שיטות מחקר – סיכומים: סולם ליקרט

סולם ליקרט

אינדקסים

כדי לראות תמונה כוללת יש לקבץ את תגובות הנבדקים לפריטים השונים לכדי נתון אחד המייצג את כולם. משתנה מורכב זה נקרא אינדקס. והוא מורכב מצירוף כזה או אחר של הנתונים בהיבטים השונים.

בוחרים סולם ליקרט רק במשתנה מורכב: קונפורמיות, סובלנות, יס לדמוקרטיה, יחס למיעוטים, אלו משתנים מורכבים שיש להם יותר מורכבים (ולא השכלה, גיל מקום מגורים).

בשלב ה-1: החוקר כותב מספר קביעות שהתשובות נעות בין 1-5 (1- מסכים מאוד, 5- מתנגד מאוד).  למשל: צריך לזרוק בני מיעוטים לים, זוהי קביעה לא טובה מכיוון שכולם יענו לא, התשובה שנקבל היא לא נכונה. למשל משפטים טובים: בני מיעוטים יכולים לחיות בשכנות אלייך, בני מיעוטים סובלים מאפליה. החוקר רושם מספר של קביעות שהוא חושב שהוא יקבל עליהם תשובות נכונות מהנחקרים. הוא עושה מדגם לקב' של אנשים ובודק מתוך הקביעות שרשם ומוציא 2 סוגים של קביעות: 1) אלו שלא מלמדות על השונות באוכלוסייה (אלו שהרוב הציעו על אותה נק'). 2) קביעות שלא קשורות לעולם התוכן. זאת בודקים באמצעות התשובות שהם נותנים לתשובה אחת אל מול התשובות האחרות. אם התוצאות שונות מאוד ביחס לשאר השאלות אצל מספר אנשים אז הקביעה לא קשורה לעולם התוכן. כלומר, אם בקרב רוב הנחקרים יש קביעה מסוימת שלא קשורה למה שהוא אמר קודם.

בשלב ה-2: אחרי שאנחנו מוציאים את הקביעות הלא טובות, אנחנו נשארים בד"כ עם 11 קביעות. הטווח של הציונים הוא בין 11-55, ואני מחליטה נגיד שככל שהוא מקבל ציון גבוה הוא סבלני יותר. זה בסולם סדר, יש משמעות לסדר התשובות וזה נותן לי הערכה של תשובות יותר מורכבת. בסוף אני אוכל לייצר שאלון שמתאים לי לנושא כמו גיל, מקום מגורים, מין, מצב משפחתי וכדומה.

יתרונות האינדקס:

  1. מיצוי המשמעות של המשתנה התיאורטי על כל היבטיו.
  2. (ולכן) קבלת תמונה כללית על המשתנה התיאורטי מבלי לאבד את היכולת לבחון כל היבט שלו בנפרד.
  1. הרחבת טווח הציונים הנמדד ובכך יותר דיוק בהבחנה בין הנבדקים.
  2. ניתן ליצור אינדקסים בדרכים שונות. בשיעור זה נתאר את הדרך השכיחה ביותר: סולם ליקרט.
  3. האינדקס עצמו הוא משתנה שנועד להבחין בין האנשים ולסדרם בו. תהליך זה נקרא סילום ולכן שמותיהם של השיטות: סולם גוטמן, סולם ליקרט וסולם תורסטון (אשר נקראים על שם מחבריהם).

סולם ליקרט

סולם ליקרט הנו אינדקס הנוצר מסיכום פשוט של הציונים בקבוצת הפריטים. הפריטים בסולם זה מנוסחים בצורת קביעות או טענות (כלומר, משפטים קצרים המבטאים השקפה מסוימת על הנושא הנחקר), כאשר החוקר ינסח מספר רב של קביעות הממצות את המשתנה הנחקר.

התשובות לסולם ליקרט נעות בדרך כלל על סקלה של 5 אפשרויות: מסכים בהחלט, מסכים, לא בטוח, מתנגד, מתנגד.

לדוגמא: באיזו מידה אתה מסכים או מתנגד לכל אחת מהטענות הללו, לגבי אופי החיים הסטודנטיאלים במכללת ספיר?

מסכים בהחלטמסכיםלא בטוחמתנגדמתנגד בהחלט
1. החיים הסטודנטיאלים בספיר הם תוססים12345
2. קשה להיות סטודנט בספיר מהבחינה הכלכלית12345
3. ישנם מרצים טובים בספיר12345
4. לא קיימים מספיק מוקדי בילוי בספיר123

4

5

חישוב האינדקס

חישוב האינדקס הנו סכימה או מיצוע של תשובות הנבדקים. על החוקר לבחון שני נושאים:

  1. כיוון השאלות.
  2. ניפוי קביעות.

כדי לבחון נושאים אלו מועבר השאלון על מדגם מצומצם של נבדקים – פיילוט.

כיוון השאלות

n      לכל אחת מהתשובות האפשריות נותנים ציון מ – 1 עד ל – 5, המבטא את העמדה שתשובה מביעה.

בדוגמא שלנו הערך 1 מבטא הסכמה מלאה עם ההיגדים והערך 5 מבטא חוסר הסכמה מלא עם ההיגדים.

n      יש לשים לב כי בשאלון שמקבל המרואיין, המספרים הרשומים מתחת לכל תגובה מבטאים את

מידת ההסכמה או ההתנגדות לקביעה, ללא קשר לאיזו עמדה היא מבטאת, והסדר שלהם קבוע.

n      בדוגמא שלנו שאלות 2 ו- 4 מבטאות כיוון הפוך משאר ההיגדים ולכן כאשר נחשב את האינדקס

"נהפוך" את מיקומם.

כלומר התגובות השונות יקבלו את הערכים הבאים בעת חישוב ציונו הסופי של הנבדק:

מסכים בהחלטמסכיםלא בטוחמתנגדמתנגד בהחלט
1. החיים הסטודנטיאלים בספיר הם תוססים12345
2. קשה להיות סטודנט בספיר מהבחינה הכלכלית12345
3. ישנם מרצים טובים בספיר12345
4. לא קיימים מספיק מוקדי בילוי בספיר1234

5

ניפוי קביעות/פריטים

  1. 1. חוסר אבחנה: החוקר בודק האם ישנן שמרבית הנחקרים ענו אותה התשובה (מקובל 80% ומעלה).

אם כך הדבר ניתן לומר כי הפריט אינו מבחין בין הנבדקים ולפיכך אינו תורם להבנת שונות המשתנה הנחקר באוכלוסייה. על כן נסיק כי הוא אינו מועיל למדד ויש לנפותו .

  1. 2. חוסר רלבנטיות: פריטים שאינם קשורות לעולם התוכן של המשתנה. הם אינם אמורים להיות

בסולם, משום שהם יוצרים בעיות בתוקף המבנה (בלבדיות). איך מאתרים את הקביעות שאינן שייכות לעולם התוכן של המשתנה? צריך לבדוק לגבי כל פריט את המתאם שלו עם יתר הפריטים. אם יש פריט שמתגלה כבעל מתאם נמוך עם יתר הפריטים, אפשר לומר שהוא אינו קשור לעולם התוכן של הקביעות האחרות.

חישוב סופי של האינדקס

n      לאחר ניפוי הקביעות שלא מתאימות, רצוי להישאר עם סדרה של כעשר קביעות.

n      מעבירים את הסדרה למדגם מייצג של האוכלוסייה ומקבלים את התשובות.

n      כל קביעה היא בעלת אותו משקל. אין קביעות שוות יותר או פחות בעת חישוב האינדקס.

שיטות מחקר – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות