סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: גישת הקונפליקט

גישת הקונפליקט

  • מציגה תחליף הן לפונקציונליזם והן לחליפין בניסיונה להשלים את החורים. עקב ההגירה לערים האנתרופולוגים נתקלו בתופעות של תחרות ומאבקים.גם אם הפונקציונליזם עוסק בקונפליקט כמו בפוטלץ' זה מזווית שונה- איך הוא תורם לאינטרקציה או במקרה הפוטלץ' להישרדות.
  • גישת הקונפליקט עוסקת לא בתרומה אלא בשינוי חברתי ואי שיוון בין קבוצות. במובן הרחב- חקר הפוליטיקה, מימוש מטרות קולקטיביות, ולא אישיות כמו חליפין. עיסוק בהשגה ומימוש של עוצמה או כוח פוליטי ע"י החברה או בני קבוצה מסוימת.
  • כמו גישת החליפין הקונפליקט עוסק בתהליכים אך עם דגש על הקבוצה, לא הפרטים. גישה המחברת בין מיקרו למאקרו, עם דגש על מאקרו. דוג':תנועות להורדת מיסים, שיפור כבישים או מנהיגות במלחמה.
  • מושג מרכזי השדה הפוליטי– זירה של אינטרקציות או מגעים פוליטיים מתרחשים.
  • הגישה שואלת איך נוצר אי השיוון בחברה בין הקבוצות השונות , מה התוצאות של קונפליקט ויחסי שולטים ונשלטים בין קבוצות.
  • בפונקציונליזם החברה גוף חי, בחליפין דגש של יוזמה של הפרט, הדימוי המרכזי של הקונפליקט הוא שסעים, מתחים ומאבקים בין קבוצות.
  • גישה שהגיעה מהסוציולוגיה, התמקדה בהשפעה לא רק בכוח, שימוש בעוצמה לגיטימית. דוג': השוטרים של סטלין ניסו לבנות בסיסי הסכמה חברתית להפעלת העוצמה שלהם.
  • גישת הקונפליקט והחליפין לא מנוגדות אלא משלימות , בשניהם יש קידום אינטרסים. בקונפליקט יש קבוצות הנאמנות לחברים על בסיס אמונה משותפת (דתית, לאומית, אידיאולוגית) אבל אנשים נשארים נאמנים לקבוצה למרות שברמה הפרט ייתכן שפרישה מהקבוצה תשרת אותם יותר.

סקוט-מלזיה

ארה"ב, שנות ה80-90, בספרו "כלי המלחמה של החלשים" מראה את מצב האי שיוון ואת הפוטנציאל למאבק מטעם הקבוצות הנשלטות . מתקשר לטענת הקונפליקט התמידי בין קבוצות בחברה .  הוא מדגים את סוג המאבק הרווח בקבוצות בהם היה אי שיוון דרך הדוגמא של מלזיה.

הסקטור החקלאי שם החל נחלש בשנות ה-80 כתוצאה מהליך המודרניזציה המואץ, תיעוש ופתיחה לשווקים. אך המשאבים שהוזרמו לתחום הגיעו רק לקבוצת אליטה מסוימת ,מה שאפשר ניצול לקניית טכנולוגיה, אך רוב החקלאים נשארו עניים.

כתוצאה מכך הוא מצא שורה של התארגנויות בלתי פורמאליות כיוון שהאמצעים הפורמאליים לא היו פתוחים בפניהם, התאגדות פוליטית היה מנוגדת לחוק. הכפריים ניסו להפגין נגד בעלי הקרקעות , הם שרפו טרקטורים, שביתה איטלקית (עבדו לאט) . דבר נוסף היה משחק עם מנהג הצדקה, במלזיה מדינה עם רוב מוסלמי נהוג לתת צדקה, הכפריים סירבו לכך ובכך ביישו את בעלי ההון כי הם לא יכלו למלא את המצווה, ואף הם הפיצו עליהם שמועות שהם קמצנים.

הפעולה למרות שהייתה עם אמצעים חלשים הייתה פעולה קבוצתית, בשני מובנים:

–        כולם התגייסו בלי לדבר על כך , למרות שיכולה להיות כאן פגיעה בפרט, אם לא תיישר קו יוטלו עליך סנקציות חברתיות.

–        האינטרסים של הקבוצה נתמכים ע"י הדינמיקה הקבוצתית.

דווקא ע"י המחאה לא פורמלית הם השיגו לעיתים את מטרותיהם.

  • המשאב המרכזי הוא עוצמה, סקוט עוסק בכוח של הפורמלי והא-פורמלי של קבוצות.
  • החברה המלזית בעיני סקוט היא ככל חברה אנושית- בכך שהיא מאופיינת באי שיוון וקונפליקט פוטנציאלי בין קבוצות, מטרתנו כאנתרופולוגים היא להבין את המתחים האלו.
  • הוא מוגבל בכך שהוא לא מדבר על מערכת המשמעות אלא לוקח אותה כנתונה- חשיבות הצדקה, לשם כך נשתמש בגישות הבאות.

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות