תורת הצורות בעברית

תורת הצורות

שם העצם

שמות עצם הן כל המילים המצביעות על ישויות בעולם.

בתחביר יכול להיות שם העצם נושא או מושא בהתאם ליחסו עם שאר מרכיבי המשפט.

כינויי גוף (אני, אתה וכו') אף הם שמות עצם ומתנהגים כך מבחינה תחבירית.

מאפיינים אוניברסליים של שמות עצם:

–          ניתן ליידע אותם בדרכים שונות: לקסיקלי (ה' הידיעה), סמיכות ושייכות.

–          לרובם צורות יחיד\רבים.

–          בשפות מסוימות מקיים השם העצם התאם עם הפועל (למשל מין ומספר; "הילד הלך", "הילדה הלכה", "הילדים הלכו")

דרכי התצורה של שם העצם

1.שורש+משקל

2.שמות פעולה

3.בסיס+צורן סופי

4.הלחם בסיסים

–          שם עצם ושם תואר חסרות זמן וגוף, ניתן להוסיף להן ה' הידיעה ולהטותן בכינוי קניין\שייכות.

–          שמות באים במצב של סמיכות – סומך ונסמך ("ילדי הכיתה")

–          לשמות ממין זכר אין סיומת אופיינית, לשמות ממין נקבה יש לרוב סיומת ה' או ת'.

גזירות תצורה:

א.      מילים ללא גזירה אופיינית (שאילה מלעז ואחרות כמו אב, אח, אם).

ב.       גזירה קווית – הרכבים בצרפים (עורך-דין), ראשי-תיבות, הלחם בסיסים (חידק, כדורעף), בסיס+סיומת (יהלומן, שקית).

ג.        גזירה מסורגת – הרכבה\יציקה של שורש בתוך משקל.

צורן גזירה – יוצר מילה מילונית.

צורן נטייה – מציין מין, מספר וקניין.

1.שורש+משקל

משקל בשם מקביל לבניין בפועל – שניהם תבנית קבועה אליה יוצקים את אותיות השורש.

ישנם משקלים לא דגושים ודגושים בדגש תבניתי בעה"פ.

למשקל יש לרוב משמעות מרכזית אחת ומשמעויות נוספות.

משקלים לא דגושים בעלי מ' תחילית

א. משקל מַקְטֵל, מַקְטֵלָה, מַקְטֶלֶת – מציין מכשיר\כלי.

–          מַקְטֵל – מברג, מגהץ, מסרק…

–          מַקְטֵלָה – מבחנה, מגרפה, מצלמה…

–          מַקְטֶלֶת\מִקְטֶלֶת – מדפסת, מחברת, מקלדת, משקפת.

ב.משקל מִקְטָל\מִקְטָלָה – מציין מקום.

מִקְטָל – מגרש, מנזר, מֶחְלָף…

מִקְטָלָה – מדרכה, מכללה, מרפאה, משתלה, מספרה…

ג. קַטֶלֶת

מציין מחלה: אדמת, בצקת, כלבת. מכשירים: כספת, קלטת, רתכת. עצמים: רכבת, צנרת.

מרובעים: שפשפת, גלגלת, טפטפת.

מחומש: אדמדמת.

2.שמות הפעולה

שמות פעולה נפוצים בבניינים שונים:

קל

קְטִילָה – שמירה, כתיבה, למידה

קְטָלָה – דאגה, ברכה

קְטֵלָה – גנבה, גזרה

שכיח פחות: מַקְטָל\מִקְטָל – מבחן, מבדק (בחפ"נ – משא, מתן)

נפעל

הִקָּטְלוּת – השמרות, המנעות, העדרות

נִקְטָלוּת – נפקדות, נבדלות

הפעיל

הַקְטָלָה – הרקדה, הסתרה (בחפ"נ – הגדה, הבעה)

הֶקְטֵל – המשך, הבדל (בחפ"נ – הגד, השג)

אַקְטָלָה – אזכרה, אבטחה (בחפ"נ – אגדה)

הופעל

מֻקְטָלוּת – מרכבות, מגבלות

פיעל

קִטוּל – הידוק, ויתור  (מרובעים: טלטול, אבחון)

קַטָלָה – קבלה, חבלה (מרובעים: אבחנה, כלכלה)

פועל

מְקֻטָּלוּת – מחויבות, מצוינות

התפעל

הִתְקַטְּלוּת – התגברות, התעלמות.

! זיהוי בניין של שם הפעולה נעשה ע"י הפיכתו לצורת עבר-נסתר (הסתרה- הסתיר- הפעיל; פיקוח- פיקח- פיעל)

3. בסיס+ צורן סופי

הבסיס הוא שם והצורן הסופי (סיומת) מעניק לו משמעות כללית (בקבוצה אין שורש+משקל).

א.      בסיס+ םָן – בעל תכונה (מצחיקן, תועלתן), בעל מקצוע (יהלומן, תקליטן), יסוד כימי (אשלגן), מכשיר (יומן, פותחן). (רקדן, שדכן – משורש+משקל קטלן)

ב.       בסיס+ םַאי – בעל מקצוע (ספורטאי, ימאי, צמיגאי). (בנאי, כבאי – משורש+משקל קטל)

ג.        בסיס + םָר – בעל מקצוע (סנדלר). (ספר, זמר – משורש+משקל קטל)

ד.       בסיס+ םוֹן – כתב עת (עתון, עלון), קבוצה\אוסף (חידון, שירון), הקטנה (סוסון, פסלון), סדר (ראשון, חיצון), מכשיר (משיבון, שעון), מקום (מועדון, פעוטון) (רצון, חזון – שורש+משקל)

ה.      בסיס+םִית – הקטנה (כפית, לוחית), שפות (עברית), כלי תחבורה (משאית), חלקי לבוש (חרמונית), חלקי גוף (רירית, רשתית), חלקי השלם (חמישית, עשירית), יסודות (אבנית).

ו.        בסיס+ םִיָה מקום (פנימייה), אוסף (תקליטיה), חלקי לבוש (גופייה), מכשיר (מטריה), הקטנה (עוגייה). (זכייה, בנייה – שורש+משקל קטילה).

ז.        בסיס+םוּת – שם מופשט (איכות), מקצוע (חשמלאות), תכונה (תוקפנות).

ח.      בסיס+םִי – שם תואר\בעל תכונה (גורלי, ישראלי). םָנִי (חולני), םוֹנִי (צמחוני).

ט.      בסיס+םֶת\םָה – נקבה בעלת מקצוע\תכונה (זמרת, חיוורת, רגישה)

סיומות לועזיות – פייטר, קרדיולוג, אלכוהוליסט, ג'ובניק, פילוסופיה, פסיכולוגיה.

במרבית המילים בעברית הבסיס הוא שורש+משקל.

4.הלחם בסיסים

חיבור שני מילים או חלקיהן: חיידק (חי+דק), כדורגל (כדור+רגל)

שם עצם+שם עצם: פסקול, מחזמר

שם עצם+שם תואר\ שם תואר+שם עצם: חיידק, קטנוע.

שורש+שם עצם: שמרטף, שלדג (שלה+דג)

שורש+שורש: דחפור (דחף+חפר)

שם מספר+שם עצם: חמשיר

מילת יחס+תואר הפועל: עדכני (עד+כאן)

מילות יחס

חלק המשמש לציון יחס בין שני מרכיבים במשפט. מקשרת פועל ומושא עקיף (מילת יחס מוצרכת).

מילות יחס מוצרכות – שיש חובה להשתמש בהן בגלל הפועל ("עמד על דעתו")

מילות יחס בלתי מוצרכות – אפשר להחליפן במילת יחס אחרת ("עמד על השולחן" – אפשר ליד)

נטיית מילות היחס

רוב מילות היחס נוטות על פי גוף (וכך הן נבדלות ממילות קישור)

נטייה לפי הטיית שמות העצם

(הטיית שמות העצם היא כינוי קניין ואילו מילת היחס מקבלת הטייה של כינוי גוף)

  1. נטייה לפי צורת היחיד של שם העצם
  2. נטייה לפי הרבים של שם העצם
  3. נטייה מעורבת.

הפועל

שורש

משמעות קבועה המתגוונת דרך הבניינים.

זיהוי השורש:

  1. השמטת מוספיות, דגשים משלימים.
  2. לפי משמעות (בעיקר השוואה לשמות עצם)
  3. לפי התצורה (השוואה לפועל אחר באותה תבנית)

מוספיות

אותיות המצטרפות לשורש בכדי לציין זמן, גוף ובניין.

תחיליות – (ה,א,מ,נ,ת,י)השלם – ה' תחילית, אלמד – א' תחילית…

אמצעיות (תוכיות) – (ו, י (ט,ד) – שומר – ו' תוכית, הבליג – י' תוכית, מצטער – ט' תוכית, יזדקן – ד'.

סופיות(י,ו,נ,ה,תי,ת,תם)

בניינים

7 בניינים.

פעל (קל)

נִיפעל

הפעיל

הֻופעל

פִיעל (דגש חזק תבניתי בעה"פ)

פֻועל (דגש חזק תבניתי בעה"פ)

התפעל (דגש חזק תבניתי בעה"פ)

זיהוי בניין: 1.הטייה לצורת עבר-נסתר.

2. זיהוי מוספיות ודגש תבניתי בעה"פ)

קיימים שלושה זמנים עבר, הווה (בינוני), עתיד, ושני דרכיםציווי, מקור (לרוב שם הפועל).

*ההווה נחשב הן לפועל והן לשם ושם תואר. (אני שופט אותך,הוא שופט מחוזי)

(*במקרא קיימת ו' היפוך שהופכת פועל מעבר לעתיד ולהיפך – ודיברת=תדבר, ויאמר=אמר)

גוף- ראשון, שני, שלישי. (נסתר\נוכח)

גזרה

עשר גזרות.

טבלה?

1.גזרת השלמים

פעלים בני שלוש אותיות שורש הקיימות ונהגות לכל אורך הנטייה.

בניין קל:

שלושה עיצורי שורש ללא מוספיות ושתי תנועות A – קמץ ופתח – פָעַל.

משמעות פעילה (למד, כתב, שמר), תואר\מצב (ישן, אבל, סגור), שינוי\התהוות (גדל, קרב)

עבר:

שני משקלים:

פָעַל – במשמעות פעילה – שמרתי, שמרת, שמר, שמרה…

פָעֹל – במשמעות של מצב – יכולתי, יכולת, יכולתם..

הווה (בינוני):

-בהווה רק 4 גופים: יחיד, יחידה, רבים, רבות, מכיוון שכל אחד מהם מייצג שלושה גופים.

ארבעה משקלים:

פוֹעֵל – במשמעות פעילה – שומר, שומרת…

פָעֵל – במשמעות של מצב – ישן, ישנה, ישנים…

פָעוֹל – במשמעות של מצב – יכול, יכולה, יכולים…

פָעוּל – מצב שנוצר כתוצאה מפעולה בזמן עבר – סגור, סגורה, סגורים…

עתיד:

שני משקלים:

אֶפְעֹל – אשמור, תשמור, תשמרי…

אֶפְעַל – אלמד, תלמד, ילמד…

ציווי:

צורת הציווי נגזרת מצורת העתיד תוך השמטת התחיליות.

פְעֹל – שמור, שמרי, שמרו

פְעַל – למד, למדי, למדו…

המקור:

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות