סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: גישת החליפין

גישת החליפין

גישה שהתפתחה לתת מענה לתופעות שהפונקציונליזם לא עונה עליהם. דוג': התייחסות שונה של גננות לילדים עשירים לעומת ילדים עניים או השקעת משאבים ביצירת קשרים ובריתות מזדמנות.

הפונקציונליזם טיפל בתופעות בכמה דרכים:

1)       התעלמות מבניית בריתות או מילוי תפקידים בצורה שונה.

2)       התייחסות אל תופעות כסדקים חולפים, הקבוצה קודמת לכל.

3)       כל התנהגות לא נורמטיבית היא סטייה, אם יש הרבה סטיות החברה תשתנה.

4)       הפונקציונליזם לא עונה מדוע אלא רק מתאר.

גישת החליפין עונה על שאלות שונות מהפונקציונליזם

1)       עוסק בשאלת ההיווצרות של קבוצות בחברה, במקום איך הם קיימים בחברה במסגרת הפונקציונליזם.

2)       שואלת איך קבוצות משתנות, במקום איך הם נשמרות בפונקציונליזם.

3)       עוסק בשאלה כיצד התנהגויות הפרט קשורות לאינטרסים של הפרט,למיקסום תועלת. במקום מענה לאינטרסים של החברה.

  • הדימוי המרכזי הוא של בני אדם כיזמים תמידיים של עסקאות חברתיות. החברה המורכבת מאוסף יזמים, אנשים עוסקים כל הזמן איך להיכנס לעסקאות ולצור בריתות.
  • דגש אינדיווידואלי חזק, הפרטים פועלים כדי לממש את מטרתם.
  • גישת החליפין לא מטפלת בתהליכים שדרכם משמעות מעוצבת , מי יוצר אותה וכו'.
    תופעות חברתיות שעומדות בין פרט מצד אחד והקבוצה מהצד השני:

1. מרקם אנושי

שרשראות של אנשים שאיתם בן אדם נמצא במגע חברתי. המרקם האנושי הוא אנשים שאנו מכירים ויכולים להגיע אליהם לצורך העברת משאבים או מסרים.

לכל אדם מרקם ייחודי אך יש חפיפה בין מרקמים . המרקם הוא התצורה החברתית שמתוכה מתגבשות קבוצות.

מרקמים מורכבים ממגוון של תחומים– אנשים המגוונים מבחינת האיכות, האינטימיות, מידת התכיפות.

המרכבים נבדלים ב: גודל, בכמות האנשים, היקף גאוגרפי, כאשר אני מבקש לקדם אינטרס אני מוגבל לאילוצים הפיזיים. ישנם גם אילוצים אישיים- כמו אופי האדם(פתוח או סגור) ואף המין (גבר או אישה)

ישנם היקפים שונים של מרקמים:

המרקם האינטימי-אדם קרוב אליך-משפחה ,חברים מרקם אפקטיבי- קשרים בהם מצפים לפחות .

מרקם פוטנציאלי- משערים או מודעים שאחרים קיימים.

לבני מעמד נמוך- מרקמים מעטים יחסית, אינטימיים אך מוגבלים.

לבני מעמד גבוה- מרקמים רבים ,מפרסים ופחות אינטימיים.

הצורה של המרקם יכולה להצביע על קושי-מרקמים צפופים יביאו לפיקוח חברתי רב.

או אם יש הרבה קשרים אבל הם רופפים, יצברו הרבה חובות בדרך.

2. מתווכים חברתיים

הם האנשים המחברים אנשים עם משאבים שונים לתצורות חברתיות שונות.

המיקום של המתווכים הוא אסטרטגי , הם בעלי יכולת לקשור מרקמים שלא היו נרקמים בלעדיו.

דוג': השדכנית בעולם החרדי, החשיבות שלה היא מעצם המיקום לקשרים רבים.

3. "מעין קבוצה"

קואליציה זמנית של אנשים שדרך כלל מגויסים בהתאם לעקרונות מבניים מגוונים ע"י אדם, סביב מטרה ספציפית. למשל הפגנות. אין המשכיות לקבוצה כקבוצה חברתית, למרות שלעיתים זה קורה.

מספר תכונות:

1)       היא מגויסת סביב גרעין/מועמד מסוים והאינטרסים שלו

2)       ה"מעין קבוצה" מגויסת ממגוון תחומים , אין הומוגניות.

3)       ה"מעין קבוצה" היא יצירה מכוונת , לא טבעית, שתכליתה קידום אינטרסים.

4)       אין חפיפה או סתירה בין השתייכות לקבוצה ולמעין קבוצה.

5)       ל"מעין קבוצה" יש גבולות– המטרה- למשל תמיכה במועמד.

  • לפי גישת החליפין תצורות אלו הן דינאמיות , הפרטים משתמשים במרקם האישי כדי לחבר מרקמים נוספים. אם נבין את פעילות הפרט נבין את היווצרות הקבוצה.
  • גישה זו, בניגוד לפונקציונליזם, טוענת שחברה היא אוסף תהליכים דינאמיים המתהווה ונוצר.
  • מייר מתמקד בבחירות ,שנות ה60, ברובע בעיר דווס ,הודו . הוא מתעניין במרקמים האישיים שהפעילו המעומדים המקומיים כדי לגייס תמיכה.
  • שני אילוצים: גם לא היה כיכר מרכזית בעיר כדי לעשות אסיפות, וגם כיוון שהאוכלוסייה הייתה מגוונת מאוד הוא לא יכל לפנות לפלח מסוים כדי לקבל תמיכה.

מייר בעיר דווס

הביאו אותו להשתמש במרקמים האישיים שלו כדי לצור "מעין קבוצה" זמנית לתקופת הבחירות, כאשר הוא המתווך החברתי בניהם.

  • אם המעין קבוצה מתהווה כל מערכת בחירות לאורך זמן, יש כאן פוטנציאל להיווצרות של קבוצה.

דגשים לניתוח:

1)       דגש תהליכי– הפרט הוא שמבנה את החברה שבה הוא חי, מבנים חברתיים נוצרים מתוך אינטרסים של פרטים.

היווצרות הקבוצה- לפרט יש אינטרס- הוא רוצה לקדם אותו- והוא עושה זאת דרך הקשרים שלו.

2)       חברה מאופיינת בהיווצרות תמידית של מבנים חברתיים- למרות שהן דינאמיות ולא סופיות.

סטארטן-טקס המוקה

  • מנסה להראות מעבר, ברמת המאקרו, ממבנה מסורתי למודרני שמביא לשינוי ללא התפוררות. סטארטן בהתבססו על תיאוריות של מודרניזציה סבר שכתוצאה מהמודרניזציה (טכנולוגיה, עיור) כל החברות האנושיות עוברות שינויים חברתיים –התפוררות ושבירה שיגרמו למעבר ממבנה מסורתי למודרני.
  • במהלך עבודת השדה נתקל סטארטן בתופעות שלא תאמו את התיאוריה .הוא לא מצא התפוררות אלא הליך מורכב יותר של הסתגלות למבנים החדשים .
  • סטארטן שאל מה התהליכים הקורים לטקס המוקה (דומה לפוטלץ') בעקבות כניסת השלטון האוסטרלי (כנציג של המודרניזציה) .
  • שינוי ראשון היה אספקה שוטפת של קונכיות, ע"י אירופאים בהם שילמו לבני השבט.

השפעות של כניסות הקונכיות – הענקת סטטוס גבוה לאירופאים בגלל אספקת הקונכיות הקבוע.

נוצרה אינפלציה של קונכיות והמחירים עלו.

השפעה מרכזית מאוד הייתה עליית גברים "לא גדולים" ע"י חיבור לאירופאים ולאספקת הקונכיות וזה החליש את כוחם של ה"גברים הגדולים" המקוריים.

  • ה"גברים הגדולים" כדי לשמר את כוחם נקטו בכמה צעדים:

–        למרות שמונופול שלהם נשברו, הם ניסו לסחוף את בעלי הקונכיות החדשים אחריהם במוקה ולשמר את כוחם.

אך ככל שהזמן נקף הגברים שאבדו עבור הקונכיות הבינו שכסף משתלם להם יותר ולא ההשתתפות במוקה. הליך זה של כניסת עוד כסף ,הגביר את האינפלציה ואת מחיר החזירים.

–        הקדמה והכסף החליפה את המשאבים המקוריים והוסיפה- בקר, כסף ואף אופנועים, אך ההמשכיות של ההחלפות בטקס המוקה נמשכה.

  • סטארטן סבר שאנשים ממשיכים להשקיע את כספם במוקה כיוון שהטקס שימר את הסטטוס ויקדם את עוצמתם.
  • השינוי במוקה (למרות שהמשיך להתקיים): סוג המשאבים והיקף האנשים השתנה.

מספר "האנשים הגדולים" גדל והפער בין האנשים הצטמצם.

יש כאן שינוי במסגרת ההיגיון של המערכת הקיימת-אין כאן התפוררות של המערכת המסורתית אלא הסתגלות למערכת חדשה, דרך פעילות של פרטים.

אינטרי-שכונת פרברים יפנית

  • קהילת צווארון לבן אשר קמה בה פורום תושבים על מנת לדרוש שירותים לשכונה (הקמת תשתיות, חינוך).
  • במשא ומתן בין הפורום לעייריה הביא ל: שיפור התשתיות ומנגד הוצמד לשכונה תיוג כולל של "אינטרי" עסקנות פוליטית אגרסיבית, שדבק בהם גם 10 שנים אחרי.
  • בזמן משא ומתן עמד תמיד בראש הפורום בעל תואר של "פרופסור", השימוש בו היווה סוג של משאב יוקרתי עבור תושבי השכונה.
  • אנחנו רואים איך במסגרת של אינטרקציה ועסקאות המשאבים שעומדים לרשות האנשים נוצרים ומשתנים.
  • גישת החליפין גם היא מראה איך מבנים משתנים כל הזמן לצד המשך הממסד- ראייה דינמית ותהליכים של הדברים.
  • אייל בחר לחקור תחום בתרבות היפנית שלא נחקר בעבר-פרברים יפנים של עובדי צווארון לבן.
  • הוא עבר לגור בפרבר יפני עם משפחתו למשך שנה והוא החל לומד את השפה (8 חודשים לפני תקופת השדה עצמה).
  • למה את ההתנהלות המקומית- הלא ישירה.
  • החל חוקר גם כפר מסורתי על מנת להוסיף פן השוואתי.
  • הכלי המחקרי הראשון היה ראיונות מוקלטים על נושאים שונים (היסטוריה, משפחה), שבתחילתם נתן מתנה.
  • הוא ראיין הן תושבים רגילים, אנשים מהתחום הארגוני ומהתחום הפוליטי.
  • הכלי השני  השתתפות בארגונים התנדבותיים מקומיים- ועד מורות-אימהות, ועד ספורט, ובנוסף הוא לקח חלק במועדון קליגרפיה.
  • הוא לקח גם חלק ברשתות החברתיות הלא-פרומליות על תקן זר המחמד.
  • הכלי השלישי היה איסוף נתונים סטטיסטי, פרסומות בדואר, תקנונים וחומר מהספרייה.
  • לעבודת שדה דינאמיקה משלה – תחילה רוכשים את אמון המקומיים, שחשדניים בתחילה, וצריך לא למעול באמונים, לא לרכל ולנצלם לרעה.
  • ניתוחו של כהן עוסק בניתוח מתחים חברתיים (האנשים בצמתי המרקמים) כאשר כוחם של המתווכים נובע מהמיקום שלהם והחיבור שהם יוצרים בין מרקמים.
  • ניתוח המתווכים יוצא מהנחת יסוד:שהצרכים נתונים ומוכתבים ע"י האנשים והמתווך רק מחבר בניהם, למרות שיכול מאוד להיות שהמתווך יוצר את הצרכים והאינטרסים, כלומר לשכנע אנשים להשתמש במשאבים העומדים לרשותו.
  • האוכלוסייה התאפיינה אז בעוני ואוריינות נמוכה, כתוצאה מהכך הממשל נתפס בעיני התושבים כארגון ענק שאין בידם להתמודד עימו. תפקיד המתווך היה לקשר בין תושבי הכפר לממשל המחוז.
  • בעקבות הצטרפות המחוז לקנדה נפתחו אופציות של הזרמת תקציבים למחוז, הכוונה הייתה לשפר את התשתיות כדי לעלות את רמת חיי התושבים (ביוב, דרכי גישה, חינוך).
  • כהן ראה כיצד המתווך תיקן בעיות רבות עבור התושבים.
  • ניתוח רגיל של גישת החליפין יעשה קישור בין האינטרסים של שלושת הצדדים-המחוז(לספק שירותים), התושבים (לדאוג לצרכיהם), המתווך (לזכות בקולות למשרת מושל מקומית).
  • כהן ראה כאן משהו נוסף– המתווך עשה פרסונליזציה של ההליך הבירוקרטי, הוא לא מסביר לכפריים את המשמעות של הליך הבירוקרטיה ברמת המדינה ,רק ברמה האישית- וכך הוא יוצר לעצמו נחיצות. כי הרי אם הכפרים היו מבקשים ישירות מהממשל היו דואגים לבעיותיהם.
  • סיכום: המתווך משתמש במערכות המשמעות של הכפריים (קשרים והכרות אישית) כדי לצור משמעות חדשה –לא רק תווך אלא גם נחיצות.

עבודת השדה של איל ביפן

כהן-ניופינלנד

חליפין של משאבים כרוך גם בחליפין של משמעויות, אך מהם מערכות המשמעות האלו? מהיכן באות? ואיך מאורגנת תרבות?

ספר-חברה  ואישיות

התודות בספר אקדמי- לאשתו, לסוציולוגים, לעורכים.

אזכור האקדמיים משרת פונקציה של האדרה, ע"י התודה לבעלי הסטטוס הגבוה,  ע"י ציטוט מפורסמים, הכותב למעשה משייך את עצמו לסטטוס שלהם, לחליפין עצמו יש משמעות : נוצרת כאן קבוצה פוטנציאלית עתידית .

אזכור חברי המשפחה יוצר הצגת של האני, תראו מי אני ואיזה בסדר אני יוצר.

סיכום: בעסקאות חליפין אלו יש מעבר לחליפין בין הפרטים, יש משמעויות רחבות יותר של החלפת משאבים.

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה

סיכומים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות