שתי דמויות בספר בראשית נבחרות על ידי אלוהים כראויות לברית עימו ולתפקיד מיוחד בעולמו: נח ואברהם. הסיבה לבחירה בנח מודגשת כאשר עליו ש- "איש צדיק תמים היה בדרתיו" (בראשית ו' ט') ואף אלוהים מכריז "כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (בראשית ז', א'). על אברהם, לעומת זאת, לא כתוב כלום, ואין שום הסבר מדוע זה דווקא הוא שמקבל את הקריאה מאלוהים בבראשית י"ב.
ה-"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר) עונה לשאלה הזו (שניסח הרמב"ן). לפיו, עצם העובדה שאברהם שמע את הקריאה מאלוהים היא הסיבה שהופכת אותו למיוחדת. בלשונות של השפת אמת: "נראה כי זה עצמו השבח ששמע זה המאמר לך לך". לטענתו הקריאה "לך לך" למעשה נשלחה מאלוהים אל כל האנשים בעולם. אולם אבוי, כל אלו "ישנים בחוריהם" ואינם מסוגלים לשמוע את הקריאה או מעוניינים לענות לה.
מה שמיוחד באברהם הוא לפיכך היכולת שלו מכל האנשים לשמוע ולקבל על עצמו את הקריאה. אברהם, להבדיל מכולם, לא ישן בחור שלו. העובדה שאברהם היה היחיד שמסוגל לשמוע את הקריאה אומרת על-פי השפת אמת כי הקריאה ממילא מיועדת רק אליו. זאת משום שרק הוא נמצא מיוחד כדי לשמוע אותה. על כן, מסכם השפת אמת, השבח הכי גדול שאברהם מקבל בתנ"ך הוא עצם הפסוק "ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך" (בראשית י"ב, א').
עוד דברים מעניינים:
"לך לך" כמסע גילוי עצמי – דמותו של אברהם בקבלה
הדברים האלה: ספקות אברהם לפני הברית בין הבתרים והעקדה
נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות
