שיטות מחקר – הטיות בסקרים

הטיות בסקרים

בעת עריכת סקר, תשובות המרואיינים יכולות להיות מוטות מסיבות שונות:

בדוגמא מהמאמר נתמקד בהטיות הנובעות מניסוח השאלות.

הטיות בסקרים – ניסוח שאלות

– האם לדעתך חוסר בחשיפה למדיה הדיגיטאלית לא מעכבת את גיבוש הדעה הפוליטית והסולידאריות החברתית בקרב בני נוער?

קושי ראשון: ניסוח מעורפל – ישנם מושגים רבי משמעות שניתן לפרש באופן שונה. מדיה דיגיטאלית יכולה להיות סוגים שונים של מדיה ואנו לא נדע על מה חשב הנבדק שענה לסקר.

– האם לדעתך חוסר בחשיפה לשידורי הטלוויזיה לא מעכבת את גיבוש הדעה הפוליטית והסולידאריות החברתית בקרב בני נוער?

קושי שני: שלילה כפולה – בני נוער שלא נחשפים לטלוויזיה לא מגבשים דעה פוליטית מאוחר יותר

– האם לדעתך מידת החשיפה לשידורי הטלוויזיה קשורה לגיבוש הדעה הפוליטית והסולידאריות החברתית בקרב בני נוער?

קושי שלישי: רב היבטיות – הנבדקים נשאלים על הקשר בין שידורי הטלוויזיה ובין שני דברים שונים זה מזה, גיבוש דעה פוליטית וסולידאריות חברתית. ייתכן והדעה של הנבדק שונה לגבי כל היבט של השאלה. ניתן לפצל שאלה זו לשניים, או לוותר על היבט שפחות רלוונטי.

– האם לדעתך מידת החשיפה לשידורי הטלוויזיה קשורה למידת הסולידאריות החברתית בקרב בני נוער?

קושי רביעי: מושגים מורכבים (חוסר פשטות) – ייתכן והביטוי סולידאריות חברתית אינו שגור בפיהם של חלק מהנבדקים ומאחר והם יחששו להודות בבורות הם יבחרו תשובה באקראי.

שני קשיים נוספים שיש להישמר בפניהם:

  • ניסוח מוטה לצד אחד – מניחים הסכמה מראש למשפט. למשל: באיזה אופן מידת החשיפה

לשידורי הטלוויזיה קשורה למידת הסולידריות החברתית בקרב בני נוער?

  • הצגת דעה אחת כדעה נפוצה או מקובלת חברתית. למשל: רוב הישראלים מאמינים כי מידת

החשיפה לשידורי הטלוויזיה קשורה למידת הסולידאריות החברתית בקרב בני נוער, האם אתה מסכים? רוב הישראלים מאמינים כי מידת החשיפה לשידורי הטלוויזיה קשורה למידת הסולידאריות החברתית בקרב בני נוער, האם אתה מסכים?

דוגמא מסקר

זוהי שאלה מתוך המאמר של פלוריאן, כשר ומליקסון (2000) "התייחסות הפרט, הציבור והתקשורת למשפחות שכולות בישראל, מגמות מ', 280-297.

האם ניתן לזהות קושי שעלול להתעורר בניסוח השאלה?

ייתכן והמושג "מידת החשיפה של משפחות שכולות" הוא מעורפל. יהיו נבדקים שיפרשו זאת כחדירה לפרטיות האבלים באמצעות צילום ההלוויה או התפרצויות רגשיות בשבעה. אחרים יכולים להבין זאת כאפשרות להתבטא ולשתף באמצעות ראיונות עם המשפחות.

דוגמא נוספת- האם גם כאן ניתן לזהות קושי שעלול להתעורר בניסוח השאלה?

כאן עולה השאלה בדבר רב-היבטיות של ההיגד. ייתכן מצב בו הנבדק הושפע באופן שונה ממה שנחשף אליו בטלוויזיה לעומת הדברים שקרא בעיתון.

ניתן גם להתייחס לשאלות שנוסחו בצורה טובה, מתוך מחשבה על ניסוח שאלות ברורות, ספציפיות ושאינן מוטות לצד מסוים. למשל:

שיטות מחקר – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות