סיכום מאמר: אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית "לא להיות שם"/ כ"ץ ודיין

סיכום מאמר: אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית "לא להיות שם"/ כ"ץ ודיין

רקע

צפיה בטלביזיה היא פעילות ספית (liminoid) הסוחפת אנשים למקומות אחרים. לפעמים היא מבקשת מהם להתחבר לאירוע חי, להסחף למרכז לקהילה אחת. אלו הם לא "חדשות פורצות" אלא אירועים טקסיים שתוכננו מראש, כמו ביקור סאדאת או לווית קנדי. לאירועים האלו יש משקל סמלי, ועיקר כוחם בנדירותם. יש לחץ של קבוצות ממסדיות שונות להפוך אירועים בעלי חשיבות קטנה יותר לבעלי צביון של אירועי תקשורת, אך לרוב הם נבלמים.

במונחים טקסיים

עימותים

התמודדות טקסית בזירה (ספורט או פוליטיקה), על פי כללים קבועים מראש. השאלה היא מי ינצח.

דוקא התחרויות תלויות פחות בכריזמה. השוויון בין הכוחות המנוגדים מדגיש את עליונות הכללים. המנצח מקבל שלטון זמני, בייחוד כשהוא אנדרדוג.

כיבושים

"צעדים גדולים לאנושות", עם גיבור. הדרמה היא חצית הגבול, והשאלה היא האם ינצח.

זוהי זירת הגדולה האמיתית, שבה תנאי הפתיחה גרועים במיוחד, והוא מנסה לשנות את העולם, תוך התגרות בגיבור, ופנה מעל ראשי יריביו – ויוצר הסלמה של דרישות למחווה נדיבה.

הכתרות

כניסה לתפקיד, נישואין או פרידה, המסמלים מעבר מעמד. לרוב אדם בעל שם הנושא תפקיד טקסי עם מעט מאוד מקום ליוזמה אישית.

סיכום: במונחים בלשניים

תחבירית אלו הפרות של שגרת חיינו ושל המִשדרים. סמנטית מוסרת לנו ש"יש עוד אנשים גדולים בינינו".

השפעת האירועים של אמצעי התקשורת

איך דוקא הטלביזיה מקרבת אותנו?

רגשית

אתה מרגיש שותף לרגע היסטורי. יש גיוס נורמטיבי ספונטני של אנשים לצפיה בשידור, והיא גם נצרכת בצוותא (לפעמים מתלבשים ומביאים כיבוד).

הכרתית

אנשים משנים את דעתם, ומאמינים ש'דברים עוד עשויים להשתנות' ("לא נרשה עוד…").  התקשורת מגמדת קונפליקטים ונותנת להם מסגרת. גם השידורים מושפעים ומספרים על "היסטוריה בהתהוותה"

המשתתפים

התקשורת פועלת לטובת הגוף הפוליטי המפיק. המשתתפים ממלאים את תפקידיהם המשיחיים. המוסדות יוצרים ציפיה לפתיחות.

איך החוויה גדולה יותר מלהיות שם?

הרבה פעמים אנחנו משווים את החוויה "להיות שם" עם חווית הצפיה. מדוע ומתי נשתתף?- בד"כ כשנחשוב שזה ישנה את סיכויי ההצלחה של הקבוצה שלנו, או כשנרצה להראות ולדבר על זה אח"כ. אבל, (כמו שהוכיחו לאנג ולאנג שאנשים התרגשו יותר בטלביזיה מבאירוע עצמו) ישנו יתרון ההפקה:

  1. גישה שווה לאירוע – שורה ראשונה.
  2. בכל מקום בעת ובעונה אחת.
  3. סיפור במתכונת מוכרת לצופה.
  4. הדגשת הגדרת המארגן עם פרשנות משלה. כל סמל מקבל פרשנות עמוקה.
  5. חרדת קדושה של השידור הקר. (צריך להזהר מלהגזים).
  6. הדגשה דרמתית (למשל בספורט, הפיכתם למתחרים מסורתיים).
  7. הבאת הדברים שידור חי. משקל רב לשלמות האירוע.
  8. הקשר לאירוע: השעית החיים ולוח המשדרים והחזרתם לשגרה בהדרגה (עם הודעות ופרסומים).
  9. החזרה נותנת לנו בינה ביקורתית לאירוע ותחושת השתייכות.

10.  מזכירים לנו שזה אירוע היסטורי.

11.  לפעמים הצופים יכולים להשתתף באופן פעיל.

12.  הטלביזיה משתמשת בצופים במקום כדי לכוונן את תגובות הצופים בבית.

13.  נותנים לצופה את האפשרות שהמציאות האמיתית מתרחשת אצלם בסלון.

על חווית "לא להיות שם" / אליהוא כ"ץ ודניאל דיין

סיכום מאמרים בתקשורת

תקשורת המונים

סיכומים אקדמיים

סיכום מאמר: אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית "לא להיות שם"/ כ"ץ ודיין

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות