התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית בישראל/ אליעזר לשם ומשה ליסק
המאמר בוחן את שלבי התפתחותה של קהילת יוצאי ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 בהשוואה לקבוצות מהגרים אחרות שהגיעו לישראל מאז היווסדה כולל את העלייה הרוסית של שנות ה-70. המאמר מגלה שוני מהותי במאפייני הקהילה, קצב התגבשותה, שימור זהותה התרבותי ובדפוסי החיים בינה לבין החברה הסובבת אותה. קבוצת העולים מברית המועצות השיגה תוך זמן קצר יחסית שליטה על גורל סביבתה, הכולל את המישור הפוליטי, החברתי והתרבותי.
מאפייני הקהילה היהודית בברית המועצות עד 1989: קהילה יהודית מגובשת ויציבה יחסית התקיימה ברחבי האימפריה הרוסית עד המחצית השנייה של המאה ה 19. באותה עת הופיעה מדיניות מפלה ואנטישמיות של השלטון המרכזי, הם אשר הוליכו לאלימות מאורגנת כלפי האוכלוסייה היהודית. הלחץ הכלכלי, הפוליטי והאלימות ברוסיה ובמקביל פתיחת חשבונות בצפון אמריקה, הוליכו להגירה המונית של יהדות רוסיה. הפגיעה ביהודים הוחרפה עוד יותר בעקבות מלחמת העולם הראשונה ובהמשך בעקבות המהפכה הקומוניסטית של שנת 1917. יהדות רוסיה התפתחה מאז המהפכה כחברה בה הופרדה הדת מהמדינה, צומצמו סמכויות הממסד הדתי והוחרם רכושו. מערכת תעמולה קיצונית מטעם השלטון לחמה בכל גילוי של אמונה דתית והתארגנות לאומית, במגמה למגר כל מוקדי כוח המתחרים במשטר הקומוניסטי. הדת היהודית, על אף היותה דת מוכרת הייתה שרויה במצב גרוע פי כמה מכל דת אחרת, למעט הרפיה קלה ברדיפת היהודים לאחר הקטל הרב של מלחמת העולם השנייה, נמשך המסע המכוון נגד היהדות גם בשנים 1960-80. גורמים אלו הביאו את תהליך הטמיעה המואץ של יהדות בחברה הרוסית. תהליך אשר מתבטא בשיעור הולך וגדל של נשואי תערובת עם הנוצרים. יש לזכור כי עבור חלק ניכר מהיהודים ברוסיה, משמעות זהות יהודית הייתה טכנית בלבד. עם תחילת שנות ה70 חל בקרב יהודי ברית המועצות תהליך התעוררות לאומית. חלקם נעצרו על ידי השלטון הסובייטי בשורה של מעצרים ומשפטי ראווה, אך גרעין קטן הצליח בתנאים מחתרתיים להגיע לארץ ישראל.
ההתארגנות הקהילתית של עולי ברית המועצות: בשנות ה 70, תקופה בה הורם מסך הברזל באופן זמני, עלו לישראל 160 אלף עולים. הם השתלבו במהירות יחסית בתעסוקה ובדיור. אולם, השתלבותם התרבותית – חברתית הייתה איטית למדי. עולים אלה שימרו את הערכים והנורמות מארץ המוצא אך לא יצרו מסגרות פורמאליות עצמאיות. לעומתם הגיבוש הקהילתי הפורמאלי (בשלטון) והבלתי פורמאלי (בחברה) של עליית שנות ה90 היה יוצא דופן. ולהלן הסיבות:
1. התנאים להתפתחות הקהילה:
א. אוכלוסיית "מהגרים"- בעליית שנות ה90 ניתן לראות תנועת אוכלוסיה אשר זיקתה לקולקטיב היהודי ולמדינת ישראל הייתה מעורפלת והמניעים הדומיננטיים בהגירתה לישראל היו יותר מתוך דחיפה ליציאה מארץ המוצא יותר מאשר המשיכה לישראל. עולה כי מרבית העולים היו מעדיפים ברובם להגר למדינה מערבית כל שהיא (בעיקר לארה"ב) אם זה היה תלוי בהם. העדפתם לישראל כיעד להגירה מוסברת על ידי משיכתם בידי קרובים וידידים שכבר הגרו לישראל, צמצום מכסות ההגירה ליהודים מברה"מ לארה"ב ע"י השלטונות וזאת מול חוסר הביטחון בארץ מוצאם.
ב. נוכחותה של שכבת אינטליגנציה: בעליית שנות ה 90 התרבו העולים מאזורי המרכז של ברית המועצות, הכוונה למטרופולינים של מרכזי תרבות, שלטון ומדע. אותו חתך אוכלוסיה גדול אשר מוצאו באותם מרכזים הביא עימו בולטות השכלתית ומקצועית גבוהה, מאפיין זה הקל רבות על מידת השתלבותם בחיי החברה, תרבות, מדע וכלכלה בישראל.
ג. עוצמה איכותית וכמותית: בהשוואה לגודל אוכלוסייתה, קלטה ישראל בראשית העשור הרבה מעבר למספר הנפשות שהגיעו לשאר מדינות העולם המערבי. כך שבחלק מהערים בארץ מהווים המהגרים מעל 20% מהאוכלוסייה. חשוב כמובן לציין כי 60% מכוח העבודה של העולים הינם בעלי מקצועות אקדמאים, בהשוואה ל 30% מהאוכלוסייה הותיקה פה בארץ, מה שהביא להכפלת מספר הרופאים והמהנדסים הפועלים במשק.
ד. שליטה נמוכה ושימוש מצומצם בשפה העברית: 47% מהעולים הבוגרים שהגיעו לישראל בשנת 1990 ועד תום 1996 כמעט שלא מדברים עברית או מסוגלים במידה מועטה. מספר גדול זה של דוברי השפה הרוסית תורם לשימורה של השפה ולשימור דפוסי התרבות המתחייבים ממנה.
ה. התפתחותה ותפקודה של העיתונאות הרוסית בישראל: עוצמתה הכמותית והאיכותית של העלייה, השליטה הנמוכה בשפה, מדיניות הקליטה הישירה שאינה עוזרת בתמיכה פורמאלית לעולה ומערכות בלתי פורמאליות כמו משפחה וקרובים, יצרו ביקוש משמותי לעיתונות הרוסית שיצאה לאור בישראל. מעיתון יומי אחד ושבועון בראשית שנות ה 90, ועד לערוצי טלוויזיה אשר הביקוש אליהם נרחב. מניתוח הכתבות בעיתונים אלו מתגלה כי המדיה היא שקידמה את גיבוש הקהילה, חיזקה את תחושת האליטיסטיות התרבותית בקרבם וסיפקה לעולים במה לפורקן זעמם.
ו. גבולות תרבותיים פתוחים: שידורי הטלוויזיה הרוסית, מגוון הערוצים המועברים באמצעות הכבלים, רשת האינטרנט המספקת אתרים מכל רחבי רוסיה המעבירים מידע חי על המתרחש שם, המסחר בעיתונים, ספרים וקלטות בין שתי המדינות המתבצע ע"י אנשי עסקים בקהילה הרוסית, קרובים וידידים של העולים המגיעים מידי שנה לביקורים ארוכים בישראל (ביקורים שלא התאפשרו במשטר הסובייטי). כל אלה אפשרו את הגירת האינטליגנציה הרוסית, תוך שימור ופיתוח קשרים תרבותיים וחברתיים עם ארץ המוצא.
ז. מדיניות המאופיינת בשליטה ובקרה נמוכה על תהליכי הקליטה: מסגרות הקליטה הראשוניות של עולי שנות ה 70 היו מרכזי קליטה בהם שוכנו העולים למשך חודשים ארוכים על מנת לאפשר להם השתלבות הדרגתית במשק, בחברה ובמעורבות התרבותית. לעומתם, העולים של שנות ה 90 פגשו מדיניות שונה לחלוטין, ה"קליטה הישירה" אופיינה בצמצום מהותי של השירותים הניתנים על ידי הסוכנות היהודית ומרכזי הקליטה. העולה נשלח עם סכום כסף סביר אל השווקים הכלכליים לצורך רכישת המענים הנדרשים לו. בתהליך זה מאבד הממסד הקולט את המגע הישיר עם אוכלוסיית העולים ועל ידי כך נמנעת ממנו יכולתו לביצוע תוכנית התערבות אינטנסיבית הן במישור התרבותי- חינוכי והן במישור הכלכלי. כאשר התקלה הבולטת ביותר ממצב זה הייתה מצב האבטלה והירידה בסטאטוס התעסוקתי. מצבים אלה החריפו את הלחץ הכרוך בהגירה ואף הגבירו את הנוסטלגיה לארץ המוצא.
ח. פלורליזם ורב תרבותיות בחברה הישראלית: הפלורליזם התרבותי בישראל בשנות ה 90 מאפשר ביטוי לתביעות תרבותיות מגוונות. מגמת הפלורליזם מתבטאת בהכרה של נושאי התרבות הדומיננטיים בישראל, המורכבים בזכותן של קבוצות אתניות שונות ויכולת שמירת זהותן. אולם לצד האמונה בשיח בקרב קבוצות מובילות בחברה מורגשת מאוד מגמת הרב תרבותיות. רב תרבותיות מאופיינת בהשתייכות יחידים לקבוצות זהות שונות שהיחידים בחברה. הקבוצות החברתיות הללו אינן בהכרח מאמינות כי אחרות מסוגלות להבינן ולכן אינן דוגלות בפלורליזם הליברלי. כך ניתן לאתר חיכוך רב ומאבק בין קבוצתי על מאפיינים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים בקרב קבוצת העולים לבין קבוצות דומיננטיות אחרות בארץ.
ט. שינוי שיטת הבחירות: הבחירות הראשונות שהתנסו בהן העולים היו הבחירות ב 1992. כאן נתנו לעולים זכות בחירה מלאה והזדמנות לדמוקרטיה. תוצאות הבחירות הצביעו על כך שקולות העולים סייעו לביצוע חילופי השלטון בין הימין לשמאל. תוצאות אלו העניק לציבור העולים את התחושה כי עומדת לרשותם עוצמה אלקטוראלית המאפשרת להם לשנות יחסי כוחות בזירה הפוליטית ובכך להשפיע גם על סדר היום החברתי בהתאמה לאינטרסים הקבוצתיים שלהם. מגמה זו צברה תאוצה לקראת הבחירות ב96 שם יכלו להצביע למפלגת "ישראל בעלייה" ובמקביל לראש ממשלה שיבחרו.
י. העוינות הגוברת כלפי העולים: העולה מצפה להגיע למקום שבו יהיה ככל האחרים ולהשתחרר ממצבו הקודם שבו היה לקבוצת המיעוט. בבואו לישראל מגלה העולה את השינוי בציפיותיו- עם ישראל מתגלה כהטרוגני ורב גוני, הוא רואה את ההתבטאויות בעלות הרקע הגזעני ולעיתים מרגיש כי החברה דוחה אותו. משפט מוכר שמבטא את תחושת התסכול של העולה: בארץ המוצא שלי הייתי יהודי עם שם גנאי ופה אני רוסי כשם גנאי.
2. השלבים בהתפתחות הקהילה: א. השלב הראשוני (1989-1992) – לקרובים והידידים מארץ המוצא יש תרומה משמעותית בבחירת ישוב המגורים, במציאת הדיור הראשוני בארץ, באיתור התעסוקה הראשונית, בייעוץ על מסגרות חינוך לילדים וכו'. כלומר, לקשרים הבלתי פורמאליים יש השפעה גדולה בעיצוב חיי העולה, הרבה יותר מאשר הארגונים הפורמאליים של הממשל.
ב. שלב המעבר (19993-1996)- מצוקתם החומרית והנפשית של העולים סייעו לתעל את המוני העולים אל מערכות ארגוניות ששרדו מהשלב הקודם כמו ה"פורום הציוני". תשתית ארגונית וחברתית זו שבאה כעזרה לעולים ברמה המקומית החלה לבסס את מקומה גם במערכת המפלגתית.
ג. שלב הביסוס (1997-1999)- לאחר שבשלב הקודם התגלה מבנה קהילתי מגובש במישור הפורמאלי הוא החל את הצלחתו הפוליטית גם במישור המקומי וגם במישור הארצי. כך ניתן היה לראות מפלגות מתחזקות כמו "ישראל בעלייה" (שטיב תוצאותיו של שרנסקי הביא לפיצול בקרב העולים) או את "ישראל ביתנו".
3.זהות תרבותית של הקהילה: שילובם של מאפייני העולים, מאפייני חברת המוצא, מאפייני החברה הקולטת, ומדיניותה של ישראל כלפי העולים, כפי שפורטו לעיל, יוצרים תנאים אופטימאליים לשימור המורשת התרבותית. זיקתם היהודית שהייתה בעיקרה שלילית עבורם, מניעי עלייתם שהתבססו בעיקר על יציאה מהמולדת וקירבה לקרוביהם, גל העלייה הגדול, הגבולות הפתוחים עם ברה"מ לשעבר שאפשרו תיירות ומסחר ואף העיתונאות הרוסית על מסריה הגלויים והסמויים, חיזקה את זיקתם התרבותית של הבאים לארץ מוצאם. העוצמות הפוליטיות שצברה הקהילה ומימושן בשלטו המקומי והארצי אפשרו הזרמת משאבים לפיתוח עמותות המתמקדות בשימור המורשת והדגשת הפעילות התרבותית-חינוכית של ארץ המוצא. כך העולים נוקטים במגמת "התבדלות" מהחברה הישראלית ושומרים על זהות קהילתם.
סיכום: בעיתוי זה לא ניתן לנבא האם התגבשותה של הקהילה הרוסית בישראל הינה תופעה קבועה אשר תופסת מקום קבוע במבנה הפלורליסטי אתני שמתגבש בישראל או שלפנינו תופעה חולפת המסמלת שלב מעבר בלבד בתהליך קליטתם של עולי ברה"מ לשעבר בחברה הישראלית אשר עתידים להיטמע עם המרכיב האשכנזי הרחב של חברה זו.
התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית בישראל/ אליעזר לשם ומשה ליסק
ראה גם:
