רייווין קונל: הארגון החברתי של הגבריות

אחרי שהדגימה כיצד זרמים עיקריים של מחקר המאה העשרים לא הצליחו ליצור מדע קוהרנטי של גבריות, רייווין קונל מסיקה כי הבעיה היא שגבריות אינה אובייקט קוהרנטי, לפחות לא במבודד ועל כן החקירה שלו יכולה להתבצע רק בהקשר רחב יותר

הגדרות של גבריות

קונל גורסת כי מושג הגבריות בשימושו המודרני נגזר מן האינדיבידואליות האירופאית שהתפתחה עם צמיחת האימפריות הקולוניאליות והכלכלה הקפיטליסטית, ועל כן זהו מושג היסטורי חדש יחסית. וכפי שטענה קונל בפרק הקודם, המושג של גבריות הוא תמיד יחסי ביחס לנשיות.

קונל מזהה ארבע אסטרטגיות שונות להגדרת הגבריות:

אסטרטגיה מהותנית, אסטרטגיה פוזיטיביסטית, הגדרות נורמטיביות (סטנדרט של גבריות) והגדרות סמיוטיות, שאת כולן מבקרת קונל ודוחה, אולם מן הגישה הסמיוטית היא משמרת את התפיסה כי גבריות מתקיימת בזיקה אל מערכת יחסים סימבולית מורכבת.

המגדר כמבנה של פרקטיקה חברתית

על פי קונל, המגדר הוא דרך שבה מאורגנת פרקטיקה חברתית. פרקטיקה זו מתייחסת את תהליכי הרבייה והתהליכים והמבנים הגופניים האנושיים. הפרקטיקה של המגדר אינה מוגבלת לפעולות יחידות ומבודדות אלא למערכים מסועפים יותר שאותם מכנה קונל מקבצים של פרקטיקות מגדריות.

קונל מתארת כיצד מוסדות הם ממוגדרים לא רק כמטאפורה אלא באופן פעיל. המדינה, למשל, היא ממוגדרת וגברית מכיוון שהפרקטיקות הארגוניות של המדינה מובנות ביחס לזירה של הרבייה – העובדה כי גברים מחזיקים בעמדות מפתח היא לא רק הסיבה לגבריות של המדינה, אלא התוצאה שלה.

קונל מצטטת את גייל רובין שראתה את המגדר כמבנה מורכב שבו פועלות כמה מערכות לוגיות זו בצד זו, והיא טוענת כי לפיכך הגבריות כוללת כמה מערכות שונות, מה שמוביל באופן בלתי נמנע לסתירות פנימיות ולתמורות היסטוריות.

קונל מחפשת מבנה של מגדר שמביא בחשבון יחסים משלושה סוגים שונים: יחסי כוח, יחסי ייצור ויחסים קאתקטיים

יחסי כוח: ציר הכוח הראשי במערב בימינו הוא הכפפתן של נשים לגברים, מה שהתנועה לשחרור נשים כינתה פטריארכיה

יחסי ייצור: החלוקה המגדרית של העבודה הופכת גם את ההון לממוגדר, שכן צבירת הון קשורה בעבור קונל לזירת הרבייה.

יחסים קאתקטיים: קונל תופסת בעקבות פרויד את התשוקה כאנרגיה רגשית המושקעת באובייקטים, והפרקטיקות המעצבות את התשוקה הן ממוגדרות ומעלות שאלות קשות בהקשר ההומוסקסואליות

המגדר בעבור קונל אינו רק נושא מבודד אלא כזה החולש על כל תחומי החברה, וכל הפרקטיקה החברתית לסוגייה מובנית בין היתר דרך המגדר. הגבריות כקטגוריה מגדרית מצטלבת לפיכך עם מערכות אחרות כמו גזע ומעמד. את המגדר לא ניתן להבין במבודד ממערכים חברתיים אחרים, שאותם בתורם לא ניתן להבין ללא התייחסות למגדר.

יחסים בין גברויות

לאור האמור לעיל, קונל גורסת כי יש לדבר על גברויות ולא רק על גבריות. אולם המשימה של קונל אינה זיהוי של גבריות לבנה או גבריות שחורה, של גבריות בורגנית או של גבריות מעמד הביניים, אלא בחינת היחסים המתקיימים בין הגברויות הללו, וזאת בכדי להמנע מטיפולוגיה מקבעת של גברויות

קונל בוחנת את הפרקטיקות העיקריות המבנות את הגבריות במערב המודרני.

הגמוניה: המושג הגמוניה לקוח מכתביו של המרקסיסט אנטוניו גראמשי, בהתאמה שעושה לה קונל צורה אחת של גבריות תופסת בכורה כצורה המועדפת על פני גברויות אחרות ושואפת לשמר את מעמדה. קיומה של הגמוניה מותנה בחפיפה כלשהי בין אידיאל תרבותי ועוצמה מוסדית. ההגמוניה על הגבריות פועלת דרך טענתה לסמכות, ורק לעיתים מגובה באלימות פיזית. אופייה של ההגמוניה כפי שנוסחה על ידי גראמשי הוא דינאמי, ויכול להיות מאותגר על ידי צורות אחרות של גבריות שעם הזמן מאבדות או צוברות כוח.

הכפפה: הגמוניה גוזרת הכפפה של קבוצה אחת לאחרת, ובתחום הגבריות טוענת קונל כי ההכפפה הבולטת של ימינו היא זו של הגבריות ההטרוסקסואליות את הגבריות ההמוסקסואלית דרך שורה של פרקטיקות חומריות.

שיתוף פעולה: מעטים הגברים שתואמים לגמרי את ההגדרה של גבריות הגמונית, אך רבים מהם נהנים מיתרונותיה אף על פי כן. לכן מציעה קונל יחסים של שיתוף פעולה עם הגבריות ההגמונית של קבוצות שונות הלוקחות בה חלק ומתחזקות אותה מבלי להיות שותפות מלאות בה.

דחיקה לשוליים: זהו אינו מונח טוב לטעמה של קונל אך הוא מתייחס ליחסים בין גברויות בהם גבריות אחת נרדפת על ידי האחרת או לחילופין זוכה לייפוי כוח (כמו ספורטאים שחורים שמועלים לדרגת מודלים של הגבריות ההגמונית)

מערכת זו של הגמוניה\הכפפה, שיתוף פעולה ודחיקה לשוליים\ייפוי כוח היא מערכת דינמית של פרקטיקות, לא זהויות, וכל ניתוח מגדרי חייב לתת את הדין על ההתפתחות של היחסים הללו.

דינאמיקה היסטורית, אלימות ונטיות משבריות

לפי קונל על מנת להכיר במגדר כתבנית חברתית יש להכיר בו כתוצר של ההיסטוריה, וכן כמייצר של ההיסטוריה. מאתיים השנים האחרונות התאפיינו בעלייתה של הפוליטיקה המגדרית, עם קבוצת הגברים שמבקשת לשמר את במבנה הקיים וקבוצת הנשים החותרת לשנות אותו. הפטריארכיה מקנה לגברים יתרונות כלכליים, פוליטיים וסימבוליים, ועל כן הפוליטיקה של הגבריות אינה רק עניין אישי, אלא כזה הנוגע גם לשאלות של צדק חברתי.

האידיאולוגיה של הפטריארכיה מקנה לגיטימציה לאלימות כלפי נשים הנובעת מעליונותם של גברים על נשים. יתרה על כן, האלימות היא מוסד גברי שמתנהל על פי רוב בין גברים. אלימות של גברים בני מיעוטים היא התמרדות של גברויות שנדחקו לשוליים כנגד הגבריות ההגמונית. אלימות על פי קונל היא חלק ממערכת שליטה, אך גם סימן לחולשתה של השליטה הזו שלא הייתה נזקקת להפחדה אילו הייתה יותר לגיטימית. לפיכך טוענת קונל כי הגבריות של ימינו היא בעלת, במינוחו של האברמאס, נטיות משבריות, עם קריסת הלגיטימציה של הסדר הפטריארכלי.

שינויים ביחסים מגדריים במאות האחרונות הובילו לשינויים מרחיקי לכת בפרקטיקות של הגבריות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות