הזכות לחירות – סיכום

סיכום באזרחות: זכויות האדם והאזרח: הזכות לחירות

הזכות לחירות היא אחת מבין זכויות האדם והאזרח והיא נובעת מהאמונה כי בני אדם הם יצורים בעלי תבונה ועצמאיים שרוצים להיות בשליטה על חייהם ולכוון אותם על פי רצונם ובחירתם ולשאת באחריות על תוצאות מעשיהם והבחירות שלהם.

עם זאת, הזכות לחירות היא אחת מבין זכויות האדם והאזרח שיש צורך להגביל ולסייג משלוש סיבות ובשלושה הקשרים:

  1. פגיעה בזולת – אם הזכות לחירות של אדם אחד באה על חשבון זכויותיו של אדם אחר יש צורך להגביל אותו. לאדם אין חירות לפגוע באדם אחר, לקחת את רכושו, לפגוע בגופו, בכבודו וכו'
  2. פגיעה בחברה – את הזכות לחירות יש להגביל ולסייג אם השימוש בה עלול לגרום לפגיעה בחברה כמו למשל הפרת הסדר, פגיעה בביטחון המדינה או הפרה של ערכים מקובלים בחברה.
  3. פגיעה של האדם בעצמו  – הזכות לחירות תוגבל בכדי להגן על האדם מפני עצמו (כמו למשל במקרה של נטיות אובדניות)

הזכות לחירות היא הבסיס למספר זכויות הנגזרות ממנה:

חירות המחשבה והדעה – חירות המחשבה והדעה פירושה כי לכל אדם מותר לגבש דעה עצמאית על כן עניין פרטי או ציבורי. לאדם יש את הזכות להאמין בכל מה שירצה, גם אם דעתו אינה מקובלת או נוגדת את דעת הכלל ואף אם היא נתפסת כדיעה מסוכנת. זכות זו באה לידי ביטוי על ידי החופש של כל אדם לבטא את דעתו בכל עניין. חופש המחשבה והדעה הם תנאים חיוניים בכדי לאפשר לאדם חירות מחשבה, אוטונומיה וביקורתיות.

חירות המצפון – חירות המצפון, היבט נוסף של הזכות לחירות, היא החופש של האדם להחזיק בדעות מסוימות בהקשרים מוסריים ואתיים. זהו החופש של כל אדם להחזיק בערכים מוסריים ואתיקה והחירות של כל אדם לפעול על פי הערכים שלו ולסרב לבצע מעשים הנוגדים את המצפון שלו.

חופש הביטוי וחירות המידע – חופש הביטוי וחירות המידע הם למעשה מימוש של חירות המחשבה והדעה וחירות המצפון. לפי עקרון חופש הביטוי וחירות המידע לכל אדם יש את הזכות לבטא את דעתו במדיומים והקשרים שונים – בין אם באופן פרטי ובין אם באופן פומבי, בכתב או בעל פה, בדיבור או בהפגנה, באמנות או בכל מדיום אחר שבו יכול האדם להביע את עצמו. חירות המידע קובעת כי לכל אדם צריכה להיות נגישות למידע רלוונטי לחייו וכי זכותו לדרוש מידע כזה מהרשויות במידה והוא אינו מהווה סיכון לאחרים או לחברה. המטרה של חירות המידע היא לאפשר לחברים במדינה דמוקרטית לקבל החלטות מושכלות ומתוך חשיבה ביקרותית על סמיך נגישות למידע הנוגע לפעילותם של נבחרי הציבור בעמדות השלטון. חופש הביטוי הוא גם החופש להפיץ את המידע הזה ואת דעתו של כל אחד לגביו. עקרונות אלו הם חשובים לקיומו של שיח ציבורי ולשמירה על עקרון הפלורליזם במדינה דמוקרטית. כמו כן, חופש הביטוי מבטיח את היכולת להחליף שלטון בדרכי שלום על ידי שכנוע והסברה והוא מהווה אמצעי בקרה וביקורת על פעולות השלטון. מחופש הביטוי נגזרות חירויות נוספות כמו חופש ההפגנה וחופש המחאה.

חופש ההתאגדות – חופש ההתאגדות מבטיח את החירות של כל אדם להפוך לחלק מקבוצה ולארגן וליצור קבוצות לכל מטרה. חופש ההתאגדות מאפשר הגדרה עצמית דרך השתייכות לקבוצה והגשמה עצמית דרך שיפור מצבו האישי של האדם על ידי השתייכות לקבוצה. מבחינה חברתית פוליטית חופש ההתאגדות מבטיח כי אדם יוכל לפעול ביחד עם אחרים במטרה להשפיע על כלל החברה ולהביא שינויים פוליטיים וחברתיים. חופש ההתאגדות יכול להיות מוגבל רק בתנאים מאוד מסוימים ובמידה וההתאגדות מהווה סכנה לכלל הציבור או לזכויות וחירויות של אנשים אחרים.

חופש הדת – עקרון חופש הדת כולל שני חלקים: חופש הדת וחופש מדת:

חופש דת – חופש הדת הוא זכותו של כל אדם לבחור לעצמו אמונה ולדבוק בה כל עוד אין בה פגיעה באנשים אחרים או בחברה

חופש מדת – חופש מדת משמעו זכותו של כל אדם להחליט כי הוא אינו דבק באמונה כלשהי וכי אין לחייב אותו לדבוק בשום צורה של פולחן.

חירות התנועה – חירות התנועה כי החופש של כל אדם לנוע ממקום למקום בחופשיות, בתוך הארץ או אל מחוץ לגבולותיה. את חירות התנועה ניתן לצמצם או לבטל רק על ידי צו של בית משפט (כמו למשל כליאה, מעצר, מעצר בית, צו הרחקה, צו איסור יציאה מהארץ וכו')

חופש העיסוק – חופש העיסוק הוא החירות של כל אדם לבחור לעצמו מקצוע ועבודה. אסור למנוע מאדם למצוא פרנסה במקצוע שבו הוא בחר למעט על סמך ההגבלות הקבועות בחוק שמטילות מגבלות על מקצועות מסוימים שמצריכים הכשרה ורישוי וכן הגבלות על חופש העיסוק שנועדו להגן על החברה (כמו איסור לסחור בסמים).

הזכות לשם טוב – הזכות לשם טוב אף היא חלק מזכויות האדם והאזרח ומשמעה ששמו של אדם לא יפגע ולא יוכפש ללא סיבה מוצדקת. תביעות דיבה רבות מבוססות על הפרה של הזכות לשם טוב.

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכום באזרחות: זכויות האדם והאזרח: הזכות לחירות

16 ציטוטים יפים על חופש וחירות

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות