הפסיכולוגיה של האושר: מהי פסיכולוגיה חיובית

התחום של פסיכולוגיה חיובית הוגדר על ידי שתיים מהדמוית המרכזיות בו, מרטין סליגמן ומיהאי צ'יקסנטמיהאיי, כ"מחקר מדעי של תפקוד אנושי חיובי ושגשוג ברמות מרובות הכוללות את הממדים הביולוגיים, האישיים, ההתייחסיים, המוסדיים, התרבותיים והגלובליים של החיים." (Positive Psychology: An Introduction,2000). התחום מוקדש למחקר ולקידום של האושר האנושי הנחשב כמכלול רחב של נטיות והתנהלויות אנושיות חיוביו. הפסיכולוגיה החיובית אינה מגדירה מהם חיים טובים או מאושרים, אך מעוניינת לעודד בני אדם להוקיר דברים בעלי ערך בעבורם.

אולי החידוש הגדול ביותר של הפסיכולוגיה החיובית הוא לגשת לבני-אדם מהצד הבריא שלהם ולא מהצד החולה. מאז ומתמיד התעסקה הפסיכולוגיה בפתרון בעיות נפשיות אך לא באיך אפשר לשפר נפשות רגילות. לכן הרעיון הוא שלא צריך ללכת לפסיכולוג או סדנה כמשהו לא בסדר בנו, אלא כאשר אנחנו רוצים לצמוח.

הפסיכולוגיה החיובית תדגיש את הכרת הטוב בחייו של האדם, את ההערכה והדימוי העצמיים שלו, את האותנטיות והקשר הרגשי לחוויות וכן את היחסים שלו עם זולתו ותכונות כמו אחריות או נדיבות. כל אלו ואחרים נחשבים כגורמים שביחד תורמים ל-well being של בני-אדם. טיפול או קורס פסיכולוגיה חיובית יבקשו לטפח עמדות חיוביות כלפי חוויות אישיות ולצמצם מחשבות שליליות ופסימיות. פסיכולוג חיובי יעודד קבלה והשלמה עם העבר ולבסס בהווה ובעתיד ערכים של שביעות רצון, רווחה, איכות חיים וחיים בעלי משמעות.

 

עם הפנים לעתיד

אחד מהבסיסים של הפסיכולוגיה החיובית הוא הקשר בין העבר וההווה שלנו לבין העתיד. מצבים חווייתיים ורגשיים בעבר או בהווה מובילים אל מי שאנחנו עתידים להיות, לפחות מבחינה אישיות. לכן יש חשיבות גדולה לטיפוח הוויה שמחה, בטוחה ואופטימית כדרך להבטחת שגשוג אישי. עם זאת, פסיכולוגיה חיובית לא מעוניינת רק בשגשוג אישי, או יותר נכון לומר כי לפחות חלק מהחוקרים בה מאמינים כי שגשוג אישי הוא בלתי-אפשרי ללא שגשוג של הסביבה והחברה. לכן טיפול פסיכולוגי חיובי עוסק לא רק באדם עצמו אלא גם ביחסים שלו עם סביבתו, מתוך הבנה כי אדם טוב ושמח חיה בסביבה אנושית טובה, ועל כן על מנת לדאוג לאושרנו עלינו להביט גם מעבר לעצמנו. לפסיכולוגיה החיובית לפיכך ישנם גם יישומים במשפחות, מוסדות-חינוך, מקומות עבודה ואפילו בתי-כלא.


תחומי עניין של הפסיכולוגיה החיובית

לפי אחד ממייסדי התחום, מרטין סליגמן, הוא ממוקד בטיפוח רגשות חיוביים, תוכנות אישיות חיוביות ומוסדות חיוביים. רגשות חיוביים עוסקים בהסתפקות בעבר, בשמחה בהווה ובתקווה לעתיד. תכונות אינדיבידואליות חיוביות מתמקדות בנקודות החוזק והמידות הטובות של האדם. מוסדות חיוביים מבוססים על חוזקות לשיפור יחסי הקהילה של אנשים. יש המוסיפים לרשימה זו גם יחסים חיוביים עם האנשים שבחיינו.

לסיכום, המיקוד של טיפול או קורס פסיכולוגיה חיובית יהיה בשאלות כמו מהו האושר בעבור אדם מסוים וכיצד ניתן לקיים אותו, מהי הרווחה הדרושה לאדם כדי לחיות חיים טובים ומה משמעות המושג "איכות חיים". השאלות הן לא למה אדם מגיע בחייו או מה הוא משיג, אלא כיצד האופן שבו הוא מתנהל משפיע באופן חיובי עליו ועל אחרים.

לא הכל ורוד: ביקורת החיוביות

הרעיונות והגישות של הזרם זוכים לביקורת מכמה כיוונים. ביקורת אחת טוענת כי חיוביות יתר יכולה לטפח באנשים אשליות ועיוותים לגבי מצבם האמיתי בחיים. ביקורת אחרת נוגעת לעיסוק יתר בעצמי ובמה שעושה לי טוב במקום מבט חברתי רחב יותר. יש מי שמדגיש כי רגשות שליליים הם חלק מהחיים וצריך לתת להם את מקומם הראוי בתוך מכלול החוויות שהופך אותנו לאנושיים. לאחרונה הוצע גם המושג "חיוביות רעילה" כדי לתאר אנשים שאינם נותנים מקום לחוויות ורגשות שליליים אצלם ואצל אחרים.

כאן בהמשך תוכלו למצוא אסופת מאמרים רלוונטיים.


עוד מאמרים על פסיכולוגיה חיובית:

עוד דברים מעניינים: