שיטות מחקר – סיכומים: מערכי מחקר מתאמיים

מערכי מחקר מתאמיים

מתי נשתמש במערך דמוי ניסויי?

n      משתנה ייחוס: כשמדובר במשתנה ייחוס, עליו לא ניתן לערוך מניפולציה. למשל: להכתיב את

האינטליגנציה של נבדק או את מינו, מקום מגורים, משתנים דמוגרפיים, מוצא, עדה, גיל. משתנים ששונותם נתונה.

n      מוסריות: ישנם מצבים שבהם אפשר עקרונית לעשות מניפולציה במשתנים, אך הדבר אינו מוסרי-

למשל, לתת לילדים חיזוקים שליליים (כגון "זוהי תשובה טיפשית") כדי לבדוק את השפעתם על דימוים העצמי, או להראות שחסך באהבה מביא לבעיות בהתבגרות.

n      מעשיות: כאשר עריכת מניפולציה אינה מעשית בשל עלות גבוהה מדי.

n      מלאכותיות: כאשר חוששים כי מערך ניסוי יתרחק מידי מהמתרחש במציאות או יתערב בתופעה

ויקלקל אותה. המערך דמוי הניסוי פחות מלאכותי קרוב יותר למציאות מן המערך הניסוי (שאלת האקולוגיה של המחקר).

n      מחקר אורך: כאשר רוצים לבדוק תופעה לאורך זמן.

מאפיינים של מערכי מחקר דמוי ניסויים

n      מחקרים שבודקים מתאם ולא סיבתיות

n      אין לחוקר שליטה על מהלך הניסוי – זה לא במעבדה שלי, שאני לא יודעת למה נחשפת או לא וכו'.

n      לא ניתן ליצור קבוצות דומות דרך הקצאה רנדומאלית, אלא שעובדים עם קבוצות שקיימות

במציאות (קיבוצניקים/עירוניים; נשים/גברים; צעירים/מבוגרים וכדומה).

סוגים שונים של מערכי מחקר דמוי ניסויים

n      מערך מתאמי: בדיקת מצב בנקודת זמן אחת.  חקר מערכים אלו מנסים לתאר שכיחויות של

תופעות ולגלות קשרים בין תופעות. מערכי מחקר מתאמיים בודקים מצב מסוים ברגע נתון. דוגמה: הסקרים של מינה צמח. במערך מחקר מתאמי דוגמים מדגם מייצג של האוכלוסייה ומודדים את משתני המחקר. החוקר לא יוצר קבוצות, כפי שעשה במחקר הניסויי, מכיוון שהקבוצות כבר נתונות, השונות נתונה וכל מה שהחוקר רוצה זה למדוד אותה. במחקר מתאמי החוקר מתבונן בהבדלים בין הנבדקים, כאשר הבדלים אלו קיימים ביחס לשני המשתנים.

למשל, בדיקת האופן שבו זהויות של קבוצות תרבותיות בישראל באות לידי ביטוי בדפוסי הצפייה שלהן בטלוויזיה בכלל ובז'אנרים בידוריים וחדשותיים בפרט. המחקר נעשה דרך סקר טלפוני. דוגמא נוספת: סקר של מינה צמח יום לפני הבחירות. עם התוצאות האלה אני יכולה לבדוק קשר בין משתנים שונים, אני בודקת מתאם לרגע נתון.

n       חקר מגמה : בדיקות חוזרות לאורך זמן (לפחות פעמים), כאשר כל פעם בודקים מדגם אחר.

למשל, סיקור תאונות אוויריות בצה"ל בעיתונות הכתובה, 1977-1997 ; בדיקת מגמת הגירושין בארץ לאורך השנים. חקירה של נבדקים שונים (אך שקולים בערכם) לאורך נקודות זמן שונות. ניתן להשתמש במערך זה עבור בדיקת שינויים הדרגתיים של עמדות וערכים. למשל, מעקב של הלשכה הלמ"ס אחר שינויים בתכונות של האוכלוסייה: שיעור ילודה, גירושין, גודל משפחות וכו'

יתרונות: מתגבר על בעיות נשירה, מדידה, אינטראקציה בין מדידה ראשונה לגירוי

חסרונות: רגיש לשני איומי התוקף הפנימי: היסטוריה  (ניתן לייחס את השינוי למאורעות שמתרחשים במהלך תקופת המחקר) ומכשור (רגישות לאיכות שיטת האיסוף)

n      פאנל: בדיקות חוזרות לאורך זמן, כאשר כל פעם חוזרים לאותו המדגם.

למשל, בדיקת השתנות דפוסי צפייה של נבדקים מגיל 12 ועד 22 .

חקירתה של אותה קבוצה בשתי נקודות זמן או יותר – לפני החשיפה למשתנה הבלתי תלוי ולאחריה.

מעקב אחר תחושת החרדה לקראת ההתנקות – מהם הגורמים המשפיעים על חרדה?

03 X 02 01

יתרון – קביעת כיון הסיבתיות: נוצרים שינויים הקשורים בהתנתקות

חסרונות: קבלת מדגם ייצוגי של נבדקים המסכימים להיחקר לאורך זמן, נשירה – עקב סירוב להמשיך או בעיות טכניות, מדידה – רגישות למדידות חוזרות ונישנות.

דוגמה למערך מתאמי

חוקר רצה לבדוק את הקשר בין ההשתייכות המפלגתית של ח"כים לבין תדירות הופעתם בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה. ההשערה הייתה שח"כים המשתייכים לסיעות הקואליציה מופיעים יותר בתוכניות אקטואליה מאשר ח"כים מסיעות האופוזיציה.

שאלות

n      מה הוא המשתנה הבלתי תלוי ומה הוא המשתנה התלוי ומה הם הערכים שלהם.

n      מדוע לא ניתן לערוך מערך ניסויי?

n      כיצד הייתם בודקים את ההשערה?

n      חשבו על הסברים חלופיים, כלומר, מה יכול להסביר את התדירות של ההופעה של ח"כים

בתוכניות אקטואליה, שאיננו ההשתייכות המפלגתית.

תשובות

n      המשתנה הבלתי תלוי הוא השתייכות מפלגתית והערכים הם: קואליציה ואופוזיציה.

n      המשתנה התלוי הוא תדירות ההופעה בתוכניות  אקטואליה וערכים הם מספר הפעמים שח"כים

מופיעים בתוכניות אקטואליה (מ-0 ומעלה).

n      לא ניתן לערוך ניסוי כי לא ניתן לעשות מניפולציה (במילים אחרות, החוקר לא יכול לחלק את

הח"כים לפי מפלגות כיוון שההשתייכות המפלגתית היא בגדר נתון. הקבוצות לא יהיו דומות).

n      במערך מתאמי דוגמים תוכניות אקטואליה במשך כמה שבועות סופרים כמה פעמים הופיע כל ח"כ

ואז בודקים האם ח"כים מהקואליציה הופיעו יותר מאלה של האופוזיציה.

n      יש הסברים חלופיים אפשריים רבים. נציע רק שניים: א) יש ח"כים מסוימים ש"עוברים מסך"

ולכן מזמינים אותם יותר מאשר אחרים, ללא קשר להשתייכותם.

ב) יש ח"כים שמזוהים עם נושא מסוים, לדוגמה ח"כ דב חנין מחד"ש מזוהה עם הנושא של איכות הסביבה, לכן אם התרחש אירוע שקשור לאותו הנושא, יש להניח שהוא יוזמן פעמים רבות, ללא קשר להשתייכותו המפלגתית.

מערך מחקר מתאמי – דוגמה 2

  • קבוצת נבדקים מקבלת שני שאלונים בזה אחר זה, שאלון הבודק חרדה ושאלון הכולל תרגילי

חשבון. בתום המחקר מחשבים את המתאים בין הציונים של שני השאלונים.

  • אפשרות נוספת – קבוצת נבדקים מקבלת שאלון עמדות בנושא חרדה ועל סמך הציונים בשאלון זה

הקבוצה מחולקת לשתי קבוצות: חרדה גבוהה וחרדה נמוכה. שתי הקבוצות מקבלות שאלון הכולל תרגילי חשבון. ההשוואה נעשית בין ממוצעי הקבוצות

  • בעייתיות – לא ניתן לשלוט במשתנים המתערבים.
  • פתרון – שימוש בשיטות מניתוח רב משתניות
  • בעייתיות – רק הגורמים הידועים מראש לחוקר ניתנים לבקרה

דוגמה לחקר מגמה

חוקרים רצו לבדוק האם חל שינוי באמון שרוכש הציבור לעיתונות המודפסת בעקבות השינויים במפת התקשורת. ההנחה הייתה שככל שיש יותר מקורות מידע, האמון של הציבור בעיתון יורד.

שאלות

n      חשבו מה הוא המשתנה התלוי ומה הוא המשתנה הבלתי תלוי.

n      מהן ההגדרות האופראציולניות של המשתנים?

n      נסחו השערה שמתאימה למחקר הזה.

n      האם ניתן לבדוק את הנושא בנקודת זמן אחת? מדוע?

n      כיצד הייתם עורכים את המחקר?

 

תשובות

n      המשתנה הבלתי תלוי הוא מספר מקורות מידע והמשתנה התלוי הוא אמון בעיתון.

n       ההגדרה האופרציונאלית של מקורות מידע הוא מספר מקורות (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט,

תקשורת בין אישית וכדומה). כדי להגדיר את האמון בעיתון צריך לחשוב כיצד מודדים אמון (באיזו מידה אתה מאמין שמה שכתוב בעיתון הוא אמיתי; באיזו מידה אתה חושב שכל האמת מופיעה בעיתון וכדומה).

n      ההשערה היא שככל שיש יותר מקורות מידע, האמון בעיתון יורד.

n      לא ניתן לבחון את ההשערה הזאת בנקודת זמן אחת כי נחקרים לא יכולים לענות על השאלה מה

הייתה מידת האמון שלהם בעיתון בעבר. בהנחה שככל שעובר הזמן מתווספים יותר ויותר מקורות מידע, יש לבדוק את האמון בעיתון בנקודות זמן שונות ולבחון האם חלה שחיקה בנושא זה.

n      חקר מגמה: צריך לדגום מדגם מייצג ולשאול אותו שאלות שקשורות במקורות המידע שהוא מכיר

ובמקביל שאלות על האמון בעיתון. צריך לחזור על הבדיקות הללו מדי כמה זמן, בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות שמביאות חידושים במקורות המידע.

n      בהקשר זה אין צורך לחזור לאותו המדגם כל פעם. בהנחה שהמדגמים הם מייצגים, אין סיבה

לחשוב שבמדגם מסוים האמון בעיתון קשור למשתנים שלא היו רלוונטיים במדגמים האחרים.

דוגמה לפאנל

חוקרים רצו לבדוק האם תוכנית של לימודי תקשורת בבתי ספר תסייע לילדים לפתח צפייה ביקורתית בטלוויזיה.

שאלות

n      מי הם משתני המחקר? מה ההגדרה האופראציונלית של כל משתנה?

n      נסחו השערה למחקר.

n      כיצד הייתם עורכים את המחקר?

תשובות

n      המשתנה הבלתי תלוי הוא לימודי תקשורת. ההגדרה האופציונאלית כוללת סיווג לתלמידים

שלומדים תקשורת וכאלה שלא לומדים. והמשתנה התלוי הוא צפייה ביקורתית בטלוויזיה. בהגדרה האופציונאלית של המשתנה התלוי צריך לכלול את הממדים של צפייה ביקורתית (מודעות לעריכה, מודעות  להבניה, מודעות להיבטים הכלכליים של התקשורת ולמסרים שמועברים וכדומה).

n      ההשערה היא שילדים שלומדים לימודי תקשורת נוטים לפתח צפייה ביקורתית בטלוויזיה יותר

מאשר ילדים שלא למדו את התחום.

n      פאנל: ההשערה עוסקת במימד הזמן- על כן יש צורך במחקר אורך. במחקר זה יש טעם לבדוק מה

קרה לקבוצה של ילדים שנחשפו לתוכנית הלימודים בתקשורת, לכן יש חשיבות לחזור לאותו המדגם. כמו כן, רכישת מיומנויות של צפייה ביקורתית דורשת זמן, לכן אין אפשרות לבחון את הנושא במעבדה.

n      דוגמים ילדים בשכבת הגיל שמעניינת את החוקר. מחלקים את המדגם לשתי קבוצות רנדומאליות

דומות, כאשר קבוצה אחת נחשפת לתוכנית הלימודים ואילו השנייה לומדת תחום אחר לגמרי. עורכים בדיקות תקופתיות כדי להעריך את דפוסי הצפייה של הילדים בטלוויזיה, כלומר בודקים באיזו מידה הם מודעים לכך שמדובר במציאות מתווכת, שמה שהם רואים הוא ערוך וכדומה.

יתרונות של מערכי מחקר דמוי ניסויים

n      מאפשרים לבחון תהליכים לאורך זמן

n      בעלי תוקף חיצוני גבוה ועל כן פחות מלאכותיים(ראו שוב את ההגדרה של תוקף חיצוני ואיומים

עליו).

n      ניתן להשתמש בהם כאשר לא ניתן לערוך מחקרים ניסויים

חסרונות של מערכי מחקר דמוי ניסויים

n      מחקרים אלה הם חלשים בתוקף הפנימי (כדאי לחזור להגדרה של התוקף הפנימי ולאיומים עליו).

n      עובדים עם קבוצות שונות (לדוגמה, נשים/גברים, משכילים/לא משכילים) ולכן קשה לשלוט

בשונות המשתנים הבלתי תלויים.

n      אפשרות להסברים חלופיים רבים שלא תמיד ניתן לנטרל.

n      לא ניתן לבחון סיבתיות.

השוואת המערכים

מערך ניסוימערך דמוי ניסוי
המשתנה הבלתי תלוי מתופעל ע"י מניפולציה. החוקר הוא שיוצר את השונות במשתנה.המשתנה הב"ת נמדד. השונות שלו נתונה.
הקצאה מקריתהקבוצות נתונות מראש
תוקף פנימי גבוה – לחוקר יש אפשרות שליטה בהסברים חלופייםתוקף פנימי נמוך- יכולת חלשה לשליטה בהסברים חלופיים
תוקף חיצוני נמוך- המערך מלאכותיתוקף חיצוני גבוה – המחקר נעשה בתנאים טבעיים

שיטות מחקר – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות