ראשיתו של השסע העדתי בישוב הישן תחת השלטון העות'מאני כשנוצרו מסגרות קהילתיות שונות לאשכנזים וספרדים. בני הישוב החדש שהגיעו במסגרת העליות הציוניות יצרו מסגרות חדשות כגון: מושבות, מפלגות, ארגוני פועלים, בתי ספר ועוד. מוסדות הישוב החדש שללו התארגנות עדתית מתבדלת והשסע העדתי בכנסת וברשויות המקומיות לא עמד על סדר היום הלאומי. ולמרות זאת, נוצרה הבחנה בין יוצאי אירופה לבין יוצאי ארצות האיסלאם שאותם אפיינו מוצא עדתי-מזרחי, דפוסי תרבות מסורתיים ומעמד חברתי נמוך.
השינויים בהרכב ארצות המוצא של העולים הם גורמי המהפכה הדמוגראפית הגדולה בישראל:
1. גידול ניכר בגודל המשפחות: ריבוי ילדים ופעוטות וזקנים.
2. שיעור המפרנסים ירד מאוד ושיעור התלויים גדל.
3. מספר החולים והנכים היה גדול והעיק על שירותי הבריאות שעמדו להתמוטט.
4. רק 15% מהאוכלוסייה הצטרפו למעגל העבודה.
אוכלוסייה זו הפכה לגרעין הקשה של אוכלוסיית המצוקה.
המוסדות הקולטים רצו להבטיח את דרכי הקיום הבסיסיים של מאות אלפי אנשים במצב של ארעיות מבחינת מגוריהם, תעסוקתם וניתוק מתרבותם מחד.
יהודי אירופה שעלו ב-1948 היו הראשונים בתור גם בדיור וגם בתעסוקה. הם נקלטו בערים ערביות נטושות ובשכונות נטושות בערים המעורבות, במחנות עולים ובמעברות. תהליך חיסול המעברות לבש אופי של בניית יחידות דיור סטנדרטיות קטנות באיכות נמוכה ולצורך תעסוקה הוקמו מפעלים עתירי כוח עבודה עם שכר מינימלי בעבודות בלתי מקצועיות וללא אפיקי קידום (ר' מפעלי הטקסטיל בעיירות הפיתוח של שנות ה-50). תשומת הלב בחינוך הוקדשה לחינוך העל יסודי ובחינוך היסודי נוצרו פערים בולטים בין איכות ההוראה אצל הותיקים וזו שביישובי הפיתוח ובפרברים שהיו מאוכלסים ע"י העולים החדשים וכך הם נדחקו אל תחתית הסולם הריבודי.
גם הגורמים התרבותיים, ההשכלתיים והמקצועיים של העולים ויכולתם להשתלב בחברה היוו שיקול במדיניות הקליטה. כך נוצרו פערים גם בין יוצאי המזרח, דוגמת העיראקים והמרוקאים. לא הייתה שפת דיבור משותפת, סגנון התנהגות דומה וקשרים אישיים המכונים בשפה העממית: "פרוטקציה".
השוני התרבותי בין עולי אירופה ויוצאי ארצות המזרח ובין הערכים של עולי המזרח לערכים הדומיננטיים של החברה הישראלית העמידו את הדילמה: האם ליצור כור היתוך או לשמור על פלורליזם? התביעה להסתגלות לדפוסי התרבות הארץ ישראלית המתהווה נתפסה כמובנת מאליה וגם העולים עצמם שאפו להשתתפות אקטיבית בעיצוב אורח החיים בישראל. (שונה הייתה העלייה מגרמניה).
