עקרון שלטון החוק בדמוקרטיה – סיכום

סיכום באזרחות: עקרונות המשטר הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית

הגדרה: עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית פירושו שכלל האזרחים וכלל רשויות החוק כפופים לאותם חוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית על ידי רשות מחוקקת שקיבלה את כוחה בבחירות דמוקרטיות. עקרון שלטון החוק מבטא את תפיסת האמנה החברתית בין כלל אזרחי המדינה והמדינה עצמה והוא העיקרון שלמעשה מאחד את כל העם מבחינה חוקית. מטרתו של עקרון שלטון החוק הוא לעגן את ההסכמה על יקיומה של מסגרת משותפת המחייבת את כולם ללא יוצא דופן ובכך היא מבטאת את עקרון השוויון במדינה דמוקרטית. תפקידו של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית הוא לבטא את הנכונות של כלל האזרחים לציית לחוק ולא לכוף לו רק מכוח הסמכות של השלטון.

לעקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית יש שני מובנים – המובן הפורמאלי והמהותי:

המובן הפורמאלי של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית מתייחס לכללים שעל פיהם נחקק החוק ושלפיהם הוא נאכף.

המובן המהותי של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית מתייחס לתוכן של החוק, לערכי החוק ולערכי היסוד הבסיסיים של החברה.

מובן פורמאלי של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית

– תוכן החוק נחקק על ידי הרשות המחוקקת.

– החוק מפרט זכויות וחובות החלים על הפרטים והשלטון ומסדיר את "המותר והאסור" של האזרחים והשלטון (כולל הממשלה והרשות המחוקקת)

– על פי עקרון שלטון החוק לאזרח מותר לעשות הכול,  חוץ ממה שנאסק עליו בחוק.

– רשויות השלטון יכולות לעשות רק מה שהחוק מתיר להן לעשות.

– החוק חייב להיות מנוסח באופן בהיר.

– החוק חייב להיות גלוי וידוע ברבים ומובן לכל.

– חובת הציות לחוק חלה ותקפה באופן שווה על רשויות השלטון ועל האזרחים. החוק נאכף באופן שווה על כולם.

"חוק ראוי":

1. מגן על זכויות אדם ואזרח וזכויות מיעוט.

2. חוק שתואם את הערכים  של הדמוקרטיה.

3. מונע את עריצות השלטון או את עריצות הרוב.

4. מאפשר יצירת איזון בין צורכי הפרט לבין צורכי הכלל.

גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי (סוגי עבריינות פלילית)

ראה סיכום מורחב אודות עבריינות.

ישנה הסכמה כללית (קונצנזוס)  באשר לחשיבות עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית,  אולם למרות הסכמה זו, בכל המדינות הדמוקרטיות (והלא דמוקרטיות) ישנה תופעה של אי-ציות לחוק. עבריינות היא כל פעולה שנעשית בניגוד לחוק,  והשלטון רואה בה מזיקה או מסוכנת לחברה,  ולכן מוצא לנכון להעניש עליה. כל עבירה על החוק נחשבת לעבירה פלילית.

עם זאת, ישנה אבחנה בין סוגים שונים של עברות פליליות.

עבריינות פלילית רגילה – העבריין שעובר על החוקים עושה זאת ממניעים של תועלת אישית ולא ממניעים מוסריים.  לדוגמה: גניבה, רצח, אונס, שוחד.

עבריינות אידיאולוגית – העבריין עובר על החוקים בשם אידיאולוגיה מסוימת או מטעמי מצפון.  עושה המעשה עבריין אידיאולוגי סבור כי המעשה הוא לטובת הכלל.  בדרך כלל מדובר בעבריינות קבוצתית.

עבריין פוליטי הוא עבריים שפועל על מנת לשנות את מדיניות השלטונות.  לעיתים הוא מנצל את העמדתו לדין בכדי לפרסם ברבים את את המחאה שלו ולנסות להשפיע על דעת הקהל.

עבריינות שלטונית – העבריין הוא אדם בעל עמדה (סמכות)  שלטונית.  אותו אדם עובר על החוק תוך כדי מילוי תפקידו.  הוא עושה זאת מתוך מטרה (אמיתית או מזויפת)  לשרת את טובת המדינה או את האינטרסים של ציבור מסוים. ראו גם: שחיתות שלטונית.

עבריינות מצפונית – עבריין העובר על החוק כי היא עומד בניגוד לערכיו המוסריים ובניגוד למצפונו,  נקרא סרבן מצפון. סרבן מצפוני לא מנסה לשנות מדיניות או מציאות פוליטית,  אלא פשוט אינו מוכן לציית לחוק שעומד בניגוד לערכים המוסריים שלו. לדוגמה: אדם המסרב להתגייס לצבא מטעמי פציפיזם.

חובת אי-ציות לחוק

פקודה "בלתי חוקית בעליל" – חובת אי-הציות לחוק היא חובה החלה לא לציית לחוק כאשר החוק אינו "חוק ראוי"  והוא עומד בסתירה לערכים אנושיים ומוסריים,  מדובר במקרים קיצוניים המנגודים למצפון וההיגיון האנושי.

למשל, ניתן לטעון כי אזרחי גרמניה הנאצית היו צריכים לסרב לחוקים של משטר היטלר. גם בישראל ישנה דוגמה לחובת אי ציות לחוק בפרשת כפר קאסם שם קיבלו חיילים הוראה לפתוח באש על אזרחים חפים מפשע, פקודה שהיא "בלתי חוקית בעליל" שעל בית המשפט היא

1. מעליה "מתנוסס דגל שחור".

2. מהווה הפרת חוק גלויה ומובהקת – אי-חוקיות ברורה והכרחית המופיעה על פני הפקודה

עצמה.

גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי – סיכום

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכום באזרחות: עקרונות המשטר הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות