סיכום: המשטר הקומוניסטי ברוסיה

המשטר הקומוניסטי ברוסיה/בברה"מ בשנים 1917 – 1939

המשטר בימי לנין

א. הבעיות שעמדו בפני הבולשביקים בביסוס שלטונם בשנים 1917 – 1922

1. תוצאות מלחמת העולם הראשונה

המלחמה חשפה את הריקבון הפוליטי שבו הייתה נתונה המנהיגות הרוסית. רוסיה סבלה מאבדות עצומות, מיליוני הרוגים ופצועים. רוסיה מעבירה לגרמניה שטחים רבים בפולין, גרוזיה וכו', מוותרת על רבע מאוכלוסייתה, שליש מבתי החרושת ושלושה רבעים מתעשיית הפחם והברזל ולבסוף מבטיחה פיצויים כספיים לגרמניה. שובם של מאות אלפי חיילים עריקים הבייתה רק סייע להפיץ את השמועות על זוועות המלחמה ולהוריד את המורל לשפל. רעב כבד שרר באזורים רבים משום שלא ניתן היה להעביר אליהם מזון עקב ביורוקרטיה מסורבלת. מצב זה הביא את פועלי פטרוגראד להפגין בסוף פברואר 1917. אל המפגינים הצטרפו חיילים מצבא הצאר ועיר הבירה הייתה שרויה באנרכיה מלאה. כתוצאה ממצב זה נאלץ הצאר להתפטר בראשית מרץ 1919.

2. מלחמת האזרחים

  1. העובדה שלנין מימש את הקומוניזם מיד עם עלייתו לשלטון יצרה אצל חלק מהאוכלוסייה שנאה כלפי המשטר החדש . מתנגדי המשטר הקימו צבא משלהם,  הצבאות הלבנים . מולם עמדו הצבאות האדומים בהנהגת טרוצקי .
  2. אל הצבאות הלבנים שהיו בהם מלוכנים , שמרנים ,ליברלים ודמוקרטים הצטרפו אנשי צבאות זרים . גם מיעוטים מסוימים כמו האוקראינים ברוסיה, שסברו כי יוכלו להתנתק מהשלטון הקומוניסטי וביקשו להקים מדינה משלהם, הצטרפו אל הצבאות הלבנים.
  3. הצבא האדום , תחת טרוצקי, ניצח במלחמת האזרחים בעיקר משום שקציניו התאפיינו בכושר פיקוד . טרוצקי גייס לשורות הצבא האדום קצינים שהיו בעבר בצבא הצאר כאשר הצבא נהנה מניסיונם . הוא הנהיג משמעת חמורה בצבא , (בניגוד לצבאות הלבנים שלא היו מאורגנים ומתואמים) אך עם זאת ידע להנהיג מוראל גבוה בקרב הצבא והבטיח להם עתיד מזהיר וטוב – הצבא ככלל ניחן בלהט מהפכני . כמו כן , נוכחותו של טרוצקי במערכות הגבירה את המוטיבציה.
  4. הצבא האדום ידע לרכוש את אמון הכפריים, בעוד הצבא הלבן התייחס אליהם בברוטליות. טרוצקי הבטיח לרוסים שהמשטר בהנהגת לנין יבער את האנאלפבתיות, ייתן כוח לפועלים וקרקעות לאיכרים. לעומתם, הצבא הלבן לא היה אחיד אידיאולוגית ולכן לא אירגן מצע אידיאולוגי. בנוסף, רבים מקציניו היו אכזריים ומושחתים, דבר שהוריד מפופולריות הצבא הלבן.
  5. צ'רצ'יל קרא למלחמת האזרחים ברוסיה "מלחמת 14 האומות" משום שנטלו בה חלק עמים שונים כנגד הצבא האדום.

3. ההתערבות הזרה (במלחמת האזרחים)

הגורמים למעורבות הזרה:

1)       רוסיה בגדה בשאר מדינות ההסכמה ביציאתה ממעגל המלחמה.

2)       רוסיה הכריזה על מהפכה עולמית קומוניסטית שתשתלט על כל אירופה.

3)       היה פחד מהאפשרות שהגרמנים ישתלטו על מצבורי הנשק שהיו מאוכסנים בעיקר בצפון רוסיה .

4)       רוסיה הלאימה רכוש מערבי בתחומה וסירבה לשלם את חובותיה למערב . בעקבות זאת לא הכירה אף מדינה בשלטון החדש ברוסיה.

ביטויי ההתערבות:

  • עזרה וציוד שהוגשו לכוחות הלבנים.
  • תפיסת שטחים בדרום, צפון ומזרח רוסיה.
  • הכוחות המתערבים: יפן, ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה, איטליה, ועוד. כל אלו היו מותשים ממלחה"ע, ולא גילו התלהבות רבה להילחם כנגד הצבא האדום. לכן בסופו של דבר, לא שינתה ההתערבות הזרה את תוצאות המלחמה.

התמודדות הבולשביקים עם הקשיים בחמש השנים הראשונות (1922 1917)

1. הקומוניזם המלחמתי

עם עלייתו של לנין לשלטון הכריזה הממשלה הבולשביקית על מדיניות כלכלית בשם הקומוניזם המלחמתי (או הקומוניזם הלוחם) שעיקרו ביטול הבעלות הפרטית על רכוש, הלאמת אמצעי הייצור והקרקעות, בכל מחיר, כולל אלימות ודיקטטורה. הבולשביקים שאפו לרכז את כל המשק בידיהם ולעורר אמונה בטהרת הקומוניזם ובקומוניזם.

עקרונות הקומוניזם המלחמתי

בתחום החקלאי : הוחרם עודף התוצרת החקלאית מהעיקרים לשימוש אנשי העיר והצבא תוך פיצוי מזערי היות שלממשלה לא היה דבר לתת בתמורה . החרמה זו נאכפה ע"י הצבא והצ'קה, כאשר קומיסרים שמונו מטעם המפלגה נכחו בכל כפר ועיר ברחבי רוסיה .

בתחום התעשייתי : כל המפעלים הפרטיים , אוצרות טבע , נמלים , מסילות ברזל הולאמו ללא פיצוי .

בתחום הפיננסי – מסחרי : ריכוזיות מקסימלית – הבנקים הולאמו ועל המסחר והאספקה לאזרחים ולצבא חל פיקוח ממשלתי . מסחר פרטי בוטל לחלוטין .

בתחום החברתי : חל איסור על התאגדות פועלים והם אורגנו במסגרת אחת . בוטלו מעמדות בחברה ולפיכך רבים מאנשי המעמדות הגבוהים לשעבר היגרו מרוסיה .

בתחום הפוליטי: חיסול כל הסובייטים כגופים עצמאיים. כולם פועלים במסגרת המפלגה הקומוניסטית הבולשביקית.

תוצאות הקומוניזם המלחמתי

הניסיון להוביל קומוניזם מלחמתי נכשל . הוא הוביל לדיקטטורה כנגד האיכרים . הבולשביקים נלחמו כנגד העם . בתגובה , האיכרים שרפו יבולים ושחטו בהמות , הפועלים הורידו את התפוקה וברוסיה שררו אנרכיה ורעב שגרם למותם של 5 מיליון איש.

הייצור התעשייתי לאחר המלחמה היה 15% מזה שלפניה . בעקבות יישומו של הקומוניזם המלחמתי מיליונים של רוסים גוועו ומתו ברעב והשלטון הבולשביקי היה בסכנה .

2. הנא"פ מדיניות כלכלית חדשה

בעקבות כישלון הקומוניזם המלחמתי, ובעקבות מלחמת האזרחים מצב רוסיה היה גרוע . אף מדינה לא הכירה בזמן זה ברוסיה והיא הייתה מצויה בבידוד פוליטי וכלכלי . התעשייה שותקה , שדות ננטשו , ערך המטבע ירד , המונים היו רעבים ללחם ונדדו ברחבי רוסיה בחיפוש אחר מזון.לכך לא עזרה הבצורת ב – 1921 . באותה שנה גם פקד את רוסיה גל של שביתות פועלים שהתחיל בפטרוגרד . בעקבות הקיצוץ במכסות המזון פרץ גם מרד ימאים שדרש חופש ביטוי וביטול הדיקטטורה . המרד דוכא באכזריות ע"י טרוצקי . ויראה לנין כי רע ויברא את הנא"פ .

מטרות הנא"פ :

הורדת המתח בין המשטר לאיכרים , התמודדות עם הרעב והסבל על מנת לפייס את האוכלוסייה .

מציאת נוסחת פשרה בין כלכלה קפיטליסטית ושוק חופשי מוגבל , לכלכלה סוציאליסטית והלאמה .

עיקרי הנא"פ:

בתחום החקלאי – נפסקה שיטת ההחרמה מן האיכרים, והונהג מס קבוע. האיכר הורשה למכור בשוק החופשי את מה שנותר לו לאחר השלמת המכסה שהוטלה עליו. הקרקעות הועברו לרשות המדינה, אך הותר לאיכרים לחכור (לשכור) חלקות אדמה ואף להעסיק בהן פועלים שכירים.

בתחום התעשייתי – התעשייה הכבדה כגון מפעלים גדולים, אוצרות טבע ותחבורה הועברו לרשות המדינה. מפעלים קטנים ובתי מלאכה נשארו בבעלות פרטית.

בתחום המסחרי – סחר החוץ היה בידי המדינה, וסחר הפנים היה בחלקו בידיים פרטיות. הוקמה גם מערכת כלכלית שכללה גיוס הון זר תוך הבטחת תמריצי רווח למשקיעים. המדינה הקימה מערכת בנקאות שבראשה עמד בנק המדינה. כמו כן הונהג מטבע חדש על בסיס של זהב.

הישגי הנא"פ:

  1. נסיגה ברורה מהקומוניזם לכיוון הקפיטליסטי.
  2. החקלאות שוקמה, אך כאפקט לוואי צמח מעמד העשירים בכפר שנקראו קולאקים.
  3. התעשייה שוקמה, אך כאפקט לוואי צמח מעמד חדש של סוחרים זעירים ועשירים שנקראו נפמאנים.
  4. עידוד היוזמה הפרטית.
  5. לנין הבין שכלכלתה של רוסיה חייבת הון ואשראי שיבוא מהמערב – מהעולם הקפיטליסטי. לפיכך, חתם לנין על חוזים עם מדינות המערב וההשקעות שבאו בעקבותיהם הביאו להתפתחות רוסיה. עד 1927 הגיעה כלכלת רוסיה למצב שלפני המהפכה, והייצור התעשייתי חזר לתפוקה זהה לזו שלפני המלחמה.

הטרור

כדי לבסס את השלטון הבולשביקי ולעקור מן השורש את מתנגדי המהפכה, הוקמה ברוסיה משטרה חשאית – "צ'קה"(בעתיד תיקרא אוגפו-OGPU). לנין הורה לצ'קה לפעול עפ"י מצפונה המהפכני, ואכן היא פעלה ביעילות, ביד קשה וחריפה. די היה בדבר פה קטן כדי לגרום למישהו "להיעלם". הצ'קה הייתה מערכת בירוקרטית מורכבות ואלפי שליחיה עקבו, אסרו, עינו ורצחו את מתנגדי המהפכה. הוקמו מחנות ריכוז ואליהן הושלכו אלפי מהפכנים. הוצאו להורג אלפי רוסים ללא משפט. "הטרור האדום" היה שונה מכל  תנועות הטרור שהתנהלו עד אז כיוון שהוא נתמך ע"י השלטון ופעל בהסכמתו ובמימונו.

גיבוש מערכות השלטון

בסוף 1922 הוחלט ליצור ברית רפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות ומאז 1924 נקראה המדינה ברית המועצות (היו בה 15 רפובליקות).

בכל רפובליקה היו סובייטים אזוריים והיה סובייט מרכזי.

כל סובייט מרכזי של רפובליקה שלח נציגים לסובייט העליון במוסקבה.

הסובייט העליון היה הגוף והוא נחלק לשני בתים:

מועצת הברית שבה הייצוג היה יחסי על פי גודל הרפובליקה.

מועצת הלאומים שבה היה הייצוג של הרפובליקות שווה.

ליד הסובייט העליון פעלה הממשלה-ממשלת קומיסארים שבה טרוצקי היה שר

לענייני חוץ וסטלין שר לענייני מיעוטים.

לכל רפובליקה היו סמכויות בכל מה שקשור לענייני פנים.

חיזוק המפלגה

ב- 1920 הייתה המפלגה הקומוניסטית המפלגה החוקית היחידה במדינה.

במפלגה היה גוף שנקרא הפוליטבירו-הלשכה המדינית של המפלגה , הגוף החשוב ביותר.

גוף נוסף במפלגה היה מזכירות המפלגה ובראשה עמד מזכיר המפלגה, גוף זה היה בעל השפעה מכרעת במינוי אנשים למשרות החשובות במשטר.

אנשי המפלגה איישו את משרות הממשלה, המפלגה קבעה את הקומיסארים ואת מנהלי בתי החרושת, את עורכי העיתונים, כך יצא שהמפלגה שלטה למעשה בכל המדינה.

למפלגה היו קשורות תנועות נוער שחונכו על פי רוח הקומוניזם.

התעמולה הקומוניסטית כוונה על ידי המפלגה והיא באה לידי ביטוי בארגוני הנוער, בבתי הספר, באוניברסיטאות ובכלי התקשורת.

המפלגה הקומוניסטית כפרה באל  (לא האמינה באלוהים) ולכן סגרה כנסיות והחרימה רכושם לטובת המדינה.

המשטר בימי סטלין

מאבק הירושה ודרכו של סטאלין לשלטון יחיד

  • מאז מחלתו הקשה של לנין ב- 1922 החל המאבק על ירושת מנהיגות המפלגה בין שני האישיים המרכזיים שבה: טרוצ'קי וסטלין.
  • לנין העריך את נאמנותו של סטלין למפלגה הבולשבקית אולם לא אהב את אופיו הברוטלי ואת ערמומיותו. בצוואתו ביקש לנין שימצא מחליף לסטלין בתפקידו-קומיסאר לענייני מיעוטים.
  • ב- 1922 נבחר סטלין למזכיר המפלגה.
  • עם מותו של לנין ב- 1924 היה מאבק גלוי בין השניים.
  • שניהם היו בעלי אופי מנוגד ואידיאולוגיה מנוגדת:

טרוצ'קי

היה אינטלקטואל מזהיר, אשר האמין ב-"מהפכה מתמדת" בעולם הקפיטליסטי כולו כדי להפיל את המשטרים הקפיטליסטיים ולהקים במקומם משטרים קומוניסטיים.

סטלין

היה  נחות בהרבה בכשרונותיו האינטלקטואליים מטרוצ'קי אולם היה איש ביצוע מעולה, סטלין דבק ברעיון של "סוציאליזם בארץ אחת", כלומר יש להתרכז קודם כל בסוציאליזם הרוסי, ואין אפשרות בשלב זה להפיל את הקפיטליזם העולמי.

טרוצ'קי

ראה בפועלים את עמוד התווך של המפעל/המהפכה הקומוניסטית.

סטלין

רצה לשתף גם את האיכרים במהפכה הקומוניסטית.

טרוצ'קי

ראה בייבוא הון קפיטליסטי מן המערב לרוסיה "בגידה" באידיאל הקומוניסטי.

סטלין

תמך בהזרמת הון זר לרוסיה.

  • המאבק בין סטלין לטרוצ'קי נמשך עד ל- 1928 והסתיים בניצחונו של סטלין.
  • טרוצ'קי ביצע כמה טעויות חמורות במאבק זה:
  1. הוא הזניח את מנגנון המפלגה אשר היה עשוי לתוך בו בשעה גולית.
  2. טרוצ'קי נעדר מן ההצבעות המכריעות במפלגה, משום שהיה בטוח שהוא יירש את לנין, לכן גם לא טרח לפרסם את צוואת לנין שבה הסתייג במפורש מסטלין הערמומי.
  3. בהיותו מייסד "הצבא האדום" האמין טרוצ'קי כי המפלגה תתייצב מאחוריו, ולכן לא פעל כפי שהיה צריך לפעול ע"מ להבטיח את מעמדו.
  • לעומת טרוצ'קי נקט סטלין בצעדים שביססו את מעמדו במפלגה כר"מ:
  1. סטלין כמזכיר המפלגה (מ- 1922) בנה את מנגנון המפלגה כך שיהיה נאמן לו אישית, סטלין הכניס את תומכיו לשורות צמרת המפלגה.
  2. סטלין יצר קואליציה חזקה עם כמה מן הבולטים במנהיגי המפלגה כמו קמנייב וזינובייב, חברי ה"פוליטבירו" (הלשכה המדינית של המפלגה) נגד טרוצ'קי.
  3. סטלין הצליח להוקיע את טרוצ'קי כ"בוגד" בקומוניזם ואסר להזכיר את שמו ואת תורתו.
  • במסגרת  המאבק בין השניים הודח טרוצ'קי משורות המפלגה הקומוניסטית ב- 1925.
  • שנתיים לאחר מכן גורש מגבולות ברה"מ ועבר לחיות במקסיקו.
  • · ב- 1940 נרצח טרוצ'קי במקסיקו.

תכניות החומש-מטרות ודרכי ביצוע:

* כדי להפוך את ברה"מ לארץ קומוניסטית היה סטלין סבור שיש להעמיד אותה על בסיס כלכלי איתן שיהיה מורכב מתורות מרכס, לנין וסטלין. לשם כך גיבש את סטלין את תוכניות החומש שנמשכו עד מלחמת העולם השנייה.

*  תוכנית חומש הנה תוכנית כלכלית לחמש שנים.

מטרות

하나.                  להפוך את רוסיה בתקופת זמן קצובה ממדינה אגררית למדינה תעשייתית, שתשווה למערב הקפיטליסטי ועם הזמן אף תעלה עליו, ככל שרוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית וצבאית יבטיח המשטר את עצמו מפני כל ניסיון לחסלו או להכתיב לו תנאים במישור הבינלאומי.

둘.  לבטל את המשק הקפיטליסטי וליצור חקלאות קולקטיבית.

셋.  להעלות את רמת ההשכלה של התושבים.

넷.  לחזק את הצבא – בסוגי נשק כבד, במספר חיילים וברמת האימונים – כדי להגביר את כוח האיום של ברית המועצות על המערב הקפיטליסטי.

דרכי ביצוע

  • כלכלה מתוכננת וריכוזית בעיקר בתעשייה ובחקלאות.
  • המימון – בנקים מולאמים, ביטול מחויבות למשקיעים זרים, מהאוכלוסייה הון  + כוח עבודה.

하나. בתעשייה:

  1. פיתוח וניצול חומרי גלם /אוצרות טבע כמו ברזל, פחם, נפט וכו' לתעשייה הכבדה.
  2. סטלין משך הון זר מן המערב והביא מומחים לשם יצירת תשתית תעשייתית מודרנית, מפעלים רבים רכשו ציוד מערבי ממדינות קפיטליסטיות, כמו מארה"ב ובריטניה.
  3. הקמת מפעלי ענק ליצור פלדה, מכוניות וכלי מיכון חקלאיים.
  4. חיבור המדינה לרשת חשמל, בניית סכרים ותחנות כוח.
  5. העברת מיליוני עובדים למקומות שבהם פיתחו תעשיות אלה.
  6. פיקוח מרכזי (צנטרליסטי) מלא על העובדים כדי להשיג תפוקה מלאה, פועלים שהצטיינו קיבלו תמריצים, אותות הצטיינות וצוינו לשבח, פועלים מתרשלים ספגו עונשים כבדים, גירושים ואף הגליה לסיביר.
  7. נשים הופנו ל"מקצועות גבריים" טכניים כדי להתגבר על מחסור בכוח אדם ועל מנת לממש את אידיאל "שוויון המינים" בעבודה.
  8. ארגוני הנוער לקחו חלק במאמץ.

תוצאות: ערב מלחמת העולם השנייה הייתה ברה"מ אחת המעצמות התעשייתיות הגדולות בעולם.

둘. בחקלאות:

* מטרה: הגדלת הייצור, הלאמת אמצעי הייצור והקמת משקים שיתופיים.

  1. סטלין ניהל מאבק עיקש ואלים מאוד במסגרת ביטול הבעלות הפרטית נגד ה"קולאקים", אשר ברובם סרבו להצטרף ל"קולקטיביזציה" של החקלאות  והעדיפו לשרוף את יבוליהם ולשחוט את הבקר.
  2. עשרות אלפי משפחות חוסלו או הוגלו לסיביר, עונו ונשלחו למחנות כפייה, מספר  האיכרים שחוסלו היה כ- 4 מיליון איש (עם עלייתו של סטלין לשלטון היו קרוב לכ- 5 מיליון קולאקים ולאחר ה"טיהורים" נשארו כ- 70 אלף בלבד).
  3. הנהגת תכנון מרכזי ומעבר למשקים שיתופיים, קולחוזים וסובחוזים. קולחוז הוא כפר שיתופי המבוסס על 50 עד 100 בתי אב, ומנוהל בידי ועדה משותפת. האדמות שייכות למדינה אך תושבי הכפר רשאים להחזיק ברכוש "פרטי" (משק זעיר). לכל "קולחוז" נקבעה מכסת יום עבודה, שהוא היה חייב לספק. אם הכפר מייצר מעל המכסה, חלקו של העודף נשמר כרזרבה והוא חולק בין חברי ה"קולחוז". האיכרים אינם מקבלים שכר, אך בסוף השנה הם מתחלקים ברווח, לכל אחד לפי ימי עבודתו.

סובחוז-משק ממלכתי בבעלות המדינה שבו החקלאים עובדים כשכירים.

  1. ניהול מרכזי ופיקוח על כל צעד.
  2. מכסות, דרכי עבודה ושיווק.

תוצאות:  אספקת מזון סדירה לערים והתייעלות שיטת גביית המיסים.

셋. בחינוך ובתרבות:

מטרה: סטלין ביקש לעצב דור של טכנולוגים אשר יתרום לפיתוח התעשייה ויהיה נאמן לאידיאולוגיה הקומוניסטית.

1.   הקמת מערכת חינוך עצומה מתוכננת היטב של בתי ספר ציבוריים, מן הגן עד לאוניברסיטה, אשר קלטה עשרות מיליוני נערות ונערים והעניקה השכלה ברמות השונות לכל ברחבי המדינה.

2.   מערכת החינוך הופעלה על ידי נציגי המפלגה. החינוך היה חילוני, מרכסיסטי, תוך שימת דגש על מדעי הטבע.

תוצאות:   אחוז הבערות ירד פלאים מ- 97% ל- 10%, וברה"מ הגיעה להישגים תרבותיים שלא נפלו מהישגי המערב.

***  ב- 1934 עם עליית הנאצים בגרמניה והפיכתם לגורם מאיים על  המשטר הקומוניסטי,

הפנה המשטר הקומוניסטי בברה"מ את מרבית המשאבים התעשייתיים לכוון פיתוח אמצעי לחימה.

  • הצלחת תוכניות החומש לוותה בעבודות כפייה, הפעלת טרור קיצוני, הרעבה, הרג מיליונים, הגליית תושבים, מערכת ענישה בלא משפט, מחנות עבודה, משפטי ראווה, וחיסול מתנגדים.

עיצוב המשטר הטוטליטרי בתחומים הבאים:

1. פוליטי-שלטוני

א. חוקת 1936

1)       במסגרת חוקה זו בוטלו ההפליות החברתיות ונקבעה ארוכה של זכויות וחירויות, כמו חסינות הפרט, זכות הביטוי החופשי, והזכות לבחור ולהיבחר לכל המשרות אשר ניתנה לכל אזרח סובייטי. אולם, הייתה רחוקה מאד מלהיות דמוקרטית וכלל לא שינתה את אופיו הטוטליטרי של המשטר, שכן ה"פוליטבירו" ו"המשטרה החשאית יכלו לעקוף את החוק ולעשות כרצונם, ואכן היו השנים 1936-1939 השנים הקשות ביותר ברוסיה הסובייטית.

2)       לפי החוקה כל רפובליקה החברה ב"ברית" היא מדינה "ריבונית " שזכתה לקשור קשרים עם מדינות חוץ ואף רשאית לפרוש מן ה"ברית", אם תרצה בכך. אולם, למעשה שום רפובליקה לא הייתה ריבונית משום היותה כפופה באופן מוחלט להוראות "הסובייט העליון". גם בחירות חופשיות לא היו מאחר שהייתה רק מפלגה אחת מועמדת להיבחר-המפלגה הקומוניסטית.

ב.   שלטון חד מפלגתי

המפלגה הקומוניסטית וסטאלין בראשה הייתה המפלגה היחידה בברית המועצות. חל איסור מוחלט על פעולתן של מפלגות אופוזיציה וארגונים לא קומוניסטיים. כל הרכוש של המפלגות והארגונים האחרים הוחרם והולאם ואנשיהם הוצאו להורג. המפלגה שלטה בכל תחומי החיים של האזרחים. היא פיקחה על הכלכלה, על החינוך, על התרבות – קומיסארים פוליטיים נשלחו מטעם המפלגה לבתי ספר, למפעלים, למוסדות ציבור כדי לשמור על נאמנות העובדים למפלגה. הקומיסארים היו מדווחים למפלגה על הלך הרוח בקרב הפועלים, קצב עבודתם ועל מידת נאמנותם הפטריוטית.  הם ביקרו בשורות הצבא והטילו את חתיתם על הקצינים ועל החיילים.

כך  היה הצבא נתון למרות המפלגה הקומוניסטית.

המפלגה שללה למעשה את זכויות האזרח כמו חופש העיסוק, התנועה והדיבור. למפלגה היה מונופול על אמצעי התקשורת, וכל אלה היה נתונים לפיקוח מתמיד ולצנזורה. אנשי המפלגה זכו במשרות  המפתח במדינה במוסדות הציבוריים כך שזו הייתה למעשה מדינת מפלגה.

ג. השימוש בטרור

המשטר הקומוניסטי פעלה במספר דרכי טרור. האחת, שימוש במשטרה החשאית ה-

נ.ק.וו.ד הטילה את אימתה על אזרחי ברה"מ. הייתה לה רשת ענפה של

מרגלים ומלשינים שהייתה פרושה בכל פינות ברה"מ. המשטרה עצרה כל מי

שנחשד בקשר אנטי מהפכני או בסטייה מהקו של סטלין.

מאות, אלפים ומיליונים נעצרו והושמו במחנות מעצר, במחנות כפייה

ועבודה, בבתי חולים למטורפים, ורבים מאד נשלחו לסיביר שם גוועו מרעב ומקור.

השנייה, הקמת מחנות כפייה – גולאגים. מחנות עבודה שהוקמו במקומות

נידחים עם תת תנאים, כמו סיביר. מתנגדי המשטר הוגלו למחנות האלה, ושם הם עבדו

ללא תנאים, ללא מים,  בקור מקפיא. השלישית, הקמת בתי חולים למטורפים, בהם

מתנגדי השלטון עברו שטיפת מוח ועינויים על מנת לשנות את דרכיהם ושם איבדו את

שפיותם. הרביעית, פיקוח על אורחות החיים. קומיסרים מונו ע"י המפלגה. הם נשלחו

למוסדות ציבור, מקומות עבודה וקולחוזים על מנת לפקח על כמות התפוקה, נאמנות

למפלגה, הלך הרוחות וקצב העבודה. המשטר דיכא כל מחשבה עצמאית, פיקח על חיי

התרבות, החינוך והאומנות באמצעות שטיפת מוח. החמישית, טיהורים ומשפטי ראווה.

מספר שנים לאחר שסטאלין חיסל את כל אויביו, הוא עדיין הרגיש מאויים משום היותו

טיפוס חשדן ופאראנואיד.

ד.  הטיהורים של סטאלין-1936-1938 – סטאלין מתחיל ב – 1936 בחיסול של בכירים במפלגה, במשטרה החשאית ובצבא. סטאלין גם חשד בגיבורי מהפכת אוקטובר ולכן עצר אותם וערך להם משפטי ראווה שבהם הואשמו בריגול ובניסיון לרצוח אותו. היו גם כאלה שהודו באשמות לאחר עינויים קשים ובסופו של דבר הוצאו להורג. כמו כן, פותח סטאלין במסע כנגד ראשי המשטרה החשאית והצבא האדום. סטאלין חשש שהצבא ישמש משענת לאופוזיציה, ובעיקר חשש מהפופולאריות של כל הקצונה הבכירה, ולכן הוא עורך להם משפטים מבוימים שבהם הורשעו בבגידה ובריגול. המשפטים המבוימים הגיעו באותם ימים בבריה"מ למימדים גדולים משום שכל קורבן, בהוצאה להורג שלו, "הלשין" על אחרים תחת לחץ פיזי. ההאשמות הובילו לגל גדול של מעצרים והיעלמויות בקרב אנשים פשוטים.
다섯.                   פולחן האישיות של סטאלין – המשטר הקומוניסטי עודד פולחן אישיות של סטאלין שמטרתו הייתה להעמיד את המנהיג מעל בני האדם האחרים, להעניק לו סמכויות אבסולוטיות ותכונות של אל, של מנהיג שאינו טועה לעולם. סטאלין הפך להיות דמות נערצת בבריה"מ, הוא כונה "שמש העמים", "מורה העמים והפרולטריון", ובכל כיכרות העיר וברחובות הוצבו פסלים ותמונות שלו. ספרי ההיסטוריה שוכתבו מחדש כדי להדגיש את פעולותיו והישגיו של סטאלין בתחומי המדע והטכנולוגיה. הוא תואר כגאון כלכלי וצבאי שאינו טועה לעולם. טעמו באומנות ובספרות הוצג כאמת מוחלטת שאינה ניתנת לערעור. סטאלין התערב באומנות ובמוזיקה. האמנים אולצו ליישר קו, ליצור ברוחו של סטאלין והמשטר הקומוניסטי.
여섯.                  פיקוח על הכלכלה – המשטר הקומוניסטי פיקח על כל יוזמה כלכלית. הוא קבע את מהלכי הכלכלה.

ז. שימושבאידיאולוגיה באמצעות תעמולה ושטיפת מוח – לקומוניזם הייתה אידיאולוגיה שהייתה קשורה בתורתו של קרל מרקס. היא הורחבה ושונתה ע"י התורה של סטאלין. האידיאולוגיה באה להמחיש שהמשטר הקומוניסטי הוא הטוב שבהם – הוא דמוקרטי, הוא בא להציב בחברה שוויוניות, שתיצור עולם של שלום, של אחווה ושיתוף פעולה. האידיאולוגיה יצרה מיתוס של סטאלין כמנהיג הטוב ביותר שהיה לאומה הסובייטית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות