סיכום מאמר: שוות ערך תקשורתי: מבט פמיניסטי על התקשורת הישראלית / דפנה למיש

שוות ערך תקשורתי: מבט פמיניסטי על התקשורת הישראלית / דפנה למיש

מטרתו של המאמר הוא להציג את מגמות המחקר הפמיניסטי בלימודי תקשורת, הנחות היסוד שלהן, המתודות השכיחות והמסקנות המרכזיות המועדפות.

התיאוריות הפמיניסטיות מאופיינות בתקופתנו בפיצול רב והן מרבות לבדוק נושאים נשיים סבוכים.

מגדר(הבדלים מיניים) – זהו מנגנון המכוון את עולמנו הפיזי והסימבולי ואת התנסויותינו בעולמות אלה. המושג מגדר כרוך גם במושג מפתח נוסף – כוח (כוח ממדי, כלכלי, יחסי כוח, וכדומה). מחקרים מראים כי יש חוסר ייצוגיות של נשים בתקשורת. כמו כן, התקשורת מציגה דימויים מסורתיים ומיניים של נשים. התכונות האישיותיות המיוחסות לנשים בתקשורת הם: פאסיביות, רגשניות, תלותיות, ילדותיות, טיפשות וכדומה.

ייצוגיות – הייצוגיות מורכבת משני היבטים שונים אך משלימים: ייצוג נשים בתקשורת והצגת הנשים בתקשורת. נשים אינן מיוצגות באופן יחסי לחלקן באוכלוסייה, במקומות עבודה ובהישגים חברתיים, כלכליים, פוליטיים, תרבותיים. כמו כן, הנשיות מיוצגת באופן מעוות במכלול תכונות הסובבות כניעות, ציות, תלותיות וכדומה. כמו כן, הייצוגיות נוגעת גם לתחומי העיסוק בתקשורת, בו יש חסר משמעותי של נשים.

שלילת הדואליזם – נשיות נתפסה לאורך ההיסטוריה האנושית כמזוהה עם הצד הנמוך ערכית יותר מבין השניים.

דימויי נשים בחדשות ובאקטואליה – מחקרים מראים כי גברים הופיעו פי שישה יותר מנשים, גברים מעל גיל 50 דיברו למצלמה פי ארבעה יותר מנשים, נשים צעירות מתחת לגיל עשרים הופיעו פי שישה יותר מצעירים, נשים הופיעו לעיתים קרובות יותר מגברים בתפקידי תלות: "האישה של…", "הבת של…" וכדומה. גברים מוצגים בטקסטים כתובים ומשודרים בזהותם המקצועית בעוד שנשים מוצגות באופן אישי, בזהותם המינית והמשפחתית. תיאורים כתובים של גברים מציגים אותם כבני אדם עצמאיים, עובדים מחוץ לבית, בלתי תלויים באחרים, מהווים ציר שבאמצעותו מוצגים אחרים. הנשים לעומתם מוצגות כלא בוגרות, כתלותיות, פונים אליהן בשמן הפרטי, ותעסוקתן מחוץ לבית אינה מוזכרת.

היבטים מוסדיים – ראיונות עומק עם מנהלי ארגוני השידור ועורכים בכירים נמצא כי היעדרות נשים מהתקשורת היוותה אפליה שקופה. נשים נתפסו כפחות מקצועיות וכי קשה לסמוך עליהן בשעת מצוקה (בשל קונפליקט תפקידן כאימהות, רגשנות וכדומה).

פורנוגרפיה בפרסומות ישראליות – כאשר בחנו את אפקט האדווה (חדירה מעודנת של מוטיבים פורנוגראפיים לאמצעי התקשורת הקונבאציונליים) נמצאו חמישה מוטיבים:

  1. פרגמנטציה של הגוף הנשי – הצגת חלקי גוף מנותקים (רגלי אישה קטועות וכדומה).
  2. כבילה – פרסומות המציגות נשים כקשורות, או שחופש התנועה שלהן מוגבל בצורה פיזית כלשהי.
  3. מגע כפוי – פרסומות המציגות גברים מפעילים כוח פיזי על נשים.
  4. אלימות סימבולית – פרסומות המציגות נשים באסוציאציה של אלימות, גם אם אין ביטוי לאלימות עצמה.
  5. אלימות פוטנציאלית – פרסומות המציגות נשים בסיטואציות המוכרות לצופים כמסוכנות בפוטנציה.

נשים, פמיניזם ומעמד האישה בישראל

מעמד האישה בישראל

חברה ופוליטיקה בישראל

סיכומי מאמרים אקדמיים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות