תולדות האמנות: ועידת טרנט והשפעותיה על האמנות

הציור האיטלקי לאחר 1520 התפתח לסגנון האמנותי המתוחכם של המנייריזם שדיבר בעיקר אל האליטות. לחצים מצד הכנסייה לרסן ייצוגים דתיים באמנות החל להשפיע על האמנות האירופאית החל מ-1530 והגיע לשיאו בצווים שהוציאה ועידת טרנט ב-1563 שהייתה תגובת נגד של הכנסייה הקתולית לרפורמציה שהיו בעלי השפעה עצומה על האמנות הקתולית ואמנות הרנסנס. הצווים של ועידת טרנט אישרו את הדוקטרינה הקודמת של הכנסייה הקתולית לפיה התמונות מייצגות רק את האדם המוצג בהן, והכבוד וההוקרה מיועדים לדמות עצמה, ולא לציור. כמו כן כללו הצווים של ועידת טרנט איסורים על ייצוגים מעוררי תאווה או תשוקה, איסורים על קומפוזיציות מתוחכמות או "מבלבלות" כמו אלו של המנייריזם וכן קווי מדיניות המנחים כי אין להציב כל תמונה שלא אושרה על ידי הבישוף המקומי בהתאם להנחיות של ועידת טרנט.

עשר שנים לאחר הצווים של ועידת טרנט זומן הצייר פאולו ורונסה להסביר בפני האינקוויזיציה מדוע ציור הסעודה האחרונה שלו ייצוגים של שיכורם מתהוללים וכן ביגוד וסביבה אקסטרווגנטיים. ורונסה צווה לשנות את הציור שלו בתוך שלושה חודשים, אך הוא למעשה רק שינה את הכותרת של הציור שלו מ"הסעודה האחרונה" ל"המשתה בבית לוי", סצנה אחרת מהברית החדשה אך פחות מרכזית וכך הוא הונח לנפשו. זוהי דוגמה להשפעה שהיו לצווי ועידת טרנט על הציור שעתה נשמר מייצוגים פיגורטיביים ודקורטיביים, מקומפוזיצות מורכבות או מנסיינות יתר. ייצוגים פגאניים או קלאסיים (המיתולוגיה היוונית, למשל) נאסרו לגמרי.

אמנות הרפורמציה והקונטרה-רפורמציה

תולדות האמנות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות