סיכום מאמר: גנאיים, רפאלי, ועזאיזה \ 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל'.

:  גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009). 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל'.

המאמר מציג ניתוח של תמונת השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית תוך כדי בחינה של נתונים דמוגרפיים ותרבותיים. ההשוואה היא אל מול החברה היהודית וכמו כן אל מול תת קבוצות פנימיות בתוך החברה הערבית. זהו מחקר ראשון מסוגו שיהווה בסיס למחקרים עתידיים.

המחקר מבוסס תיאורטית על תיאוריית הפצת החידושים, גישת הפער הדיגיטלי (פער הידע) ותיאוריות  תרבותיות.

שימוש באינטרנט מעיד על קידמה – חברה מתקדמת דורשת שימוש מושכל ורציף ברשת האינטרנט. כך מחקר זה אמור לסייע בהפצת טכנולוגיות מידע, סגירת פערים דיגיטליים ואולי אף חברתיים. גורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטמעתו של האינטרנט: הכנסה,השכלה,תשתיות,מודעות לתופעה, נורמות חברתיות ועוד. אלו הם הגורמים שייבדקו במחקר.

כאמור, המחקר יעסוק בתיאוריית הפער הדיגיטאלי שחשוב שנכיר לצורך הלימוד למבחן ולכן אתרכז בעיקר בתוצאות בדגש אליו.

פער דיגיטאלי – הבדלים בין קבוצות בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית (בעיקר באינטרנט). המגבלות בתחילה הוגדרו כמגבלות נגישות בלבד אך נוכחו לגלות שישנן מגבלות שמעבר לכך כמו למשל- שפה ותרבות. האו"ם מדווח על פער דיגיטלי עולמי עצום. הפערים הדיגיטליים מופיעים בין קבוצות בעלות הבדלים חברתיים ודמוגרפיים (גיל,מין,השכלה,הכנסה, לאום והשתייכות תרבותית)5. אם כן, מידת הנגישות משפיעה אך לא רק- אלא מגוון רחב של פערים אחרים.

דאהן טוען כי הפיתוח הטכנולוגי בדגש על הדיגיטלי השפיע לטובה על הרוב היהודי בישראל- בעוד שהאוכלוסייה הערבית נשארה הרחק מאחור מבחינת הפער הדיגיטלי- והמצב הקיים שלהם נשמר (ראה: סקר מוכנות דיגיטלית ופערים דיגיטליים – 2005). לעומתו טוענת רבהא – כי הטכנולוגיה דווקא מאפשרת לציבור הערבי בישראל לפתוח שער לתקשורת הערבית  העולמית, דבר שהוציא אותם מעמדת המיעוט אל מול הרוב היהודי במדינה ומרחיב את ה"גבולות" החברתיים והתרבותיים.

 

ממצאי המחקר:

1. על פי תיאוריית האימוץ מוצרים של רוג'רס- החברה הערבית נמצאת בשלב סיום ההפצה אצל המאמצים המוקדמים והתחלה אצל המאמצים האיטיים.

2.רמות השכלה – קיים פער מובהק בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בין רמות השכלה שונות בחברה הערבית. רמת ההשכלה קובעת לרוב את רמות ההכנסה- שגם שם נמצאו הפערים האלו.

3.פער מגדרי- שימוש מרובה יותר של גברים מאשר של נשים בחברה הערבית- פער גם בחברה היהודית.

4.זרמים דתיים שונים – שימוש זהה במחשב ביניהם אך שונה מהותית באינטרנט. הכי הרבה לנוצרים, אחרי זה דרוזים ואחרי זה מוסלמים.

5.איזור גיאוגרפי – ניכר פער בשימוש במדיום הדיגיטלי בעיקר יתרון ליישובי הצפון לעומת הדרום.

6.אופי שונה של יישובים ערבים – ישנם פערים בין סוגי הישובים: מעורבים- יתרון מובהק, מוכרים- יתרון יחסי, לא מוכרים- נמוך ביותר.

7.גילאים- נמצא פער משמעותי.

8.גורמים אינדיבידואלים (מס שנ"ל, הכנסה,מין וכו)- ניתן לראות כי על פי ההשערה מספר שנות הלימוד הוא המשפיע ביותר בפער. הכנסה היא לא המשפיע הדומיננטי ביותר אלא בעיקר מגדר.

9.גורמים תרבותיים הם פחות משמעותיים לפער- לעומת הגורמים האינדיבידואליים שהוזכרו קודם.

סיכום

קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ:(בסדר הזה): שנו"ל, גיל,הכנסה,דת, איזור מגורים ומין. משמע- פער דיגיטלי מהבסיס החברתי יותר ולפני הפער הנובע מהבסיס התרבותי.

המפתח לצמצום הפער הוא לא פגיעה בתרבות או שינוייה- אלא פנייה לסיוע אינדיבידואלי- בעיקר ברמת ההשכלה!

בסך הכל, מה שעולה מן הממצאים הוא שהקבוצות החלשות בשימוש ואימוץ חידושים דיגיטליים בארץ הן: בעלי ההשכלה הנמוכה, המבוגרים בגיל, בעלי ההכנסה הנמוכה, מוסלמים, תושבי כפרים באזור הדרום או באזורים הבלתי מוכרים ונשים. הנגישות של אלו לאינטרנט למשל- היא רק בתוך מוסדות לימוד ולא בבית.

פער דיגיטלי הוא תוצר של אופי אוכלוסייה- לא רק במידת ההבנה והשימוש במדיום אלא גם ממרכיב האימוץ המוקדם או המאוחר של המדיום אצל החברה וגם ממניעים אינדיבידואליים סוציאליים ומעט תרבותיים.

אסכולת פער הידע

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות