שיטות מחקר – סוגי שאלות בשאלונים וסקרים

שיטות מחקר – סוגי שאלות בשאלונים וסקרים

שאלה פתוחה

מענה חופשי ע"פ דעתו של המשיב ללא כל הכוונה מצד השואל.

בחלק זה הינך מתבקש/ת להיזכר בכתבה משודרת בה צפית בהזמן האחרון . אנא תאר/י את הכתבה.  איזה מחשבות עברו בראשך?  האם הכתבה נראית לך אמינה?

יתרונות

  1. החוקר אינו מגביל את המרואיין לתשובות המסוימות שהוא ניסח.
  2. שאלות פתוחות הן גמישות: יש בהן אפשרויות להעמיק; הן מאפשרות למראיין להבהיר אי הבנות; והן מעודדות קשר חי.

חסרונות

  1. שאלות פתוחות מעלות לתודעת המרואיין את התשובות הבולטות ביותר, ושוב אין הוא מתאמץ

לחשוב על אפשרויות אחרות, פחות בולטות, אך יותר קולעות לדעתו.

  1. שאלה פתוחה היא קשה לתשובה ועוד יותר קשה לניתוח.
  2. הניסיון מראה, כי בסקר המשתמש בשאלון ובראיון מובנים, התשובות לשאלות הפתוחות הן

דלות, ומרואיינים רבים אינם משיבים כלל לשאלות פתוחות (משתמטים מלענות עליהן).

  1. בד"כ בשאלה הפתוחה האדם נותן את התשובה הראשונה שעולה לו לראש, וזה לא תמיד התשובה

האמיתית והכי חשובה לטעמו. אם יש לי רשימה, הרבה יותר קל לי לזכור מה להגיד לפי סדר החשיבות של הדברים.

  1. ישנה בעייתיות בניתוח הנתונים, כיוון שיש תשובות לא זהות.

** לרוב בשאלות פתוחות המהימנות שיש לבדוק היא "מהמנות בין שופטים". וזאת בכדי לבדוק ששני השופטים חושבים אותו דבר. מהימנות= בודקת האם כלי המדידה מהימן.

שאלה סגורה

שאלה שהמענה עליה אינו חופשי.

* השאלה הסגורה עונה על כל הבעיות שיש לי בשאלה הפתוחה

1

מתנגד לגמרי

2

מתנגד במידה רבה

3

מתנגד במידה מועטה

4

מסכים במידה מועטה

5

מסכים במידה רבה

6

מסכים  לגמרי

אמצעי התקשורת אמינים בעיני
קשה לי להאמין למה שאני קורא בעיתונים

יתרונות

  1. שאלות סגורות הן קלות לשאול ומהירות לענות
  2. החוקר מקבל מידע רלוונטי, כי השאלות והתשובות נבחרו בקפידה.
  3. ניתוח התשובות הינו קל ונעשה במהירות .
  4. כל המרואיינים מתייחסים לאותם משתנים.
  5. נוח לענות על שאלות סגורות, ולכן אחוז המרואיינים שאינם עונים על שאלה כזאת הוא קטן,

יחסית.

חסרונות

  1. התשובות מוכנות מראש, ואם החוקר לא חשב מלכתחילה על כל התשובות האפשריות. המרואיין

עלול שלא למצוא במבחר הקיים את זו המתאימה לו. לפעמים אפשר להוסיף: אחר או לא רלוונטי.

  1. עלולות להכניס הטיה, אם ע"י כפיית המגיב לבחור מתוך חלופות נתונות ואם ע"י גרימה למגיב

לחשוב על חלופה שלא הייתה עולה על דעתו.

  1. התשובות האפשריות לשאלות הסגורות מאופיינות בשני היבטים:

n       תשובות מספריות לעומת תשובות מילוליות

n      תשובות מוחלטות לעומת תשובות יחסיות

תשובה מילוליות

ילדתך הלומדת בכיתה ח' רוצה לטייל עם חברה באזור בארץ שידוע כי הוא מאוד מסוכן; את ובעלך מתנגדים לכך. ילדתך כועסת עליך מאוד, מתפרצת ,צועקת ולאחר מכן מסרבת לדבר איתך במשך כמה ימים. כיצד תגיבי:

  • אגיד לה שהתגובה שלה לא בוגרת ופוגעת רק בה
  • אגיד לה שאני מבינה שזה מכעיס אותה, ואחר כך אסביר מדוע אני מתנגדת לטיול
  • ארגיש שאני מאוכזבת מההתנהגות שלה
  • אתן לבן הזוג שלי לטפל בעניין

תשובות מילוליות לעומת מספריות

באיזו מידה את/ה מרוצה או לא מרוצה, באופן כללי, ממקום לימודך? (הקף, בעיגול את התשובה המתאימה) – מרוצה בהחלט, מרוצה, לא מרוצה, בהחלט לא מרוצה

לפניך סולם בן 7 דרגות, הסולם מציין שביעות רצון של אדם מסוים ממקום לימודיו; המספר 7 מציין את שביעות הרצון הגבוהה ביותר שאפשר לחשוה עליה, המספר 1 את שביעות הרצון הנמוכה ביותר. באיזה שלב אתה חושב שאתה נמצא עכשיו מבחינת שביעות הרצון שלך?

7          6          5          4          3          2          1

n      אף על פי שהשאלה הראשונה (בשקף הקודם) משתמשת בסולם תשובות מילולי ואילו השנייה בסולם תשובות מספרי, בשתיהן המדידה היא בסולם סדר.

n      לעיתים קרובות נהוג להציג מספרים והערכות מילוליות גם יחד.

1

מרוצה בהחלט

2

מרוצה

3

לא מרוצה

4

בהחלט לא מרוצה

באיזו מידה את/ה מרוצה או לא מרוצה, באופן כללי, ממקום לימודך

תשובות מספריות: נקודות למחשבה

  1. מספר תשובות אי-זוגי מאפשר לנבדק "לברוח" לאמצע, כלומר לנקוט עמדה ניטראלית. מצד שני

במספר תשובות זוגי אין תשובה שהיא באמצע, ולפעמים זוהי באמת השקפתו של הנבדק (דוגמא בשקף הבא).

  1. התלבטות בנוגע למספר הדרגות האפשריות בסקלה, ככל שאני נותנת יותר דרגות אני מאפשרת

תשובה עדינה יותר (לעיתים זה יותר מידי פתוח – הרבה דרגות).

  1. התשובות לשאלות הן בסולם סדר. סולם סדר שיש בו חמש דרגות הופך להיות סולם רווח, והרי

רק בסולם זה ניתן לבצע חישובים סטטיסטי, כגון: ממוצע, מתאם. ולכן אם החוקר מעוניין בחישובים סטטיסטים עליו להשתמש בסולם של לפחות חמש דרגות

תשובות מספריות: זוגי לעומת אי זוגי

לפניך רשימה של בעיות העומדות כיום בפני מדינת ישראל. לגבי כל אחת מהן אתה מתבקש לציין את דרגת החומרה שלה.

חמורה ביותרחמורהדרגת חומרה בינוניתחומרה מועטהכלל לא חמורה
קיום הדמוקרטיה במדינת ישראל12345
חמורה ביותרחמורהחומרה מועטהכלל לא חמורה
חוסר סובלנות של התושבים1234

תשובה מוחלטת

בשיטה זו מבקשים מהנשאל לתת הערכה לכמה גורמים, כאשר עליו להתייחס לכל גורם בנפרד (כל גורם עומד בפני עצמו). לדוגמא: לפנייך 8 ערכים מסודרים בסדר הא"ב. אנא ציין לגבי כל אחד מהם, באיזו מידה הוא חשוב או לא חשוב בעיניך. אהבת המולדת, אושר, ביטחון לאומי, הגשמה עצמית, הערכה עצמית, חופש, חוק וסדר, חיים נוחים ושפע.

תשובה יחסית

n      בשיטה זו המרואיין מתבקש לדרג כל פריט ביחס לפריט אחר. כלומר, ההתייחסות לפריט מסוים

אינה התייחסות לפריט העומד בפני עצמו, אלא התייחסות לפריט ביחס לפריט אחר.

אבקשך לעבור על כל הפריטים ברשימה ולדרג אותם לפי סדר חשיבותם כעקרונות מנחים בחייך.

תן ציון 1 לערך החשוב ביותר עבורך, ציון 2 לערך השני בחשיבותו עבורך, וכך הלאה, עד ציון 6 לערך החשוב בעיניך פחות מכולם: אהבת המולדת, אושר, ביטחון לאומי, הגשמה עצמית, הערכה עצמית, חופש, חוק וסדר, חיים נוחים ושפע.

בעייתיות בתשובה יחסית: מרואיינים יכולים להיתפס לתשובה הראשונה שקרובה לעמדתם ברשימת התשובות, ולא לבדוק את התשובות האחרות, שאמנם מופיעות מאוחר יותר ברשימה, אך קולעות יותר לדעתם.

פתרון: הצגת הפריטים בסדר הא"ב. הכנת כמה נוסחים מן השאלון, כאשר בכל נוסח הפריטים יהיו מסודרים בנוסח שונה. השימוש בשיטות אלו עשוי להקטין את השפעת הסדר, אך לא לבטלה

שאלה ישירה

שאלה שנשאלת באופן ישיר. שואלים את הנבדק בנוגע לעמדותיו ולהשקפותיו- ספציפית על הנחקר. שאלות על ההתנהגות של הנבדק באופן אישי. לדוגמא: אני בעד התרת השימוש בסמים קלים על פי חוק. –>אולם, קורה שהבנת השאלה גורמת למרואיין מבוכה, חשש או בושה, ואין הוא מסוגל להשיב עליה תשובה אמינה. במקרים כאלו שוקל החוקר להשתמש בשאלת השלכה.

שאלה השלכה

* המרואיין נשאל על אנשים אחרים (דעותיהם, אמונותיהם וכדומה), מתוך הנחה שהוא ישליך את דעתו הוא על האחרים. ישנם שאלות ישירות שהנחקר לא יענה עליהם כמו "האם אתה מרביץ לאשתך?" החוקר מניח שתשובותיו של הנבדק משקפות את דעותיו ואמונתו שלו, שאותן הוא מטיל על אחרים. זהו תהליך פסיכולוגי שאנו מייחסים לאנשים תופעות שדומות לנו.

* אני שואל את הנבדק איך הוא תופס התנהגויות של אחרים. וזה מתוך הנחה שאנשים לא באמת יודעים על אנשים אחרים ומה שהם עונים זה השלכה על עצמם.

* אני אשתמש בזה בנושאים שאנשים לא רוצים לענות עליהם כמו העתקה במבחנים. זה יכול להיות לגבי כל התנהגות מביכה ולא נעימה, שאנחנו מפחדים שהנבדק לא יענה את התשובה האמיתית כיוון שהיא אישית.

n      ישנם הרבה אנשים החושבים שיש להתיר שימוש חוקי בסמים קלים.

יתרון: מניעת הטיה של רצייה חברתית במחקר: מאפשר לחוקר לשאול שאלות שעלולות לגרום מבוכה לנבדק, או שאלות שהנבדק בוודאי ישיב עליהן בהתאם לנורמות המקובלות בחברה (האם אתה נוהג להעתיק בבחינות), או שאלות שכדי לענות עליהן בכנות, על הנבדק להודות בבורות (כמה ספרים קראת בשנה האחרונה).

חסרון: קיים סיכון שהנבדק לא עונה לגבי עצמו, אלא באמת על אחרים .

שיטות מחקר – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות