סיכומים באזרחות לבגרות: חברי הכנסת

סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל: חברי הכנסת

מעמד חברי הכנסת:

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטרי. זהו משטר שבו הפלרמנט, הכנסת, הוא הריבון והוא עליון מבחינה חוקית על הרשות המבצעת והשופטת. עליונותה של הכנסת באה לידי ביטוי בכמה היבטים:

• הכנסת היא הגוף היחידי שנבחר על ידי העם – הריבון במדינה הדמוקרטית בהתאם לעקרון שלטון העם

– הכנסת מעניקה את הסמכות הריבונית לחברי הכנסת הנבחרים.

– הממשלה צומחת מתוך הכנסת.

– הממשלה זקוקה לאמון של הכנסת ותמיכת רוב החברים בה בכדי להתקיים.

-הממשלה נותנת דין וחשבון לכנסת.

-הכנסת יכולה להפיל את הממשלה דרך הצבעת אי אמון.

עקרון החסינות

במדינת ישראל זוכים חברי הכנסת הנבחרים למעמד מועדף בפני החוק – חסינות. החסינות נותנת לחברי הכסנת הגנה שמאפשרת להם לתפקד ללא פחד מפני העמדה לדין וכן מגינה עליהם מפינה הטרדות או ניסיונות השפעה חיצוניים.

החסינות אמורה לאפשר לחברי כנסת, בעיקר מהאופוזיציה, למלא את תפקידו בתחומי הביקורת והפיקוח על פעולות השלטון. בכדי להבטיח את יכולתם של חברי הכנסת לעשות כן יש להבטיח כי הם אינם צריכים לחשוש מנחת ידן של הרשויות שאותן הם מבקרים. כלומר, בכדי שחבר כנסת יוכל לבקר את המשרד לביטחון פנים עליו להיות חופשי מחקירות של המשטרה הכפופה למשרד זה. מכאן שעקרון החסינות לחברי כנסת מיועד להבטיח את פעילותה התקינה של הכנסת בתור רשות מחוקקת.

עם זאת, כמובן, עקרון החסינות מנוגד מבחינה מהותית לעקרון השוויון בפני החוק.

ישנם שני סוגים של חסינות הניתנת לחברי כנסת.

1. חסינות עניינית (מהותית): חסינות זו מגנה על חבר הכנסת ופוטרת אותו מאחריות פלילית לגבי כל דבר שאמר או עשה בהקשר של מילוי תפקידו בלבד. לא ניתן להסיר חסינות זו וישנם ניסיונות לנצל אותה לרעה.

2. חסינות אישית (דיונית או פרוצודוריאלית): חסינות זו מספקת הגנה בעבור חברי כנסת מפני מעצר, הליכים משפטיים ושלל מהלכים אחרים המצרים את צעדיהם. חסינות זו חלה על כל פעולותיהם של חברי הכנסת, בין אם במסגרת מילוי תפקידם או לא. הכנסת יכולה להסיר את החסינות הזו של חבר כנסת בכדי לאפשט שיפוט שלו במקרים של עבירות פליליות.

תהליך הסרת החסינות האישית:

1. כל חבר כנסת או ממשלה יכול לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה ולבקש את הסרת חסינותו של חבר כנסת מסוים..

2. היועץ המשפטי לממשלה קובע האם להגיש את הבקשה להסרת החסינות לכנסת במטרה

להעמיד את חבר הכנסת לדין פלילי.

3. הבקשה להסרת חסינותו של חבר הכנסת מועברת על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוועדת הכנסת השונות.

4. חברי הוועדה בוחנים את מניעיו של היועץ המשפטי להסרת החסינות וקובעים את מידת תקפותם.

5. ועדת הכנסת מחליטה באמצעות הצבעה ודיון האם להעמיד את הסרת החסינות להצבעת הכנסת.

6. הכנסת דנה בהצבעת הסרת החסינות ומאפשרת לחבר הכנסת לשאת את דבריו בפניה..

7. החלטה על הסרת חסינות מתקבלת ברוב רגיל של חברי הכנסת

8. חבר הכנסת שחסינותו הוסרה יכול לערער על החלטת הכנסת באמצעות פנייה לבג"צ.

נהלים אלו של הסרת חסינות נועדו להבטיח הליך משפטי הוגן ומניעת שימוש לרעה בכלי של הסרת החסינות.

לאחר הסרת חסינות ניתן להעמיד את חבר הכנסת לדין כמו כל אזרח אחר, אך הוא עדיין ממשיך לכהן בתור חבר כנסת.

חברי הכנסת: זכויות והגבלות

לחברי כנסת נבחרים יש מספר זכויות וחובות המחייבים אותם.

זכויות – מלבד חסינות נהנים ממספר הטבות שונות כמו שירותי טלפון ודואר וקבלה של פרסומים ממשלתיים בחינם.

הגבלות – אסור לחברי כנסת להשתמש בתואר של חבר כנסת בכל עניין שאינו קשור בעבודתם. כמו כן אסור להם לעבוד בשכר בכל מקום חוץ מעבודתם בכנסת ואסור להם ליהנות משירותים שונים של גורמים מחוץ לכנסת.

כהונתם של חברי כנסת מסתיים (1) עם סיום כהונתה של הכנסת לקראת הבחירות הבאות (2) אם הושעו מתפקידם (3) אם התפטרו. במידה וחבר כנסת עוזב את תפקידו במהלך הקדנציה יכנס במקומו חבר הכנסת הבא בתור מתוך הרשימה המפלגתית שלו.

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכומים באזרחות לבגרות: המשטר ורשויות השלטון בישראל: חברי הכנסת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות