מבנה, משמעות והמספר בסיפור "יגון"

מבנה הסיפור "יגון"

הסיפור "יגון" איננו מגיש עלילה ממש בעלת התפתחות, אלא מערך של אפיזודות (תמונות המתארות מפגשים שונים), שבאות בזו אחר זו, ומציגות את הניסיונות הנואשים של יונה ליצור קשר עם אנשי העיר ואת הכישלונות הצורבים הגורמים לו מועקה כבדה.

אקספוזיציה (מצג)

תפקידה של האקספוזיציה הוא להציג את הפרטים הנוגעים לרקע (מקום, זמן, דמויות) הדרושים לקורא לשם הבנת עיקר הסיפור, נושאו ומהלכיו. באקספוזיציה ניתן המידע אודות יונה, מקום הימצאו וזמן התרחשות העלילה.

הזמן: דמדומי ערב, חורף קשה; המקום: לב לבה של עיר גדולה ברוסיה.

הסיבוך (הבעיה)

יונה נמצא בעיר הגדולה, הרחק מכפר מגוריו, בודד מאוד ואחוז יגון עקב מות בנו. הוא מנסה למצוא אוזן קשבת שתשתתף מעט בצערו וכך תקל קמעה על יגונו.

התפתחות העלילה

סדרת המפגשים עם הדמויות השונות, אך ללא הצלחה.

סיום הסיפור; התרה

ה"פתרון" של יונה – הוא שופך את לבו בפני סוסתו.

משמעות מבנה הסיפור

  • כל מבנה שחוזר על עצמו משמעותו הדגשה: מצבו של יונה חמור, הוא מצוי במצוקה נפשית והוא ניצב מול האטימות האנושית שמקיפה אותו בעיר הגדולה. חזרה על ניסיונות וכישלונות מדגישה:
  1. את מצבו העגום והנואש של יונה.
  2. את אטימותה של החברה האנושית, שאינה קשובה לבדידותו ומצוקתו של היחיד. איש איש – עסוקים כולם בענייניהם והם אדישים ומחוסרי עניין בנוגע למצוקות של אחרים.

המספר הכל יודע

המספר הכל יודע מצוי מחוץ לעולם המסופר ויכול להבין ולדעת הכל, גם את מחשבות ורגשות הדמויות. המיוחד במספר זה, שהוא לא רק נצמד לתודעת הגיבור יונה העגלון, אלא גם למחשבות סוסתו, ובכך הוא יוצר האנשה: מצב שבו חפצים, בעלי חיים ושאר פרטים לא אנושיים מקבלים תכונות אנושיות.

תפקידי המספר

  1. גורם לקורא להזדהות עם יונה ועם תחושת הבדידות.
  2. מציג את עמדתו של הסופר בנוגע לקיום האנושי בעולם, ולבדידות שהיא

חלק בלתי נפרד מקיום זה. זוהי ראייה פסימית אודות חיי האדם.

עוד דברים מעניינים: