שלטון החוק: מהר סיני עד המהפכה האמריקאית

שלטון החוק, הרעיון שיש חוק אחד שאליו כפופים כל בני האדם החברים בחברה ללא יוצא מהכלל, הוא לא רעיון מובן מאליו בהיסטוריה האנושית. במשך אלפי שנים ראו עצמם שליטים ובני-מעמדות עליונים כעומדים מעל לחוק, או שיצרו חוק אחד להם וחוק אחד להמונים. סיפור התפתחותו של הרעיון הזה, שרק קצהו מובא כאן, הוא סיפור התפתחות היסודות של הדמוקרטיה המודרנית.

גרסאות עתיקות של הרעיון

אחד מהשליטים שחשבו שהם אל היה ככל הנראה פרעה המצרי. אולם כאשר בני ישראל יוצאים ממצרים מקבלים את התורה בהר סיני התנ"ך מדגיש כי לא רק שכל העם נוכחים בעת קבלת התורה אלא גם שכולם שווים ביחס למחויבות אליה. בהמשך, בספר ויקרא, נכתב כי "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה" (כ"ד כ"ב). מה שמבטא את הרעיון כי כולם שווים בפני החוק, וכי אפילו משה לא נמצא מעליו.

הפילוסוף היווני אפלטון, בספר "המדינה" שלו, מדמיין אמנם "מלך פילוסוף" שנמצא מעל החוק שאליו כפופים כל השאר, אך הוא בטוח כי מלך כזה בחוכמתו הרבה ינהג גם הוא על פיו. המדינאי והפילוסוף הרומי קיקרו צוטט כאומר "כולנו משרתי החוק על מנת להיות חופשיים".

ישנן ראיות לכך שגם בסין הקדומה היו רעיונות הדומים לשלטון החוק כבר במאה השלישית לספירה. כאשר קמה האימפריה המוסלמית במאה ה-7 החוק שלה קבע כי אין איש פטור ממנו, אפילו לא הח'ליף (מחליפו של מוחמד) עצמו. הגרסאות המוקדמות של עקרון שלטון החוק החלו לעלות גם באירופה של ימי הביניים, למשל באירועים שהביאו לכתב הזכויות "מגנה כרטה" שהעביר זכויות מהמלך ג'ון לברוני אנגליה.

שלטון החוק בעת החדשה

הרעיון של עליונות החוק תפס תאוצה בקרב הוגי הנאורות החל מהמאה ה-17 ואילך. יחד עם רעיונות האמנה החברתית הוא קידם תפיסה של ריבונות המשותפת לכלל העם, ועל כן אין אדם הפטור מחוקיה. רעיונות אלו באו לידי ביטוי במהפכה הצרפתית ובמהפכה האמריקאית. הוגה הדעות האמריקאי החשוב תומאס פיין כתב כי "באמריקה, החוק הוא המלך. שכן כפי שבממשלות אבסולוטיות המלך הוא החוק, כך במדינות חופשיות החוק צריך להיות המלך, הוא ולא אחר". 

הרעיון של עקרון שלטון החוק המשיך להתפתח במחשבה המערבית הליברלית ונעשה לאחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה המערבית.

עוד דברים מעניינים: