סמכויות ואחריות הממשלה – סיכום

סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל:סמכויות ואחריות הממשלה

סמכויות הממשלה

הממשלה הנבחרת מקבלת לידיה מספר סמכויות שנות:

א.  קביעת מדיניות וביצועה – על פי סעיף 40 של חוק יסוד הממשלה: :"הממשלה מוסמכת

לעשות בשם המדינה,  בכפוף לכל דין,  כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת". כלומר, לממשלה יש את הסמכות לפעול בשם המדינה ולמענה.

ב. קביעת תקנות: חקיקת משנה – הממשלה אחראית על יישום החוקים שנחקקו בכנסת. כדי לבצע את החוקים השרים מתקינים תקנות המפרטות את האופן שבו יבוצע החוק הנקראות תקנות משנה. תקנות המשנה חייבות לבטא את החוק כפי שנחקק בכנסת ואסור להן לעמוד בסתירה אליו.

ג.  תקנות לשעת חירום – במצב של חירום (המצב בו נמצאת ישראל מבחינה רשמית מאז הקמתה) יכולים ראש הממשלה או חברי הממשלה להתקין תקנות לשעת חירות ללא אישור של הכנסת "ככל אשר יראה לו לטובת הגנת המדינה,  ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים" בכדי להבטיח את הסדר והביטחון בטווח הקצר. היכולת לקבוע תקנות לשעת חירום מקנה לממשלה כוח רב והיא יכולה לפעול באופן שמנוגד לחקיקה הראשית. זוהי סמכות שיכולה לפגוע בדמוקרטיה ובנושאים כמו זכויות האדם והאזרח אך היא מנוצלת למרבה המזל במידה מעטה.

היכולת של הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום מוגבלת בכמה מישורים:

–          התוקף של תקנות לשעת חירום הוא לשלושה חודשים בלבד ורק הכנסת יכולה להאריך אותן לאחר מכן.

–          אסור לתקן תקנה שפוגעת בפעילות הכנסת או בסמכות שלה.

–          חוקים רבים מכילים סעיף לפיו אסור לבטל אותם במסגרת תקנות לשעת חירום.

–          חוק יסוד הממשלה משנת 1992 מבגביל את יכולתה של הממשלה לתקן תקנות לשעת חירות, בייחוד אם יש בהן משום פגיעה בכבוד האדם וחירותו והן מצמצמות את יכולתה של המדינה לפגוע בזכויות האדם והאזרח.

ד. תקנות הגנה (שעת חירום 1945)  – תקנות אלו הן חלק מהמורשת של השלטון הבריטי בארץ ישראל. תקנות אלו נותנות לשר הביטחון והגופים הכפופים לו כמו הצבא והמשטרה עוצמה רבה במידה וצרכי הביטחון מחייבים זאת. תקנות אלו עלולות להוביל לפגיעה בזכויות אדם (כמו במקרה של מעצר מנהלי) וכיום ישנה מגמה לצמצם אותן.

אחריות ממשלתית

על פי עקרון שלטון העם בדמוקרטיה חייב השלטון להיות אחראי כלפי רצון העם הבוחר אותו. במשטר פרלמנטרי עקרון זה בא לידי ביטוי באחריות הממשלה כלפי בית הנבחרים שמייצג את רצון העם.

הממשלה נושאת באחריות כל ההחלטות שקיבלה וביצעה כגוף אחר וכן לפעולותיו של כל אחד מהשרים החברים בה. השרים מקבלים עליהם את החלטות הממשלה ואינם יכולים לחלוק על פעולותיו של ראש הממשלה או של אחד השרים האחרים במידה ופעולות אלו אושרו על ידי הממשלה בהצבעה.

כאשר שר אינו מסכים עם דרכה של הממשלה הוא יכול להתנגד להחלטה בתוך הישיבות אך לא בפומבי. לחילופין השר יכול יחד עם סיעתו לפרוש מהממשלה או להיות מסולק ממנה בשל ההתנגדות שלו לפעולתה שכן ראש הממשלה יכול לפטר שרים שלא פועלים על פי עקרון האחריות המשותפת.

אחריות מיניסטריאלית

אחריות מיניסטריאלית היא אחריות המוטלת על כל שר בממשלה מתוקף היותו שר הממונה על ביצוע מדיניות של משרד מסוים ועל המנגנון המוציא לפועל את המדיניות. לשר יש אחריות על כל תחומי הפעילות של המשרד שלו לרבות פעולות שהוא אינו מודע להן ואפילו דברים שנעשו בניגוד להוראות או המדיניות שלו ושל הממשלה. אחריות מיניסטריאלית כוללת גם את החובה לעבוד מול ראש הממשלה וחברי הממשלה האחרים, לעדכן אותם ולקבל את אישורם בנושאים חשובים. האחריות המיניסטריאלית חלה גם כלפי הכנסת שלה חייב השר לדווח ולקבל ממנה שאלות ויש בכוחה לבטל את מיניוי ברוב מיוחס של שבעים מחבריה. האחריות המיניסטריאלית חלה כמובן גם ביחס לממשלה עצמה שכן המדיניות של השר היא מדיניות הממשלה ולהיפך. אחריות מיניסטריאלית כוללת גם אחריות אישית שאינה נחלקת עם שרים אחרים. השר צריך לתת דין וחשבון לציבור בתחומים הקשורים לפעילות משרדו ולפעילות שלו עצמו.

עקרון האחריות המשותפת של הממשלה והאחריות המיניסטריאלית מבוססים על עקרון הפרדת הרשויות בישראל מכיוון שהו מנסח את יחסי הגומלין של הבלמים והאיזונים בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל:סמכויות ואחריות הממשלה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות