שמות פרק א' – סיכום

תקציר: ספר שמות פרק א' מתחיל בתיאור בני יעקב שירדו למצרים ושגשוגם במספרים (פסוק א-ז). הוא ממשיך בעליית מלך חדש במצרים שחושש מעם ישראל הגדול ומחליט להפוך אותם לעבדים(פסוק ח-טו). בסוף פרק א' מובאות גזירות פרעה להמית את ילדי ישראל. הפרק ממשיך עם סירובן של המיילדות, ומסתיים בצו של פרעה להשליך כל בן זכר ישראלי אל היאור.

הקדמה: קורות עם ישראל במצרים

פסוקים א-ה של שמות א' מונים את שמות בני-ישראל במצרים ומסכמים את מספרם ב-70 יחד עם יוסף. פסוקים ו-ז מתארים את מותו של יוסף ואת ריבוי הגדול של עם ישראל. (יש לשים לב לריבוי פעלי הריבוי בפסוק ז: "פרו", "ישרצו", "וירבו", "ויעצמו, וכל זה "במאד מאד" עד ש"תמלא הארץ אותם").

מלך חדש שלא ידע את יוסף

בפסוקים ח-ט של שמות א' קם מלך חדש במצרים "אשר לא ידע את יוסף". הכוונה היא שהוא לא זכר את החוב הגדול שהיה לפרעה הקודם ליוסף שביסס את ממלכתו והציל אותו משנות רעב. המלך החדש רואה את עם ישראל הגדול וחושש מכוחו. כתוצאה מכך בפסוקים י-יא הוא זומם לפגוע בעם העברי כדי שלא יהיה "גיס חמישי" הנלחם במצרים מבפנים. הפתרון של פרעה הוא לשעבד את בני ישראל ולהטיל עליהם להקים "ערי מסכנות" (ערי אכסון). אך המזימה לא מצליחה וככל שהמצרים מענים את בני ישראל כך הם "פורצים" כלומר פורים.

גזירות הילודה וגבורת המיילדות

בעקבות הכשלון פרעה לא מפסיק את שעבוד העברים. אך הוא כן מעלה את המאמצים נגדם. בפסוקים טו-טז הוא מורה למילדות העבריות להרוג כל בן עברי זכר ברגע לידתו. המיילדות מסרבות לפקודה הנוראה וכאשר המלך שואל אותן על כך הן משיבות כי העבריות יולדות בכוחות עצמן. בפסוקים כ-כא אלוהים גומל למילדות על הסירוב שלהן להרוג את צאצאי ישראל. אך פרעה לא מבין את המסר והוא מצווה על כל עמו להשליך ליאור כל בן עברי זכר ולהשאיר רק את הבנות.

למה לשים לב בשמות פרק א'

אמצעים אמנותיים: ריבוי פעלים (פס' ז'), מילים מנחות: שורש ע.ב.ד ושורש י.ל.ד.
מבנה הפרק: מצבם של בני ישראל הולך ומחמיר. משגשוג בראשית הפרק לסכנת כלייה בסופו.
מטרת הפרק: אקספוזיציה היסטורית שקושרת בין סוף ספר בראשית לספר שמות ומכינה את הרקע לסיפור משה ויציאת מצרים.

סיכום הבא: שמות פרק ב'