סיכום מאמר: מדיה באימפריות עתיקות\ הרולד איניס

Media in ancient empires/ Harold Innis

מדיה באימפריות עתיקות\ הרולד איניס

ההפצה של ידע על פני מרחב וזמן בעזרת כלי תקשורת נייד או נייח. הטיה של זמן או מרחב משמעותה היא הבנה של מנין נובע הכוח של המדיוםמכושר עמידותו לאורך זמן או יכולת הפצתו על פני מרחב.

מה הקושי של שימוש בכל מדיום (כמו הפפירוס מול לוח האבן)?

פפירוס – נדרש צמח מיוחד (פפירוס) שגדל על גדות הנילוס, העיבוד של הנייר הוא ארוך ומורכב (שתי וערב, ייבוש, השטחה), חשש משריפה.

לוח האבן – כבד, מסורבל, כתיבה לא חופשית, קשה לשימוש, אינו נייד.

חימר – דורש מקור מים או לחות זמינים, רגיש לטלטולים ולרטיבות, קשה לניוד.

לסיכום – לכל מדיום יתרונות וחסרונות בהיבט השימוש והשימור, במאמר מוצג הפפירוס כעדיף והנוח מכולם באותה תקופה. הסדר – אבן, חימר, פפירוס.

כיצד החברה במצריים משתנה בעקבות המצאת הפפירוס לפי איניס?

בעקבות המצאת הפפירוס התאפשרה קלילות מחשבתית שנובעת מאופי הכתב המחובר והמהיר שאפשר המדיום החדש. מגמה זו פירושה עוררות של עניין, התבוננות והגות. העלייה בכתיבה ביד הביאה לחילון הכתיבה, המחשבה והפעילות. המהפכה החברתית שנוצרה בין הממלכה הישנה והחדשה במצריים התאפיינה ברהיטות ובהחלפתה של ספרות דתית בספרות חילונית. הכתיבה, שהוגבלה עד מהפכת הפפירוס לצרכים ממשלתיים, כלכליים, מאגיים ודתיים, הפכה שכיחה יותר ואפשרה כעת אדמיניסטרציה יעילה יותר של מוסדות החברה. השימוש בפפירוס הביא לפישוט ההירוגליפים לכדי תווים פשוטים יותר בתגובה לדרישה לסוג כתב מהיר ופשוט וכתוצאה מהעלייה בקריאה ובכתיבה. לבלרים הופקדו על איסוף מידע וניהול התקבולים והמעשרות מהאיכרים והם הפיקו דו"חות שהיו קריאים ומובנים לעמיתיהם. אחרי 2000 לפנה"ס פעל במצרים צבא לבלרים שהחזיק בכל סמכויות הניהול במדינה. אוריינות נחשבה כעת למקפצה בדרך להצלחה ומעמד חברתי. הלבלרות הפכה למעמד נחשק והכתיבה למקצוע מועדף. העוסקים בו זכו להקלות במס, עבודה שלא הצריכה מאמץ פיזי, והנאה ממנעמי השלטון.

כיצד הפפירוס מאפשר לשמר ידע? כיצד הפפירוס מוביל לשינויים פוליטיים? מהי ההשפעה בתחומי הדת?

השינוי מהסתמכות על אבן כמדיום לכתיבה להסתמכות על פפירוס, והשינויים במוסדות הפוליטיים והדתיים יצרו לחץ אדיר על החברה המצרית. עד מהרה נכנעה מצריים לפלישה מעמים המצוידים בכלי מתקפה חדישים. בין השנים 1580- 1660 לפנה"ס הייתה נתונה מצריים תחת כיבוש זר. התרבות המצרית התנגדה לכיבוש הזר ופעלה לארגון מחדש ומתקפת נגד.

התפשטות הכתיבה לאחר הזעזוע מהמלחמה אפשר את עלייתן של כתות חדשות אשר סגדו לאלים הורוס ואוזיריס, אשר לא היו פוליטיות ושרירותיות ככת רה ואפשרו ליחיד יותר משמעות וסיפוק בחייו. האל אוזיריס נעזר בתחות' כואזיר (שר גבוה), לבלר קדוש ואדמיניסטראטור. מילים היוו כוח. שמות האלים היוו חלק ממהות הקיום וכוחם של הלבלרים השתקף באלים עצמם. הדת והמאגיה הפכו לעצמאיות ונפרדות זו מזו.

גם בכל המהפכות- הפפירוס אפשר לשמר את הידע באמצעות יכולת האחסון שלו והניידות שלו במרחב גדול יותר.

מהי הבעייתיות של החימר? כיצד תרם לוח החימר לשינוי הגיאוגרפי של שומר?

החימר דרש כתיבה בעת שהחומר עוד רטוב, ולכן נדרשה הקפדה והכנה מהירות במיוחד של החימר. הכתיבה עצמה דרשה מאמץ ומיומנות רבה. כדי לוודא שהכתב לא יימחק מהחימר הוא נאפה באש שהפכה את החומר לקשה אך גם שביר. פירושה של עובדה זאת, והעובדה כי מדובר היה בחומר כבד יחסית (בעיקר בהשוואה לפפירוס) הייתה כי לוח החימר היה חסר ערך כאמצעי תכתובת בשל בעיית הניוד. שומר היא מדינה.מורכבת מערים רחוקות. השתמשו בחימר לניהול רשימות אדמיניסטרטיביות. כי היה חומר ניתן להעברה והתחילו להעביר בין הערים ונוצר קשר. המקדשים הפכו לארגונים בעלי כוח ארגונים. בגלל אפשרות הכתיבה על החימר. נוצר יותר קשר בין הערים מבחינה ניהולית.

היסטוריה של אמצעי התקשורת

סיכום מאמרים בתקשורת

עוד דברים מעניינים: