טלוויזיה, שידור, שטף: דימויי מפתח בתיאוריה של הטלוויזיה/גריפסגרוד
מאמרו של גריפסגרוד "טלוויזיה, שידור, שטף: דימויי מפתח בתיאוריה של הטלוויזיה" דן בשלוש מטאפורות מרכזיות לגבי הטלוויזיה נכונות לסוף שנות ה-90'.
- ראיה למרחקים: הטלוויזיה מייצרת לאדם הקטן והפשוט את היכולת לראות למרחקים ובמיוחד שידור ישיר. האדם יכול לראות את כל העולם באותו הרגע. התכונה הזו מזינה את התחושה שטלוויזיה מביאה אמת, וזה מתחבר עם ציטוט, מה שנראה כ"ביקוש שאינו יודע שובע למציאות אמיתית בחברות מודרניות". הערה זו מסבירה את הרעב שלנו לריאליטי TV היום. אנחנו רוצים לראות כמה שיותר אמת, והערה זו מתחברת עם מה שלמדנו על צילום, יש חיפוש אחר האמת. לא בטוח שזה רק בחברה המודרנית. באיזשהו מקום הטלוויזיה מספקת את החיפוש אחר האמת. ככל שאנחנו מגלים שתוכניות הן מניפולטיביות, אנחנו מחפשים יותר ריאליטי.
- שידור: הטלוויזיה מפיצה מסר באוויר, ואנחנו רגילים לצרוך אותה בבית. הכוונה של צריכת הטלוויזיה כמכשיר ביתי היא בעיקרה כלכלית, כלומר שלתאגידים כלכליים היה אינטרס שאנשים יקנו מקלטים ויצפו בחיק המשפחה, ולכן הטלוויזיה לא הפכה לשידור ציבורי.
- טלוויזיה כשטף: ישנם כמה חוקרים שטוענים שהכוח של המדיום זה לא במסרים שמועברים בכל תוכנית, אלא עיקר הכוח הוא בכך שהיא מספקת רצף של טקסטים. זה לא משנה במה צופים, מנוחה = טלוויזיה.
מהו הקשר בין הטלוויזיה בתחילת דרכה לנושאי תעמולה מול דמוקרטיה?
הצפייה בטלוויזיה התרכזה בלבד באופן בלעדי באולמות צפייה ציבוריים שהכילו 40 עד 400 מקומות ישיבה. זו הייתה בחירה פוליטית שנבעה מהתפיסה כתעמולה היעילה ביותר היא כאשר בני אדם נחשפים לה בקבוצות גדולות.
יש להזכיר גורם נוסף באינטרס פוליטי של שליטה והשפעה על אוכלוסיות ניידות ומופרטות, או באינטרס אידיאולוגי של הפיכת הבית ליחידה עצמאית המספקת את כל צרכיה במונחי בידור וחוויות תרבותיות. מה שחסר כאן זאת הראיה החיובית של השידור, כצורה חברתית המתאימה גם לדמוקרטיה .
כיצד הטלוויזיה האמריקאית מתייחסת לקהל צופיה? כיצד הטלוויזיה האירופאית?
המסחריות האמריקנית מול השירות הציבורי האירופי. בארה"ב התפתחה הטלוויזיה על פי מודל הרדיו המסחרי, שבמקור מימנו המפרסמים תוכניות שלמות באמצעות מתן חסות, ואפילו התאימו חלקי את הפקת התוכניות והתכנים לאינטרסים המסחריים שלהם. ההיגיון מאחורי השידורים היה אינטרס מסחרי לשיווק המוצרים.הפנייה לצופים הייתה בראש ובראשונה כצרכנים.
הטלוויזיה האירופית היא נבנתה בצורה אחרת הממשלות התערבו בסוף שנות ה – 20 ובראשית שנות ה – 30 והקימו תאגידי שידור מונופוליסטיים תפיסת יסוד מרכזית הייתה כי השידורים אמורים לשרת את "האומה" ככלל, ולכן עליהם לספק עניין משותף ותפריט תוכניות מותאם למגוון טעמים ותחומי עניין. הרעיון היה להבטיח כי כולם עניים או עשירים בני כפר או בני עיר יכלו לקחת חלק במשאבים שסיפק שירות השידור הציבורי.
מהו הקשר שנוצר בין חוויות הצפייה בטלוויזיה לבין חווית קריאת העיתון ומהו המונח שמציין קשר זה?
קהילה מדומיינת– התפוררות הקהילות המסורתיות, משפחות ובתים נמצאו בתנועה מה שהותיר אותם מבודדים יחסית. השידור הריכוזי היווה גם תשובה לצורך שחשו השלטונות המרכזיים להגיע ביעילות אל כל האזרחים עם מידע חשוב וגם מכשיר מועיל ביותר ליצירת ה "הקהילה המדומיינת" ההרמונית והיציבה של מדינת הלאום.
מהי הבו זמניות או המידיות הקיימת בטלוויזיה לפי גריפסרוד?
הבו זמניות והמידיות בטלוויזיה הוא השטף, וגריפסרוד מתאר זאת דרך סיפורו של חוקר הספרות הבריטית ריימונד ויילימס שצפה לראשונה בטלוויזיה אמריקאית וכך הוא אומר "… עד עכשיו אינני בטוח מה מתוך השטף הכללי הזה נקלט במוחי. נדמה לי שקלטתי כמה אירועים שהתרחשו בסרט הלא נכון, וכמה מהדמויות בפרסומות השתלבו בסצנות מן הסרט, במה שהפך – חרף כל הצרימות המוזרות שנצרו לפרקים – לזרם אחד וחסר אחריות של תמונות ותחושות"
"דומה הדבר לניסיון לתאר קריאה של שני מחזות, שלושה עיתונים, שלושה או ארבעה כתבי עת, וכולם באותו יום שבו ביקרת גם במופע בידור ובהרצה ובמשחק כדורגל… חווית הטלוויזיה מאחידה אותם בדרכים חשובות".
