תהליך העבודה העיתונאית

תהליך העבודה העיתונאית/ סוגים של חדשות

מבוסס על מחקר של מאמר ומחקר שכתבה גיי טוכמן. היא עסקה ברובד הארגוני של העבודה החדשותית. היא ישבה במערכות עיתון ובחדרי חדשות של טלוויזיה וצפתה בתהליך העבודה של אנשי החדשות. איך הם עובדים, איך הם ממיינים, איך הם משלבים וכו'.

טוכמן מצאה שהם מוצאים דרכים לעשות זאת, הם מקטלגים דברים לפי נושאים, טרמינולוגיה והבחנה בין סוגים שונים של חדשות.

* הבחנה 1: בין חדשות קשות לחדשות רכות –

חדשות קשות – החלקים הכבדים במהדורה, אירועים בעיקר בנושאים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, שמידת האקטואליות שלהם לרוב מחייבת פרסום מיידי ומדובר באירועים שניתן לפרש אותם, ניתן לנתח אותם. ישנה הצגה עובדתית של אירועים שנתפסים כבעלי ערך חדשותי. לדוג': הצעת החוק, תאונת רכבת, נאום בקונגרס.

חדשות קשות מתחלקות למספר סוגים: (תלויים אחד בשני בד"כ, מתפתחים אחד בעקבות השני)

1. חדשות נקודתיות – חדשות על אירוע בנקודת זמן מסוימת במקום מסוים. דיווח ראשוני על אירוע מסוים. כל סוגי החדשות מתחילות מתישהו על חדשות נקודתיות. לדוג' תאונת רכבת, רצח, התפרצות הר געש וכדומה.

2. חדשות מתפתחות – חדשות על אירוע שהפרטים והעובדות עליו נחשפות בהדרגה לאורך זמן. הרבה סוגים של אירועים הפכו כחדשה נקודתית אבל הפכו לחדשה מתפתחת. לדוג': פיגוע, תאונת מטוס, הסיפור של דודו טופז. עובדות ממשיכות להתווסף מידי יום.

3. חדשות מתמשכות – חדשות שקשורות באירוע מתמשך שמניב מידע שמתקשר למה שכבר התפרסם. לדוג': סיקור המשפט של מייקל ג'קסון, הצעת חוק שדנים בה תקופה ארוכה, הסכם שלום. זה בד"כ בתחומים שיש כתב לכל תחום.

* 3 סוגי החדשות יכולות להיות מתוזמנות/ לא מתוזמנות/ ללא תזמון

א. חדשות מתוזמנות – חדשות על אירועים שצפויים מראש, שמועד הפרסום קבוע וידוע מראש. לדוג': דיווח על השבעה בכנסת, נאום של ביבי, בחירות וכדומה.

ב. חדשות לא מתוזמנות – חדשות על אירוע שהוא בלתי צפוי, מועד הפרסום שלו לא ידוע, חדשות מפתיעות. הן יכולות להיות גם חדשות פורצות, שבאים לידי ביטוי במבזק פתע. לדוג': פיגוע, אריאל שרון אושפז בבית חולים.

ג. חדשות ללא תזמון – מתייחס בד"כ לחדשות רכות, שמועד הפרסום שלהם הוא גמיש, ואין חשיבות לזמן הפרסום. לדוג': דובה בספארי שילדה תאומים.

– "איזה סיפור" – מושג שממחיש את הערך החדשותי המאוד מאוד גבוה של אירוע מסוים שהוא בלתי צפוי, והוא משבש לגמרי את תהליך העבודה העיתונאית. לדוג': רצח רבין, המוות של הנסיכה דיאנה, פיגוע במגדלי התאומים.

חדשות רכות – כתבות או סיפורים שיש להם צד אנושי, הם עוסקים בחייהם של בני אדם, מדובר בפן של הצבא של הסיפור, הפרסום בד"כ לא מותנה בעיתוי אקטואלי. אלו סיפוריים אישיים שלא מותנים בתאריך פרסום כלשהו. סיפורי מגירה שנמצאים במגירת הכתבים ושיש זמן פנוי במהדורה משבצים אותם. לדוג' נהג אוטובוס בעיר גדולה שמקדם את כל הנוסעים שמקדם את הנוסעים בברכת בוקר טוב עליזה ומכיר את כל הנוסעים.

איך מחליטים בסופו של דבר העיתונאים מה הופך אירוע לחדשה?

* אילוצי מערכת:

1) ממד הזמן – לפעמים יש לחץ של זמן והאירוע דורש בדיקה נוספת. שדר ממהר לצאת עם פרסום של ידיעה, שלא נבדקה באופן מלא ואח"כ מתגלים פרטים שהיו חסרים או לא ברורים שפוגעים בידיעה ובאמינות של העיתון. לדוג': ההתרסקות של המעבורת קולומביה. העיתונאים כבר היו ערוכים לשידור, בעיתונות המקוונת היה כתוב שהמעבורת נחתה בשלום. העורכים מיהרו מהר מאוד להכניס לארכיון, ומייד החליפו את הכתבות.

2) מחסור בכוח אדם – זה פוגע בכך שלפעמים חסר כתב בתחום מסוים, או במקום ספציפי.

12 עקרונות הברירה (גלטונג ורוגה)

* פרמטרים שקשורים לאירוע עצמו, העיתונאי יחליט בהסתמך על הקריטריונים אם אותו אירוע שווה חדשה או לא.

* גלטונג ורוגה, צמד של חוקרים סקנדינבים שבדקו בסקנדינביה את אופי הטיפול של העיתונאות ב3 משברים בינלאומיים שהתרחשו בערך באותה תקופה. הם התעסקו בחדשות חוץ אבל המודל שלהם ישים לכל סוגי החדשות.

* הם מצאו שיש 12 קריטריונים שמרכיבים על תהליך הברירה של האירועים, והמסקנה שלהם הייתה שככל שהאירוע יענה על יותר קריטריונים כך יש סיכוי גדול יותר שהוא יהפוך להיות חדשה. ישנם קומבינציות "מנצחות" שהשילוב שלהם חזק יותר.

1)  מימד הזמן – מה המועד של האירוע ומשך התרחשות האירוע.

2)  סף הערך – גודל האירוע, העוצמה שלו, ככל שהאירוע גדול ובעל עוצמה גדולה יותר הוא יהפך לחדשה.

3)  בהירות – ככל שהאירוע ברור יותר כך יש לו סיכוי טוב יותר להפוך לחדשה

4)  קרבה תרבותית ורלוונטיות – ככל שהאירוע קרוב יותר לנמענים כך הוא יזכה ליותר תשומת לב. לדוג: פיגוע בבית כנסת יהיה יותר קרוב לנו מאשר לפיגוע בכנסייה

5)  התאמה לציפיות מוקדמות – גם של העיתונאי וגם של הנמען. עד כמה אפשר להכניס את אותו אירוע לתבנית מוכרת. לדוג': דיאנה מתויגת כמלכת הלבבות.

6)  היות האירוע בלתי צפוי – ככל שהוא בלתי צפוי ככה הערך שלו גבוה יותר.

7)  המשכיות – ככל יש פוטנציאל להמשכיות, זה ימשיך להשפיע ויגדיל את הרלוונטיות.

8)  הרכב או מבנה – מתייחס לקומפוזיציה של העיתון כולו, עד כמה אותו אירוע מתלבש טוב בעיתון באותו יום. להסתכל על התמונה הרחבה, לא לשפוט אותו כעצמו, אלא ביחס לעיתון כולו.

9)  אירועים שקשורים למדינות עלית – ככל שהאירוע עוסק במדינות עילית כמו ארה"ב או אירופה סביר להניח שיפרסמו את זה.

10)   אירועים שקשורים לאנשי עילית – דמויות מפתח בפוליטיקה, בבידור, בתרבות, בכלכלה וכדומה.

11)   מימד של האנשה/ פרסונליזציה – לוקחים סיפור אנושי ומשלב בהם סיפור אמיתי. לדבר על הרעב ולצלם ילד מחפש אוכל

12)   מידת השליליות – ככל שהאירוע שלילי יותר ככה הוא יהווה חדשה.

קומבינציות מנצחות: מדינות עילית ושליליות, אנשי עילית ושליליות וכדומה.

ז'אנרים תקשורתיים

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות