משה ונסיכים-עבדים אחרים: חילופי מעמדות אצל גיבורים מיתולוגים

קונפליקט הזהות של משה בשמות פרק ב', בין נסיך מצרי לבן-עבדים עברי, הוא חלק מרכזי בדמותו. אולם הסיפור על גיבור מכונן שעובר בין מעמדות חברתיים הפוכים בדרכו לחולל שינוי מרחיק לכת אינו בלעדי לאבי האומה העברית.

הפסיכואנליטקאי אוטו ראנק חקר מגוון רחב של סיפורי מתרבויות שונות אודות גיבורים מייסדי דתות, ערים, ממלכות ושושלות. לטענת ראנק, למרות השוני הרב בין הסיפורים ניתן למצוא בהם מכנה משותף:

"הגיבור הוא ילדם של הורים מיוחסים ביותר, בדרך כלל בן-מלך. להתהוותו קודמים קשיים, כגון פרישות או עקרות ממושכת, או קיום חשאי של היחסים בין ההורים בגין איסורים או מכשולים. בזמן ההריון, או אפילו לפני כן, מתקבלת בשורה (חלום, אורקל) המזהירה מפני הלידה ומתריעה מפני סכנה המאיימת (בדרך כלל) על האב [ראו מדרש על מדוע ציווה פרעה להשליך ילדים ליאור ]. 

כתוצאה מכך נגזר על היילוד, בדרך כלל ביוזמת האב או ממלא מקומו, למות או להינטש, בדרך כלל הוא נשלח בתיבה על המים. אז הוא ניצל על ידי בעלי חיים או על ידי פשוטי העם (רועים)… בהתבגרו, אחרי תהפוכות שונות ומשונות, הוא שב ומוצא את הוריו האצילים, נוקם באביו מחד גיסא, וזוכה להכרה, לגדולה ולתהילה מאידך גיסא" (מתוך: פרויד, "משה האיש", 19). 

בין הדמויות המיתולוגיות שמונה ראנק התואמת את התיאור הזה ניתן למצוא את סרגון האכדי, אדיפוס, קרנה, פריס, טלפוס, פרסאוס, הרקלס, גילגמש, אמפיון ועוד. אליהם ניתן להוסיף גם את דמותו של בודהה ואילו זיגמונד פרויד קשר אליהם את דמותו של משה.

משה כילד. לורנס אלמה טדמה. 1904

אולם קוראים חדי עין ישימו לב שאף על פי שמרכיבים רבים בתיאורי הגיבור של ראנק נמצאים בסיפור של משה, הם לא בדיוק מופיעים באופן הרגיל. בעוד שהגיבור הקלאסי של ראנק הוא ממוצא אצילי וגדל בבית עניים, גורלו של משה הוא בדיוק הפוך. משה בהתאם גם אינו ניצל על ידי פשוטי עם אלא על ידי נסיכה. ולבסוף, משה אינו חוזר בבגרותו לנקום באביו הביולוגי אלא דווקא ב(ממשיכו של) זה המאמץ. 

 

 

בטח יעניין אותך גם:

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

אסטרולוגיה ותאווה: מדוע ציווה פרעה להשליך ילדים ליאור

עוד דברים מעניינים: