מצב לא נעים מתפתח בבראשית פרק י"ג. אברם ולוט חוזרים לארץ כנען ממצרים עם רכוש גדול הכולל מקנה וצאן כה רבים עד שמתפתחים סכסוכים בין הרועים של אברם ורועי לוט. בתנ"ך כתוב כי "ולא־נשא אתם הארץ לשבת יחדו" (בראשית י"ג, ו'), או במילים אחרות: "הארץ הזו לא גדולה מספיק בשביל שנינו".
אברם מחליט כי המעשה הנכון הוא להיפרד מהאחיין היתום שהיה לו כבן מאומץ. כדי לשמור על שלום משפחתי הוא אומר ללוט: "הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואם־הימין ואשמאילה". כלומר: כל הארץ לפניך, ואם אתה תלך לשמאל אני אלך לימין ולהפך".
השיבה לגן העדן?
בבראשית י"ג י-י"א נכתב: "וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה… ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו". לכאורה הסיבה שבוחר לוט בסדום היא פרקטית: מים. אולם מבט מקרוב על הפסוק עלול להציע רמז נוסף: "כי כלה משקה לפני שחת ה' את־סדם ואת־עמרה כגן־ה' כארץ מצרים". כמה פרשנים ובהם הרמב"ן קישרו את הפסוק הזה עם תיאור גן-העדן: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב', י') ועם תיאור ארץ מצרים המושווית לגן-העדן בספר דברים פרק י"א. רמז נוסף לקשר עם גן-העדן יכול להמצא בביטוי "ויסע לוט מקדם" (בראשית י"ג, י"א) המתקשר עם "ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת" (בראשית ג', כ"ד).
אך אם לוט באמת שאף לחזור אל גן-העדן הקדום, או למצב דמוי גן-עדן, הרי שהוא עתיד לגלות כי המקום זה כבר אינו קיים. "ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד", ולוט יראה בהמשך בדיוק עד כמה רעים וחטאים. ללוט היה סוף רע ומר (עירו חרבה, אשתו הפכה לנציב מלח ובנותיו אנסו אותו) משום שנמשך אל השפע והעושר של ערים שנדמו כגן-עדן, אך התגלו כהפך הגמור.
עוד דברים מעניינים:
סדום ועמורה גרסת יוון: המיתוס של פילמון ובאוציס
"לך לך" כמסע גילוי עצמי – דמותו של אברהם בקבלה
הקשר הסמוי בין האישה והנחש? משמעות השם חוה בסיפור גן העדן
