סיכום מאמר: מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות התקשורת/בלונדהים ושיפמן

מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות התקשורת/בלונדהים ושיפמן

רקע: אבולוציה תקשורתית

בעוד שהדיון בתהליך "הברירה הטבעית" של האבולוציה, מעסיק את אנשי מדעי הטבע, (שתוהים אם הוא איטי ולא מובחן או מהיר ובקפיצות, וכן אם הוא חד כיווני או רב כיווני), אבולוציה חברתית (ותקשורתית) מהירה יותר, ומתאפיינת במהפכות (כתב, דפוס, חשמל, מחשוב, מידע). השינויים הטכנולוגיים עשויים להביא שינוי חברתי/אישיותי/קוגניטיבי מהשימוש בתקשורת, שהרי זו משנעת רעיונות. כך מצאו קשר בין דפוס ולאומיות מודרנית (גולדנר 76', אנדרסון 99') ובין התקשורת החשמלית ו"כפר גלובאלי" (מקלוהן). במאמר נעמוד על טיב ההתפתחויות הטכנולוגיות.

מודל אוניברסאלי

איניס ו"הגישה האקולוגית" כבר בחנו את השינוי החברתי כנובע מהשינוי הטכנולוגי, אך במאמר נגדיל את השנַיות במד הזמן. הוא בדק "הטית זמן" ו"הטית מרחב", אנחנו נבדוק זאת במכשיר ההשוואה האחיד שנציע, וכן אם היה זה שינוי הדרגתי/מהפכני, חד/רב כיווני. בעבר נבחנו מספר ממדים מרכזיים לאפיון טכנולוגית תקשורת מסויימת, וכוונתנו, בשונה מהם, היא להציע כלי ניתוח אוניברסאלי. אמנם לא נבחן את פנים המכשיר אם הוא לא משנה את הפלט (למשל אנלוגי/דיגיטלי) ולא אם הוא מביא לשינוי חברתי/פסיכולוגי (בוחנים טכנולוגיה כמשפיעה על מוען-מסר-נמען), אבל דווקא מהצמצום הזה, נוכל להציג מודל שיתאים לכל טכנולוגיה בכל זמן. הבחינה תעשה בציר "הדרגתיות" מול ציר "כיוון".

מודל לבחינה: ששת הממדים, ממד על וממד משנה

ששת הממדים

מורפולוגיה

ישנן 4 תצורות מידע: קול, כתב, תמונה, תמונה נעה. ביניהן אפשר לבצע המרה (למשל הקראה), או מולטימדיה (יותר מתצורה אחת). באחרונה בוטלה ההגבלה לייעוד יחיד של מדיום (למשל תמונות בטלפון).

היקפיות הנמענים

הדבר קשור בזמן (ההפצה) ומרחב (נמענים פוטנציאלי). המרחב נע בין pointcast  (נמען בודד) narrowcast  (קהל צר, כמו מקומון), broadcast (רמה לאומית) ו-globalcast (שידור רחב מאוד). כמובן שהדבר יכול לשמש מדיום אחד במספר מרחבים לאורך זמן (שידור חדשות ברמה לאומית, ואחריו שידור צר או רחב יותר).

סנכרוניות

האם תקשורת מתרחשת בזמן אמת (מרגע המסירה ועד הקליטה).

כיווניות

האם חד כיווני, דו/רב כיווני או ניטראלי (מאפשר את שניהם). משתנה אחר שכדאי לשים לב אליו הוא הסימטריות (קצב העלאה לא שווה לקצב ההורדה).

מסופיות

ניידות מול נייחות. כיוון מסר אישי מול מסר שפתוח לכל הנמענים. הנגישות מתייחסת הן למוסר והן לנמען, והיא נגזרת ממשתנים כלכליים, ידידותיות המכשיר, וכו'.

מתוה

במשיכה או בדחיפה. מי שולט על העברת המידע. (לדעתי אימייל נופל בין השניים, כי אני יכול לבחור לקבל מידע מאתר מסויים, ואני יכול להחשף לג'אנק מייל שלא בחרתי בו.).

ממד על וממד משנה

חיבוריות

בדידים (stad-alone, כמו עיתון או פטיפון) יטו להיות א-סנכרוניים, חד כיווניים ונמשכים, אמצעים מרושתים (מחשב, טלפון) יוכלו לתמוך בכל הסוגים.

תפוקה

מימד משני יותר. נפח העברת אינפורמציה כנגזר ממהירות (משידור עד הגעה), נפח מידע (סך המידע שרוצים להעביר) ורוחב פס (רוחב "צינור" ההעברה).

קשרים אפשריים

ישנן דוגמאות למכביר. הנה כמה: היקפיות גדולה תזוהה בד"כ עם חד כיווניות; יש קשר בין המסופיות של המדיום לבין כיווניותו: מה שנפוץ מאפשר דו כיווניות, מה שחד כיווני יקר יותר, ולרוב לא נגיש; מסר סנכרוני יפנה להיקף קהל קטן יותר;

נפנה עתה לניתוח היסטורי סטרקטוראלי בשני הצירים (כיווניות/הדרגתיות). המטרה היא לראות שינויים עקרוניים במדיה ולבנות תשתית מאקרו לחשיבה חדשה במחקר בהמשך.

תבנית השינויים בהתפתחות טכנולוגית התקשורת: הדרגתיות

שינויים טכנולוגיים, כמו הטלגרף, יצרו שיח מהפכני, שהביא לשינויים חברתיים, כמו למשל מסרים ביוזמת התקשורת (תופעת הסלבריטאות).

מהפיכת הכתב

אחת המשמעויות של התפתחות הכתב כמהפך תקשורתי, היה פתיחת "מונופול שוק התקשורת" לאמצעים נוספים.  שינוי טכנולוגי לרוב שינה את אחד המימדים, ואילו הכתב שינה את כל ששת מימדי היסוד של התקשורת באמצעות המעבר לטכנולוגיה אמצעית. אמצעי (מסופיות) התקשורת הראשון (סינכרונית-) ניתק את הכרחי הזמן והמקום, (מורפולוגית) התקשורת הפכה לחד-חושית ו(כיווניות) חד-כיוונית, ההיקפיות השתנתה למי שידע לקרוא ולכתוב, אך בזמנים שונים, ו(מתוה) ממשיכה ודחיפה הגביל את המסר לנדחף בלבד. מימד העל: האמצעי הבדיד הראשון, מימד משנה: צמצום התפוקה, בגלל הורדת נפח הקול.

הדפוס

הדפוס הוא הטכנולוגיה המרכזית שהיה בה שינוי אחרי הכתב, ועיקר משמעויותיה ניכרות בהמשך. היא עשתה שינוי במימד ההיקפיות, על ידי שינויים בשרידות המסר בזמנים ובמרחבים חדשים (ומכאן נגזרת גם שרידותו הפיסית). הדפוס הפך את הכתב לאמצעי תקשורת המונים על ידי חדירה לשכבות רבות יותר באוכלוסיה. העיתון, לעומתו לא שינה מדי, אלא את אופן התפוצה האיטי של הספר למסרים קצרים ומהירים. אפשר גם לומר שהדפוס הביא למסופיות נוחה יותר, אך לא בכך טמון השינוי שהוא הביא.

סקירת שינויי המאה העשרים

שינויים גדולים היו התמונה (מורפולוגיה) והטלגרף (סינכרוניות, והתחלת אמצעי התקשורת המרושתים, בשידורי נל"ן כדואר מהיר, וכשידור פוקס[1]).

התקשורת המרושתת

אחריהם בא הטלפון, ששינה את המורפולוגיה של הטלגרף (קול), ואת תת-המימד תפוקה. יש בו גם שינוי מסופיות מסויים, שהרי כל אחד יכל להשתמש בו. האלחוט, היה דומה לטלגרף (נל"ן ושידור פוקס), אך היה לעומתו הבדל במתווה ובמורפולוגיה, ומסופיות ביחס לטלפון. האלחוט איפשר ניידות, ובהמשך שינה את גם את ההיקפיות. הטלביזיה שינתה רק את המורפולוגיה, עד לשנות ה-70-80, שם הופיעו הלוויין והכבלים ואיפשרו להגדיל עוד יותר את ההיקפיות (במקביל לשידורים המקומיים), ואת המתווה לדו-כיווני בשירותים מסויימים. הפקס והטלקס, שינו את המורפולוגיה של הטלפון (המסר ארוך יותר אם הוא נמדד מרגע  תחילת הכתיבה ועד סיום הקריאה), אך גם את הסינכרוניות של הכתב. הטלפון הסלולרי שינה את המסופיות משתי בחינות: ניידות, ויעוד (אמצעי תקשורת אישי ולא בין תחנות).

המדיה הבדידה

חזותית. הצילום היה השינוי הגדול ביותר מבחינת סנכרוניות ומסופיות.[2] הוא היה גם הבסיס לראינוע (השינוי במרופולוגיה: מתמונה לתמונה נעה; מסופיות: דורש הגעה למקום מסויים, אין נגישות למצלמות) ולקולנוע (מורפולוגיה). הוידאו שינה את ההיקפיות והנגישות.

קול. ה-DVD בדומה למעברי הקול ממכאניים, דרך מגנטיים-אנלוגיים וכלה באופטיים-דיגיטליים, לא הביאו שינויי משמעותי, אולי להוציא שינויים קלים במסופיות.

מסקנה

מכאן אנו מסיקים שהמעברים היו קטנים – צעד צעד, ורק הכתב היה משום מהפיכה טכנולוגית (לא חברתית) של ממש. אין בהכרח חפיפה בין המהפך הטכנולוגי למהפך החברתי.[3] אפשר לטעון בזהירות, שהייחוס של מהפיכות לשינויים טכנולוגיים, משוייך להוספת מימדים שלא היו במעבר מהכתב לדפוס.

כיוון השינויים: מעגליות

תאורית הקידמה מול התמורות המעגליות

נכון, אי אפשר ללכת אחורה, וכפי שסוברים רוב האינטלקטואלים ישנה מהפכת מידע ותמורות תקשורתיות רבות. בבסיס התאוריה הזו שתי הנחות: ההתקדמות היא בכיוון ברור, הכיוון הוא חיובי. את השניה לא נשפוט, אך נדון בראשונה. איניס טען שהתנועה בתמורות היא מעגלית. חברות אנושיות רוצות למקסם את השליטה במרחב (הפיסי) וההשרדות לאורך זמן, לשם כך הן מפתחות אמצעי תקשורת המסייע בכך, ויוצר הטיה בנקודה אחרת. נבחן זאת לאורך ששת המימדים ונראה אילו הטיות ואיזונים נמצא.

מורפולוגיה

דומיננטית של מורפולוגיה מסויימת מתאזנת על ידי אחרות. פיתוח הכתב דרש איזון מצד הקול (טלפון, פונוגרף, פטיפון) והחזותיות (צילום), ובהמשך איזון חזותי משולב קול (קולנוע, טלביזיה, כבלים ולווין). כאן שוב איזנו אותם מבחינת כתב – הפקס והטלקס.

הקפיות

גם כאן יש "זיג-זג" בין הרחבה והצרה של אפיקי התקשורת, (ואולי עצירה עם ההגעה לתקשורת גלובאלית). הכתב שרד יותר (זמן ומרחב), הטלגרף הרחיב את טווח השידור מחד, אך גם תרם לשידור הנל"ן. הרדיו והטלביזיה יצרו שוב תקשורת המונים, אך זו אוזנה על ידי הפקס והטלקס, והכבלים. אנו מבחינים בתהליכי גלובליזציה ולוקאליזציה במקביל.

סינכרוניות, כיווניות ומתווה

הרישות מכתיבה את שלושת המימדים האלה. אם נראה שיש תנועת מטוטלת בין אמצעים מרושתים לאמצעים בדידים, נראה בעצם אותה גם בהם.הסנכרוניות באופן גורף: בדידים הם א-סינכרוניים, מרושתים הם סנכרוניים. אחרי כל הופעה של א-סינכרוני, יש הופעה של סינכרוני (כתב-טלגרף, ראינוע-רדיו, קולנוע-טלביזיה). המתוה בהכללה: הבדידים במשיכה, המרושתים בדחיפה. (לכן גם כאן יש תנועת מטוטלת). לגבי הכיווניות: בדידים הם חד כיווניים, ומרושתים הם דו כיווניים (אישיים) או תקשורת המונים.

מסופיות

ככלל המימד קצת שונה, כי הוא תמיד נעשה זול, ידידותי ונגיש יותר,[4] אך בבחינה מעמיקה אפשר לומר שכל מדיום יוצר בעית נגישות לזמן מה, עד שהוא נגיש מספיק (למשל רדיו, או אינטרנט).

מסקנה

התקשורת נעה כמטוטלת בכל מימד נתון, בין כיוון אחד, להפוך המאזן אותה.

האינטרנט: סוף הדרך האבולוציונית?

האינטרנט הוא אחרון, לא רק אבולוציונית-כרונולוגית, אלא גם משום שהוא סוגר את המעגל את המורפולוגיה חזרה למהפכת הכתב. האינטרנט הוא לא מדיום יחיד, אלא מגה-מדיום. יש בה ייצוג לכל המורפולוגיות, הכיווניות (דפים, דואר וצ'אט), הסנכרוניות (סטרים מול חיפוש), והיקפיות מכל סוג. כעת גם המסופיות משתנה מחוסר נגישות, בעקבות שילובה בטלביזיה, בסלולריים וכד'. האינטרנט היה ההפך מ"מהפכני": הוא לא יצר משהו חדש, אך כינס את כל הקיימים לתוכו.

סיכום

כלי הניתוח שהצגנו בתחילה שימש אותנו לבחון אם התקשורת נעה בכיוון אחד או במעגל. אם אנחנו צודקים כאן, הרי שיש מקום להתעמק בכך במחקר נוסף ולהבין למה הנטיה שלנו היא למטוטלת בכל הקשור להתפתחות תקשורתית.

אפילוג בדמות פרולוג

אחד הדברים שלא בחנו במאמר היה קצב השינויים הן של כל כלי תקשורת, והן כמכלול ההתפתחויות במאה האחרונה (למול מכונות כביסה או מכוניות למשל). התמורות שעשה היחיד מול הקולקטיב הביאו להשפעה המהירה על הסקטור האישי של היחיד, בעיקר ברבע אחרון של המאה. חוץ ממיקרוגל, כל המוצרים שהכניס האמריקאי לביתו היו קשורים בתקשורת ועיבוד מידע. צפיפות ההתפתחויות העצים את תחושת "מהפכת התקשורת".

אם הספקולציה שזו המפכה מסכמת נכונה, הרי שצפויים כרגע איזון ורגיעה. הדבר חשוב בעיקר בישראל, שבה התאוצה הגיעה במכה והביאה לתחושה של שינוי חד (הקמת סלולר ואינטרנט במקביל לשחרור הבעלות הממשלתית מהטלביזיה, הטלפוניה, וכו'). נוצרה אפילו "התפשטות מדבקת" (דיפוזיה אפידמית), שנובעת מקיום תשתית ידע (בטחוני), תעשית הון סיכון וסטרט-אפ וסחרור ציפיות חברתיות. האינטרנט מסכם את המהפכות, ואינו משנה דבר במימדים שבחנו, ולכן אנו צפויים לאיזון יחסי, כך שההתפתחות הבאה רחוקה. ומכאן חשוב לדעת שלא רק לתמורות גדולות, אלא גם להתמתנות, יש השלכות כלכליות וחברתיות.


[1] אחד משדר, האחרים מקבלים. כמו טלויזיה ורדיו.

[2] [אם מתעלמים מהבדלים בין ציור/איור לכתיבת מילים.]

[3] [מדובר במהפך אמצעים. אם מה שידוע לנו על מהפכת הכתב נכון, אז זה המהפך בכל מימדי מדד האמצעיות, כי זהו האמצעי התקשורת הראשון שיש בכלל… אילו היינו מאפיינים מוצרי חשמל, הרי שהמהפיכה הגדולה היתה באמצעי החשמל הראשון, המנורה. או הרכב הראשון באמצעי התחבורה. זה מגוחך לומר שהאמצעי הראשון הוא המהפיכה, בהשוואה לאמצעים שבאו אחריו. הכתב הביא לראשונה לתקשורת את האמצעים. האם "המפץ הגדול" הוא (ורק הוא) מהפיכה רק משום שכל שאר תהליכי האבולוציה שבאו אחריו היו קטנים יותר? בלי להוריד מחשיבות הכתב לתקשורת, כדי למדוד אם יש כאן מהפיכה, עלינו לבדוק את האמצעים כולם לעומת רצף של משתנים שווים ולמצוא יוצאי דופן. כיום יש רק תקשורת אמצעית ובלתי אמצעית, ובין שניים אי אפשר למצוא יוצא דופן – ולכן אני רואה בכל המסקנה הזו בעיתיות..]

[4] [בעצם, אני מסיק מכאן, שהתחושה של האנשים שיש מהפכה תקשורתית/מהפכת מידע – נובע מהנגישות ומהשינויים הויזאביליים של המסופיות..]

סיכום מאמרים בתקשורת

תקשורת המונים

סיכומים אקדמיים

מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות התקשורת/בלונדהים ושיפמן

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות