ספק מתודי (או ספק קרטזיאני) הוא שיטה פילוסופית שפותחה על ידי הפילוסוף רנה דקארט. השאלה שהעסיקה את דקארט בספריו "הגיונות" ו"מאמר על המתדוה" הייתה כיצד להשיג ידע בטוח וכיצד לדעת האם מה שלמד הוא נכון. ספק מתודי מורכב בהתחלה מפקפוק בכל דבר, או במילים אחרות בעמדה שיש להטיל ספק בכל דבר. מטרת הספק של דקארט היא להגיע למשהו שלא ניתן לפקפק בו ולכן הוא ידע ודאי. הידיעה הוודאית אליה מגיע דקארט בתחילה היא שהוא קיים משום שהוא חושב: קוגיטו, ארגו סום ("אני חושב משמע אני קיים"). גם כשהוא מפקפק בכל השאר, הוא לא יכול לפקפק בקיומו שלו.
כללי הספק השיטתי של דקארט
דקארט היה יסודי בחיפושיו אחר תובנה בטוחה. הוא קבע ארבעה כללים מתודולוגיים לספק שיטתי:
1. מלכתחילה, יש לראות כאמת רק את מה שמופיע בבהירות ובאופן ברור לתודעה ולחושים. למשל, ברור שלמשולש יש רק שלוש צלעות ושלכדור יש רק משטח אחד.
2. יש לחלק כל בעיה לכמה שיותר תת בעיות. תת-בעיית קלה יותר לפתרון מאשר הבעיה כולה. למשל, אם אתם רוצים לברר איך בנוי בית, לא יעזור הרבה אם תעמדו בחוץ ותסתכלו על כל הבית. אתה מקבל הבנה טובה יותר אם אתה נכנס לבית ובוחן כל קומה בנפרד.
3. צריך להתחיל עם האלמנטים שהם הכי פשוטים. אחר כך צריך לעבור בהדרגה לאלמנטים היותר מסובכים. למשל, אין להתחיל בבדיקה של תרגיל כפל מסובך. צריך להתחיל בבדיקה האם הכפול של 1 הוא 2. ברגע שגילו שזה המצב, אפשר להצטרף, שהכפול של 2 הוא 4 וכן הלאה…
4. יש לזהות את כל התנאים הרלוונטיים לבעיה שחוקרים. אחרת, הידע שלנו לא יהיה מאובטח ומלא. מצד שני, כדאי לספור רק את התנאים הרלוונטיים לפתרון הבעיה ולא לכלול שום דבר מיותר.
