חברה ופוליטיקה בישראל: חוקה בישראל

חוקה לישראל

סוגיית החוקה בישראל: שקולים עקרוניים מול שיקולים פוליטיים.

בישראל אין חוקה, ישנם חוקי יסוד. חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים בצורה שאפשר לשנותם. אפשר לשנותם רק ברוב יחסי בכנסת (יותר מ – 61 ח"כים). בחוקים רגילים צריך רק רוב בכנסת.

 

חוקי יסוד – נורמות בסיסיות שיהיה קשה לשנותם. חוק שמתייחס לתחום מסוים. חוקים שבסוף יהיה אפשר לאגדם לחוקה.

חוקהאוסף של חוקי על שניתן לשנותם רק ברוב יחסי בכנסת, חוקים שמסדירים את המשטר ומערכת היחסים בין הרשויות השונות. החוקה משריינת גם את חוקי הפרט.

ישנם שני סוגים של חוקה:

  1. חוקה פורמאלית – מסמך אחד או קובץ שהתקבלו כמקשה אחת ע"י הגוף המקונן, לדוג' ארה"ב.
  2. חוקה מטראלית – כללי יסוד שמאגדים חוקים שהתקבלו ברוב רגיל בכנסת, פסקי דין, מסורות, ונהגים שמקובלים כחוקה, גם אם זו לא התקבלה כמקשה אחת, לדוג' אנגליה.

 

בשנת 1987 קבוצת פרופסורים בראשותו של פרופ' אריאל רייכמן הקימה תנועה שנקראת "החוקה לישראל". הם הציעו שורה של עקרונות ונושאים שממנה תהיה מורכבת החוקה של מדינת ישראל,חוקים אלו לא התקבלו.

דוגמאות לחוקי הקבוצה:

  • לא ישללו ולא יוטלו חובות ולא יכפו איסורים מטעמי דת

1. בחירה בין נישואים אזרחיים לדתיים

2. בחירה בין קבורה חילונית לדתית

3. גידול חזיר

4. איסור להראות חזיר בפסח

  • כל בני האדם שווים בפני החוק

1. רפורמים וקונסרבטיבים

2. קצבאות של יהודים דתיים

3. חופש הביטוי

דמוקרטיה מתגוננת: בשנות השמונים הוצאו חוקים כדי להגן על הדמוקרטיה. הוצאו חוקים שאסרו על גזענות בישראל, כתוצאה מכך, תנועת כ"ח יצאה מחוץ לחוק. הוצאו מהחוק גם אנשים שמסיתים נגד מדינת ישראל.

החוק בישראל – התפתחות היסטורית:

החלטת החלוקה באו"ם קבעה שהאספה המכוננת של כל מדינה תקים חוקה דמוקרטית. ההכרזה על מדינת ישראל בשנת 1948, קבעה שמרגע סיום המנדט הבריטי ועד להקמת השלטונות הסדירים של המדינה תהיה חוקה. בגין דרש חוקה ובן גוריון שבהתחלה רצה חוקה, שינה את דעתו בשנת 1950 והתנגד לה, מכיוון שהוא היה צריך להקים קואליציה ביחד עם הדתיים. הדתיים התנגדו לחוקה, מכיוון שחוקי התורה הם לא דמוקרטיים, והחוקה תסתור את חוקי התורה. בשנת 1975 העלה שר המשפטים דאז, חיים צדוק, חוק להפוך את חוקי היסוד לחוקה ולתת לבג"צ את הכוח לשנות חוקים שסותרים את החוקה.

מגילת העצמאות: למגילת העצמאות אין תוקף של חוק, עקרונותיה תקפים רק אם אין חוק שסותר אותה

חברה ופוליטיקה בישראל

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות