המהפך של 77–
המהפך של 1977 ועליית מנהיג הליכוד מנחם בגין לשלטון לאחר עשורים של שליטת מפא"י מאז קום המדינה אפשר לקבוצות תרבות שנבלעו להשמיע את קולן. תהליך זה לא קרה רק בגלל המאבק שבין האשכנזים למזרחים אלא גם בשל המאבקים בין האליטות הפוליטיות שבין ימין לשמאל. הליכוד, שנעשה שווה בכוחו לשמאל נתן משקל לכוחות הפריפריאליים, בעיקר של הציבור המזרחי.
הליכוד בראשות מנחם בגין זכה בתמיכת המזרחיים כ"כוח אנטי ממסדי" משום שהדגיש את הסולידריות של האומה היהודית במונחים של חוזק. במקרה של אופוזיציה רבת שנים, ניתנה להם אפשרות קלה יחסית להשתלב בפעילות במפלגה המועמדת לשלטון ולהגיע באמצעותה לעמדות כוח. ניידות הקול המזרחי מן המערך אל הליכוד יצרה מאז שנות ה-80 מציאות פוליטית חדשה לחלוטין, שבה נעשו שתי המפלגות הגדולות ביותר שוות בכוחן ובעצם קבעו מי יזכה בשלטון. במצב זה שתי המפלגות נוטות להעמיד דמויות מזרחיות בעמדות מפתח.
יש הטוענים שאירועי ואדי סאליב בסוף שנות ה-50 ועוד יותר, עלייתו של הליכוד לשלטון ב-1977 מסמנים את תהליך סיומו של כור ההיתוך שגרם למחאת עולי המזרח שקיבלה ביטוי דרך הברית שנכרתה עם הימין הפוליטי על ידי הצבעה בקלפי. כ-80% מעולי צפון אפריקה הצביעו ותרמו למהפך של 1977, וכתוצאה החל פרויקט שיקום השכונות.
הפוליטיקאים המזרחיים שצמחו בעיירות פיתוח, יצרו לעצמם מאחזים בטוחים במקומותיהם והם חשובים במיוחד למפלגות הלאומיות. בחירות 1977 היו בכנסת 12 חברים ממוצא מזרחי, בבחירות 1984 היו 31 חכ"ים וב-1988 מועמד מס. 2 מזרחי היה בלא פחות מ-5 רשימות כולל הליכוד והמערך. במציאות החדשה נעשתה גם הפוליטיקה העדתית ללגיטימית. בנסיבות אלו, המגזר הדתי הצמיח רשימות עדתיות שמנהיגיהם פועלים במוצהר למען עדותיהם על בסיס התארגנות קהילתית, פולחן ותפילה, כדוגמת ש"ס.
ראה גם: מהפך 77 – עליית בגין לשלטון בסיכום הקורס "ערכים בחברה הישראלית"