אסכולת פער הידע – סיכום

אסכולת פער הידע

* את אסכולת פער הידע אפשר להכיל מצד אחד למסורת המאוחרת של ההשפעות החזקות, ומצד שני לתיאוריות טכנולוגיות בשל הדגש על הפער הטכנולוגי.

* הנחת יסוד: ידע= כוח / עוצמה. כלומר, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר בחברה. בעלות על מידע, מעניקה עוצמה ומשפרת את היכולת של הפרט להתמודד עם סביבתו, או לשלוט בה. לאורך ההיסטוריה- בעבר ועד היום, מידע תמיד היה יעד למאבקים חברתיים.

* אסכולת פער הידע, נוסחה בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות עידן המידע הגואה. כלומר, ישנה בשנים האחרונות התפתחות טכנולוגית נרחבת וגדולה: ערוצי תקשורת, שפע של מידע וכדומה. לכאורה, כל אחד יכול לקנות עיתון ולהעביר ערוץ בטלוויזיה. התחזית הייתה שזה יטיב עם השכבות החלשות באוכלוסייה וזה יצמצם פערים בין "קב' עשירות במידע", לבין "קב' עניות במידע". בחברה ישנו ריבוד גם בנגישות למידע- גם עשירות או עניות למידע. מכיוון שישנם המון אמצעי תקשורת צפו כי זרימת המידע תגיע לכל השכבות. בפועל, מחקרים אמפיריים הוכיחו את ההפך. כלומר, השפע התקשורתי לא רק צמצם פערים בין העשירים לעניים במידע, אלא, בהרבה מקרים התקשורת הגבירה את אותם פערים.

* למה הפער נשאר? לרוב, קב' חזקות יותר, או משכילות יותר, שגם לפני כן היו בעלית יתרון בקבלת מידע, בנגישות למידע או בהבנת המידע, הן ממשיכות לרכוש מידע בקצב מהיר יותר, בעוד החלשים לא בהכרח, מדביקים את הפער, ואז הפער ממשיך להתקיים ואפילו גדל. לפעמים החלשים בכלל לא משתמשים בהיצע הטכנולוגי, וגם אם הם עושים, הם מתקשים להדביק את הקצב והפערים נשארים וקשה לצמצמם.

* פער הידע נעוץ\נובע בפערים כלכליים, חברתיים, תרבותיים.

תרשים התהוות של פער הידע:

1. פערים אישיים או חברתיים

2. דפוסי התעניינות

3. דפוסי חשיפה, קליטה זכירה ואחסון מידע

4. פערי ידע

5. פערים אישיים או חברתיים

הסיבות להיווצרות פער הידע:

1. המוען- אמה"ת ומפעילים: מי שאשם וגורם לפער המידע הם אמצעי התקשורת ואיכות המסרים המועברים בהם. הטענה היא שהתקשורת עושה סלקציה של נושאים, היא מטפלת יותר בנושאים ותחומים שרלוונטיים בד"כ יותר למעמדות הגבוהים, שהם בעצמם חלק מהם. בשל כך, המידע שמופץ באמצעי התקשורת מובן רק למעטים. גם הנושאים עצמם וגם אופן הצגת הדברים. התקשורת עושה שימוש בלשון רשמית, יבשה, במונחים מקצועיים שלא מובנים לכולם, מבלי להסביר בלשון שווה נפש את הרקע. השפה הגבוהה מונעת מראש מקבוצות מסוימות להבין פחות את המידע שמועבר בתקשורת, וזה מגביר את פערי הידע שהיא קיימים עוד קודם. אמצעי התקשורת מיטיבים עם היודעים יותר, מאשר עם היודעים פחות. יש הטוענים שהתקשורת עושה זאת במכוון (כלי שרת של האליטות, מנציחה פערים בחברה וכו' – גישה ניאו מרקסיסטית ביקורתית), ויש כאלה הטוענים שאילו המגבלות של התקשורת, שנובעות מזמן מוגבל וכדומה. בפועל התוצאה היא אותה תוצאה- התקשורת מגבירה את הפערים בחברה.

2. הנמען/ "פוטנציאל תקשורתי": פוטנציאל תקשורתי מתייחס להבדלים האישיים והחברתיים של הנמענים, כאשר לכל אחד יש פוטנציאל תקשורתי שמאפיין אותו. פוטנציאל תקשורתי- מושג המתייחס למכלול המשאבים שמאפשרים לפרט לקלוט מידע, לעכל אותו ולעבד אותו לידע. כאשר הפוטנציאל התקשורתי מכיל אלמנטים שונים כמו רמת השכלה, רמת הכנסה, מעמד חברתי, מידת האוריינות הטכנולוגית, רמת מוטיבציה, תחומי העניין וכדומה. כאשר לכל פרט יש מטען אישי שישפיע על העדפות שלו, למשל לאיזה מידע להיחשף, בד"כ אנשים מעדיפים להיחשף לתחומים ולנושאים שמוכרים להם. הפוטנציאל התקשורתי קובע בין היתר את טווח ההתעניינות של הפרט בנושאים שונים, את דפוסי החשיפה, הקליטה, הזכירה והאחסון של המידע שנרכש, ולכן יהיו כאלה שיתעניינו יותר בפוליטיקה, ואחרים בספורט או כלכלה וכדומה. או בתוך תחומם מסוים- בתוך פוליטיקה יש כאלה שיתעניינו בפוליטיקה פנימית ויש כאלה בפוליטיקה מדינית.

תנאים לצמצום פערי הידע:

בנסיבות מסוימות כן, חלק מהתנאים לצמצם את פער הידע תלויים חלקם בנמענים וחלקם במוענים.

1. תנאים התלויים בנמענים:

* אותם תנאים שיוצרים את פער הידע הם גם אלה שיכולים לצמצם. אם למשל הבדלי ההשכלה הוא זה שיוצר את פער הידע, זה אומר שככל שרמת ההשכלה בחברה תעלה, כך עתידים פערי הידע להצטמצם.

* מבחינת מוטיבציה- ככל שהפרט יגלה עניין בנושא מסוים ויכיר בחשיבותו, כך הוא ירצה יותר לחפש ולצבור מידע באותו נושא.

2. תנאים התלויים במוענים:

* טיב הנושא– בנושאים מסוימים כמות המידע המופץ בתקשורת היא מוגבלת, במקרים כאלה, לשכבות החזקות כבר אין מה להפיק מן המידע. אבל אם התקשורת ממשיכה לדבר על הדברים, העניים במידע בנושא זה יוכלו להדביק את הפער.

* אקלים חברתי– ישנם מצבים כמו מצבי קונפליקט חריפים או מתמשכים שעשויים להעלות את רמת ההתעניינות הכללית. כמו משבר פוליטי חריף או משבר קואליציוני חריף וכדומה. ככל שהתקשורת עוסקת בנושא מסוים יותר זמן אז כך רמת ההתעניינות בו עולה.

* מבנה חברתי ואמצעי התקשורת– לעיתים, פערים מצטמצמים לאו דווקא תודות לתקשורת ההמונים אלא בזכות המבנה החברתי וערוצי התקשורת הבינאישיים. זה פועל בעיקר בקהילות קטנות (כמו חרדים, עולים מארגנטינה), יש בולטות לערוצי תקשורת בינאישיים, שדרכם אני יכולה להבין את מה שלא מובן באמצעות התקשורת.

* תפקיד המוענים- אפשר להקטין פערי ידע באמצעות יוזמות שונות, גם של המוען וגם של הנמען. לדוגמא: לקיים דיונים בעקבות חשיפה לתקשורת המונים, כמו שראינו את הסרט של מיקי רוזנטל ואח"כ שוחחנו איתו על הנושא.

התוכנית רחוב סומסום היא ניסיון שיטתי מצד המוען להעשיר את המטענים האישיים ואת הקשרים והקישורים התקשורתיים לגיל הרך. זוהי תכנית חינוכית עם אוריינטציה בידורית, אבל המטרה המסוות יותר היא לקשר בין פערים חברתיים, שקיימים גם בין הגילאים האלו. התוכנית מאפשרת לכל שכבות האוכלוסייה להדביק את הפער. הביקורת טוענת כי לא ככה קורא בפועל, והילדים שחשופים לתוכנית הם ממילא אלו שיודעים דברים, מה שמגביר את הפער.

סיכום הגישה:

בין אם נאשים את אמצעי התקשורת במחדל מכוון, בעשיית יד אחת עם האליטה השלטת (קרי, בנימה ניאו מרקסיסטית ביקורתית), ובין אם נכיר במגבלותיהם האובייקטיביות, נראה כי התוצאה היא תוצאה. נראה כי לאמצעי התקשורת יש חלק בעיצוב המבנה התקשורתי הקיים – של יודעים יותר ויודעים פחות, של מבנה הבעלות על המידע, של חלוקת העוצמה בחברה. התוצאה היא שימור המצב הקיים, הנצחה והגברת הפערים.

התייחסות גישות שונות לתופעת פער הידע:

האם וכיצד ניתן לשנות את המצב?

  1. הגישה הניאו מארקסיסיטית: השינוי תלוי בתקשורת ובהתנהלותה, אך היא איננה מעוניינת באמת לשנות את המצב
  2. הגישה התפקודית מבנית: ניתן לצמצם פערי ידע באמצעות פעולות תקשורת ההמונים, קיום תקשורת בין אישית, שיפור הפוטנציאל התקשורתי של פרטים בחברה וכד', אך תמיד יישארו פערים בפוטנציאל התקשורתי של הפרטים, לכן לא ניתן להגיע למחיקה מוחלטת של פער הידע – רק לצמצומו

מידת השליטה של המוען בתהליך:

  1. ניאו מארקסיזם: שליטה חזקה (התקשורת יוצרת ומנציחה את פער הידע)
  2. תפקודית מבנית: שליטה חלשה (המקור העיקרי הוא הפרט ויכולותיו והמבנה החברתי הקיים, עליו התיאוריה לא שואלת שאלות)

הסברים להיווצרות התופעה:

  1. הסבר תפקודי מבני: פער הידע נעוץ בראש ובראשונה בשוני בין הפרטים, שלכל אחד מהם פוטנציאל תקשורתי שונה, כלומר יכולת שונה להפיק ידע – הן כמותית והן איכותית – מהתקשורת
  2. הסבר ניאו-מארקסיסטי: המעמד השליט מבקש לשמר את המצב שבו החלשים נטולי ידע. כלי התקשורת, כזרוע של המעמד השליט, פועלים בדרך המנציחה את פערי הידע, כלומר מוטים מראש לטובת החזקים

סיכום נוסף על אסכולת פער הידע

גנאיים, רפאלי, ועזאיזה \ 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל'.

סקר מוכנות דיגיטלית ופערים דיגיטליים – 2005

תקשורת המונים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות