לא הכל חיובי: הצדדים השליליים של פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית צברה פופולאריות רבה במאה ה-21 עם אינספור מחקרים, ספרים, מטפלים, קורסים וסדנאות. אך לא לכולם ברור שהגישה הזו אכן מגשימה את מה שהיא מבטיחה, וייתכן שכל החיוביות הזו באה במחיר.

ביקורת מרכזית על פסיכולוגיה חיובית היא שזו גורמת לאנשים לתפיסת מציאות מעוותת ולהערכה לא מציאותית של עצמם וסביבתם. שמירת גישה חיובית יכולה לגרום לנו להתעלם מביקורת או פידבק שלילי. "אשליות חיוביות"יכולות להפחית את היכולת שלנו להתמודד עם מצבים המצריכים הסתגלות פסיכולוגית קשה. בקצה הסקאלה נמצאת האישיות הנרקסיסטית החיה באשליות לגבי עצמה ומהווה את המרכז הבלעדי של עולמה.

כיוון אחר של ביקורת על פסיכולוגיה חיובית נוגעת לזווית של המטפל. מטפל שנוטה תמיד להדגיש את הטוב עלול להתעלם או להפחית מהמשקל של רגשות שליליים ולפספס מצבים פסיכולוגיים מורכבים. גם במערכת החינוך השימוש בחיוביות יתר עלול לטפח אצל ילדים תחושת מסוגלות וערך עצמיים מנופחים ביחס ליכולת שלהם במציאות, שבסופו של דבר תטפח על פניהם.

טענה תיאורטית נוספת כנגד פסיכולוגיה חיובית היא שבני-אדם שלמים ובריאים הם כאלו שמורכבים מכלל קשת הרגשות, ולא רק הצד החיובי שלה. גישה חיובית מידי, הקרויה גם "חיוביות רעילה", של מטפלים או מחנכים יכולה לדכא רגשות קשים אמיתיים ולהמנע מהתמודדות איתם. אדם שאינו מאפשר ביטויים של כאב או כעס בסופו של דבר יגיב בעצמו באופן שלילי על כך שלא הכל חיובי.

חלק מהביקורות והבעיות האלו של הפסיכולוגיה החיובית הניעו את הגל השני של הפסיכולוגיה החיובית.