לראות בהם את הבסיס לכל חברה.
  • טכניקות ספציפיות בהם טקסי היפוך פועלים: בטקס היפוך יש משחק עם הצורה שמביא לאותה שאילת שאלות. אפשר לראות את ליל כל הקדושים כשריד של טקסי היפוך מאירופה .
  • יש מבנה של 3 חלקים- הפרדה מהיומיום כיון שזה נעשה בלילה- מרחב וזמן בהם אין ילדים בד"כ.
  • ההפרדה נעשית גם ע"י התחפושות המאפשרות אנונימיות חלקית, יש לגיטימציה להתנהגות לא נורמטיבית ללא חשש מהפעלת סנקציות. הילד עם התחפושת איננו חבר חברה –הוא אינו מוגבל כילד רגיל.

ג'ונו בטקס מעבר של שבט האיסונגה

טקסי היפוך/מרידה

ליל כל הקדושים

השימוש בתחפושת מאפשר התנהגות אלימות ע"י הניתוק מהזהות הרגילה (קלו-קלוס-קלן) .

ההיפוך הוא בכך שבד"כ הילדים נחותים מבחינה חברתית ובאותו יום יש להם עוצמה שבד"כ כלל אין להם, המבוגרים נסוגים לתוך המרחב הפרטי בניגוד להיותם בציבורי בד"כ.

  • דווקא דרך הא-נורמלי שבהיפוך יש הצבעה על הנורמלי, יש פה משחק עם הצורות, פוטנציאל של הטקס הן לשמר והן לתמר.
  • בניתוח חברות מורכבות מול פשוטות עולה בעיה בהבנה של המקום הטקסים בחברות כאלו. בחברות מורכבות אין לטקסים אותו אופי כוללני, יש פחות קונצנזוס על טיב הטקס, וצריכה להיות ראית עולם קוסמולוגית.
  • בחברות מורכבות חלק גדול מהטקסים מבוססים על תפיסת זמן לינארית או ספירלית, יותר קישור לרגעים היסטוריים.
  • הפונקציונליסטים טענו שהבעיה בחברות מורכבות היא השסעים הרבים, יש קושי בלכידות, הם עוסקים בשאלה זו כיווון שכדי שחברה תתקיים לאורך זמן חייבת להיות לה לכידות מינמלית.
  • ניתוח בעקבות עבודתו של וורנר, הוא טען שעיירה זה מקום מאוד פלורליסטי וקיים פוטנציאל לקונפליקט בין הקבוצות. הוא מספר על טקסים שונים הקשורים ליום הזיכרון , על המשפחות המתאספות ועורכות טקסים לחיילים.
  • על מנת להבין את הטקסים צריך להתמקד באופן התרחשותם – בהכנות לפני (שבאות להכין את בני העיירה מבחינה נפשית) השלב הבא הוא ישנם טקסים קבוצתיים שנערכים ע"י קבוצות שונות, יש בנייה של זיכרון במסגרת הקבוצה. בשלב האחרון יום הזיכרון עצמו מתאספים כל חברי העיירה במרכז המסחרי וצועדים ברחוב הראשי, הם עוצרים בדרך ומסיימים בבית הקברות. מהשלב הראשון יש בנייה של ציפיות ציבוריות מעצם ההכנות ליום.
  • את הטקסים אפשר לראות בשתי דרכים: הן כטקסי לכידות של הקבוצות השונות והכנה לטקס הסופי המרכזי שמביא לשיא את הלכידות בקרב כל בני העיירה. האלמנט הטקסי מועצם ע"י נאומים, מאמרים, ודגש על קורבן החיילים למען מהמדינה. הדיבור המרכזי מחוזק ע"י שימוש בסמלים כמו סרט האדום.
  • הנאומים מדגישים את שמות החיילים (מכל הקבוצות האתניות) . וורנר לא מציין את הקבוצות שלא מדברים עליהם למרות שהם גם נהרגו, למשל השחורים.
  • הדגש הוא על אחדות, על חוויה משותפת לכולם, מאוד פונקציונליסטי. הדגש של וורנר הוא על יום זיכרון כמאפיין של טקסים בחברה מורכבות הנעשה כל זמן קצוב, כל שנה מחדש עוברים את התהליך המדגיש שייכות ע"י אמצעים מוחשיים (סרט אדום, מוזיקה, מאמרים) שדרכם הרגשות השותפות יכולות להיות מבוטאות.

ניתוח ריטואלים בחברות מורכבות

יום הזיכרון בעיירה אמריקאית שנות 50

בחברה מורכבות כאשר מדברים על טקסי לכידות אנחנו רואים את הבנייה הן במסגרת הקבוצה אך גם במסגרת רחבה יותר- העיירה.

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות