יחסי ישראל ויהדות התפוצות – סיכום

מראשיתה ראתה המדינה חשיבות עליונה בקשר עם יהדות התפוצות. גם במגילת העצמאות יש פנייה להתלכד סביב היישוב בארץ, לעלות ארצה ולסייע בבניין המדינה. יהודים רבים עלו בשנים הראשונות להקמת המדינה. לאורך שנות קיומה עלו למדינת ישראל יהודים מרחבי-העולם. בשנות ה-90 הגיעו גלי עלייה גדולים מברה"מ לשעבר ומאתיופיה שעוררו סוגיות חדשות סביב נושאי דת ומדינה בישראל בדגש על שאלת יהדותם של העולים.

אף על פי כן, מרבית העם היהודי עדיין נמצא בתפוצות ומדינת ישראל מנסה לקיים קשר הדוק עם הקהילות היהודיות בעולם. ממשלות ישראל רואות את ישראל כמרכז העם היהודי ומדינתו של העם היהודי. לגישה זו יש כמה משמעויות ובהן: עידוד עלייה, סיוע ליהודים, סיוע לקהילות יהודיות בעולם החינוך וטיפוח התרבות, והפעלת ארגונים יהודיים לחיזוק הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל.

מבחינתם של יהודי הגולה, קיומה של מדינת ישראל מעניק להם שייכות וביטחון ומהווה מקור להזדהות (ובשאיפה לגאווה). חלק מיהודי הגולה רוצים להיות מעורבים בנעשה בישראל. אלו תומכים בישראל כלכלית, פוליטית ועוד. בין השאר באמצעות השפעה על הממשלות במדינותיהם (בדגש על ארה"ב).

מערכת יחסי הגומלין בין ישראל והתפוצות היא נושא לדיון נרחב. בעוד שבעבר נפוצה הגישה שהגולה היא זמנית. כיום השתנה המצב, וישראל מכירה לא רק במציאות שבה יהודים רבים חיים מבחירה בתפוצות, אלא אף מבינה את החשיבות שבכך. בקרב יהודי התפוצות, קיימות תפיסות שונות לגבי הזיקה הרצויה בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל, כמו זכותם של יהודי התפוצות להתערב בנושאים בתחום הביטחון או בתחום יחסי דת ומדינה בישראל. יהודי התפוצות תומכים במדינת ישראל ומנסים להשמיע את דעתם בענייני המדינה. מה השפעתה של תמיכה זאת עלינו ועליהם והאם זו רצויה לנו? התשובות על כך רבות (וכך גם מספר הסוגיות שיכולנו לדון בהם בהקשר של יחסי דת ודינה בישראל אותם אנו נאלצים לחתום לפי שעה).

דת ומדינה בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, חברה ופוליטיקה בישראל

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: