אשליית הבחירה הדמוקרטית/ נייגר

מאמרו של נייגר, "אשליית הבחירה הדמוקרטית", עוסק בתוכניות ריאליטי בישראל, מנסה לבחון את יחסי הגומלין הייחודים שנרקמים בין הצופים לתוכניות המציאות. כלומר, כיצד תוכניות הריאליטי (בהסתמכות על פורמט תוכניות מבוססות משוב) גורמות לנו הצופים להזדהות ולשתף פעולה?

לטענתם זה קורה ב-2 דרכים: פורמט ותוכן

• פורמט- מושתת על 3 מרכיבים:

1. מרכיב השיטה הדמוקרטית- בחירה של המועמד החביב עליי ביותר.
2. מרכיב ההכתרה המהירה- בכל תוכנית מכתירים מישהו
3. מרכיב הפלורליזם הממוסד- מצד אחד יש פן פלורליסטי אך יחד עם זה הוא ממוסד.

• תוכן– מושתת על 3 מרכיבים

1. מרכיב הזרם המרכזי- רוב המתמודדים בחרו שירים שפונים למרכז- יישור קו עם התרבות הדומיננטית
2. מרכיב הסינדרלה- מי שכבש את הגמר, חלש שעשה את הבלתי יאומן.

לסיכום- למרות שז'אנר תוכניות המציאות נוטה לעטוף עצמו בחזות פלורליסטית פוסט מודרנית המקדשת את המשחק האנרכי נטול הגבולות, המאמר של נייגר, "אשליית הבחירה הדמוקרטית", מציג את תפקידם החשוב של יוצרי התוכניות ושל המפרסמים בהבניית המציאות, בהבניית מסרים תרבותיים,חברתיים ופוליטים שמחזקים את יסודות ההגמוניה.

תקשורת המונים

סיכומי מאמרים בתקשורת המונים