סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: השיטה הסטרוקטורליסטית

השיטה הסטרוקטורלית

השיטה הסטרוקטורליסטית מזוהה עם קלוד לוי שטראוס . לשיטה השפעה על מגוון תחומים גדול, הוא בוחן את ההיגיון הפנימי של התרבות האנושית דרך התמקדות בחשיבה הבסיסית ביותר של האדם. דרך הבנת התרבות הקטנה נוכל להשליך על התרבות ככלל.  נקודת המוצא של לוי שטראוס היא ניתוח פיזיולוגי של החשיבה וה- human mind

המוח האנושי- מטיל על המציאות רצף בעל סדר מסוים –מערכת מיון. למשל החלוקה של הצבעים בקשת בענן, אני יוצרים אותה. התפיסה שלנו יוצרת מערכת מיון למשמעויות.

את כל המיתוסים , הסיפורים והטקסים אנחנו יוצרים בהתאם לאותם מערכות מיון.

התוצרים של התרבות מקוטלגים כשם שאנחנו חושבים שהטבע מאורגן. כל התרבויות הקטנות נראות לנו שונות אך לכולם בסיס משותף-התרבות בה' הידיעה- אותו מבנה יסודי בבסיס המחשבה האנושית המאפשר ביטוי של אינפורמציה וארגון מערכות מיון משמעותיות.

ארבעה מקורות תיאורטיים לתיאוריה של לוי שטראוס

1)       בלשנות- חקר השפה, יוצר מהנחתו של דה סוסייר, המבחין בין הלאנג לפארול . השפה הנתונה לעומת השימוש בה , כך אפשר להשליך זאת גם על דברים אחרים- למשל יש את כל הבגדים אבל לבישה של דברים  מסוימים מסמלת דברים ספציפיים.

2)       תורת הסימנים- הקודים בונים ניגודיים בינארים , המוח האנושי מבנה באמצעות ניגודים אלו את המציאות- נשים-גברים, חיים-מוות, תרבות-טבע. הניגודים היסודיים הטבע עוברים לשימוש האדם ומקבלים משמעות חברתית והם הופכים לסמלים , לבן הטוב לעומת שחור האופל.

דוג': מיתוסים, אמנם נוצר הרושם שקיימם מגוון רחב, אך ביסודם נושאים החוזרים על עצמם- חיים ומוות, טבע ותרבות, גילוי עריות.

תרבויות משתמשות בצורות שונות כדי להתמודד עם הניגודים הבינאריים האלו- לבוש, איפור.

3)       תורת הקומוניקציה- מעסיק אותנו איך מסר מועבר מדור לדור. דרך המיתוסים על הגירסאות השונות אני אבין את המסר השלם.

4)       חלומות עפ"י פרויד לוי שטראוס טוען שלחלומות אין כרונולוגיה במובן הרגיל, כדי להבין את המשמעות שלהם (או בגדים, ריהוט כל סוג של ייצוג) אנחנו צריכים לתפוס את ההתחלה והסוף ביחד. כמו אצל זיגמונד פרויד שהדגש לא היה על הסדר אלא על הופעת מוטיבים. כדי לגלות את הקוד היסודי בכל מערכת תרבותית אני אקשיב לכמה גירסאות עם מרכיבים שונים ודרכם אצור הקשר.

סיפור בראשית

סיפור הבריאה הוא לא רק יצירת סדר אלא מתן משמעות, ע"י ההיררכיה שיוצרת משמעות נורמטיבית שיתופית. עצם יצירת הסדר הוא טוב אך יש פה חתירה למשהו טוב יותר- אדם על החיות. היוצר הוא המאחד , אך אי אפשר להבין את הסיפור בלי לראות את כל המכלול- שבעת הימים , המדגישים גם את הסדר.

כל הגירסאות סיפרו סיפור דומה- של סדר דיכוטומי, זה לא הסיפור האותנטי זה כל הגרסאות יחד שמגלות את המבנה היסודי. אנחנו נראה את אותו סיפור בתרבויות אחרות בגרסאות שונות.

ביקורות על לוי שטראוס

1)       הוא לא מקשר בין מערכות משמעות לבין יחסי כוח. התמקדותו היא רק בתוצרים תרבותיים- מערכות משמעות ואין כאן דבר על אינטרקציות.

2)       הדגש הוא קוגניטיבי עם התעלמות מאמוציות ורגשות לפרטים.

3)       אין לאינדיבידואלים מקום ביצירה, לא מתייחסים לפרט.

4)       אין התייחסות לשינוי תרבותי , רק התייחסות לקודים המשותפים לכל התרבויות.

מרשל סאלינס

תלמידו של לוי שטראוס שכן קישר בין מערכות המשמעות להתנהגויות חברתיות.

סאלינס מדבר על העדפות מזון של אמריקאים-דרך 4 סוגי בשר: כלבים, סוסים, חזיר ובקר.

לבשר תפקיד מרכזי בקשר לגבריות – ברביקיו ואהבת בשר.

ההסבר הכלכלי להתנהגות הוא בהתאם להגיון התרבותי

האמריקאים משועבדים לכלבים שלהם ובחיים לא יאכלו אותם בניגוד ליפן למשל שם הם ארוחה. או המשבר הכלכלי שבעקבותו כמעט אכלו בשר סוס.

מה שקובע מידת אכילות זה היחס שבין סוג החיה לבין החברה האנושית ולכן הוא מציע מערכת ניגודים:

אכיל(חזיר ובקר) ——לא אכיל (סוס וכלב) עד כמה החיה משתתפת בחיינו- לכלבים וסוסים(שמות, מדברים איתם) מקום רב לעומת חזירים ובקר, לכן הראשונים נחשבים לא אכילים והשניים כן. הגיון של קרובים ומשרתים. מידת האכילות בקשר הפוך לקרבת החיה לאדם

  • ביקורת של סאלינס על לוי שטראוס- ההגדרה התרבותית קובעת יוקרה לא הערך התזונתי (שהוא זהה) . היגיון זה מתקשרת למערכת רחבה יותר- הקשר בין בשר למעמד, בשר נחות יהיה זול.
  • הוא מסכים לבניית הניגודים אך מוסיף הקשר תרבותי (קטן) .
  • מתוך היגיון זה אנחנו יכולים להבין את נושא הקניבליות.

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות