הזכות לקניין- סיכום

סיכום באזרחות: זכויות האדם והאזרח: הזכות לקניין

הזכות לקניין היא אחת מזכויות האדם והאזרח והיא מבטיחה את זכותו של כל אדם לשמור רכוש שהוא צבר או שנצבר על ידי משפחתו, שאותה הרוויח או שבו זכה, ללא חשש כי רכושו ילקח ממנו ללא סיבה מוצדקת. כל דבר שיש לאדם שהוא בעל ערך כלכלי יכול להחשב כקניין לצרכי הזכות לקניין.

ישנם שני סוגים של קניין המוגדרים על ידי הזכות לקניין: קניין חומרי וקניין רוחני.

קניין חומרי כולל כסף, קרקע, בתים וכל סוג של רכוש חומרי. הזכות לקניין חומרי היא הזכות לשמור על הרכוש הפרטי של האדם וליהנות ממנו. כך למשל אסור להיכנס למעונו הפרטי של אדם ללא רשות ואסור להפריע לו להשתמש בחפצים שבבעלותו. הזכות לשימוש חופשי בקניין החומרי של האדם מבטאת חופש אישי, ביטחון וסיפוק צרכיו הפרטיים של האדם.

קניין רוחני מתייחס לנכסים לא חומריים כמו למשל המצאות, אמנות שאינה חומרית (למשל מוזיקה), תוכנות מחשב, סרטים, מחקרים, מאמרים וכתיבה ספרותית. לאדם שמחזיק בזכויות קניין על נכסים מסוג זה יש את הזכות ליהנות מהם ולקבל עליהם תמורה. אסור לפגוע בקניין רוחני ללא רשות ואסור למשל להעתיק מוזיקה או מאמר, לשכפל תוכנות מחשב או דיסקים של מוזיקה ללא קבלת רשות מהאנשים שלהם יש את זכויות היוצרים.

אדם יכול להעביר זכויות קניין, קניין חומרי או קניין רוחני, לידיו של אדם אחר על ידי מכירה, הורשה או מתנה.

הזכות לקניין, כמו זכויות האדם והאזרח אחרות, אינה מוחלטת והיא יכולה לבוא לידי התנגשות עם זכויות אחרות. המדינה מורשת לפגוע בזכות לקניין רק בנסיבות מוגדרות ולאחר הליך הולם (ראה הזכות להליך הולם). דוגמה לפגיעה בזכות הקניין היא למשל הפקעה של שטח לצורכי ציבור (כמו כביש). אפילו גביית מיסים מהווה סוג של פגיעה בזכות לקניין אך היא מוסדרת בחוק ומוצדקת לצרכי כלל החברה.

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכום באזרחות: זכויות האדם והאזרח: הזכות לקניין

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות